במדינה בה גורמים בכירים במשק פועלים ללא רסן להגברת הריכוזיות וחיסול ממוקד של כל ניסיון לפתוח את השוק באמצעות יבוא מקביל הכל יכול לקרות.

מספרים לנו סיפורים, מורחים אותנו בנתונים הכל כדי לעצור נושא של יבוא מקביל, זו המטרה פה. פעם זה בקפה,פעם זה במילקי אחרי זה ברכבים, ואז חגיגת המחירים תעלה על גדותיה, ידפקו אותנו במחירים גבוהים ואנחנו נשלם כי אין לנו ברירה, זה כמו לקחת אדם חופשי ולאזוק אותו בידיים וברגליים, פלא שאנשים עוזבים את הארץ?!

אבל בישראל כמו בישראל כל דבר מבינים רק בדיעבד

יש לך מיליון לקוחות, אתה חושב איך להוציא מכל אחד עוד דולר בקניה כדי להרוויח עוד מיליון דולר על אותה השקעה. מי המטומטם שיחשוב להוריד בדולר את המחיר?! אוטומטית המחזור שלו ירד במיליון דולר. כל עוד אנשים ישלמו, המחירים יעלו - ככה פשוט.

אולי עם המדינה היתה תומכת קצת יותר בשיטות שהוכיחו עצמן כמוזילות כמו יבוא מקביל, היינו נהנים מהפירות של זה מדי יום. מה שעובד בסלולר, בבגדים וברכב יעבוד ביתר קלות גם בתחום המזון

לא צריך מומחים. 1. עלות חומרי הגלם באוכל התעשייתי שאנחנו אוכלים שולית. למשל עלות פולי הקפה להפקת צנצנת 200 גרם היא פחות מ-10% מהעלות לצרכן. השאר זה העיבוד, ההובלה, האריזה המו"פ והוצאות הנהלה ושיווק. 2. הצרכן נתפס כמכונת חליבה. אם המחיר עולה, שער המטבע עולה, המדד עולה או הטמפרטורות עולות המחיר לצרכן יעלה (יעודכן בלשונם). אם העלויות ירדו הרווח של היצרן והמשווקים יגדל והם יגידו שעד עכשיו הם בכלל לא הרוויחו ונמנעו מלהעלות מחירים ולכן אין סיבה שיורידו עכשיו.

בתור מי שמבין דבר או שניים בחומרי גלם של תעשיית המזון לדעתי מרחו אותך בהסברים לא רלוונטיים כי לפסגות אין אינטרס לריב עם שטראוס ושאף אחד לא יספר לי סיפורים! ההפך! לסוחרי מניות יש אינטרס לא להתערב בערך המנייה. בקיצור הבירור עם פסגות היה טעות. אגב שטראוס צורכת לא רק קפה אלא את כל יתר הסחורות- סוכר, שמנים ושומנים, קקאו, עמילנים, קמח חיטה וכו'. אם היית הולך לסופר היית רואה שמותגים טעימים יותר של קפה מיובש בהקפאה מתוצרת חו"ל, זולים מהקפה של שטראוס או לפחות שווים במחיר ולזה אין הסבר אחר למעט חזירות. הסיפור הגדול כאן הוא כשל שוק שנובע מריכוזיות של תעשיית המזון אשר אינה מייצאת כמעט אבל מייבאת את רב או כל חומרי הגלם שלה. ההסברים שהבאת קורסים לאור עליות המחירים בתחילת העשור שנבעו מעליית מחירי חומרי הגלם... אז תחליט אתה מתי יצרני המזון צדקו: לפני 5 שנים או עכשיו.

הרי כשהמחירים התחילו לרדת הוא צעק לנו איראן מה שבטוח שביבי יחסל אותנו לפני איראן

לא צריך מןמחים בחצי גרוש. פשוט חזירות זה שם המשחק

ל 8.5 -9 שקל וכשהקפה ירד 67%% הוא בקושי ירד !עד לתחרות העזה בין הסופרים! הקפה היה 250 לטון ירד ל100 עלה שוב לסביבות ה200 ועכשיו הוא 125 לטון סוחר

אלא אם הכתב יבואן בעצמו או שהוא איננו חלק ממדינת ישראל

כשיורדים מחירי חומרי הגלם, היבואנים כבר 'רגילים' למחיר הגבוה, ממשיכים לשווק במחיר הגבוה, ומתבשמים מהגדלת הרווח... לעומת זאת - כשיש עליית מחירים - הם מיד מעלים מחירים, גם כשיש בידיהם מלאי גדול במחיר הישן. הלקוח - תמיד 'סאקר'....

משקל מוצרי המזון במדד אמור לשקף את חלקו של המזון מסך הצריכה הכוללת של משק בית ממצוע, וממש לא את פערי התווך. משק בית ממוצע בישראל מוציא (לפי טענת הלמ"ס) 15 אחוז מסך כל הוצאותיו, על מוצרי מזון. אין בין זה ובין הטיעון המונפץ שמופיע בכתבה, כאילו יש קשר בין המשקל במדד לפערי התווך על חומרי הגלם.