אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

פנסיית הגישור בצה"ל כפולה מזו של גופי הביטחון

15 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

15.
המניפולציות של ראש הממשלה
1. ועדת לוקר סעיף פנסיית הגישור לא יעבור את בגצ 2. הכתבה היא חד צדדית והכותב מטעה וטועה. הצגת נתונית שגוייה 3. אנשי הקבע נותנים את נשמתם למדינה לוחמים ולא לוחמים... לצערי המדינה יורקת להם בפנים. בוא ניישם את ההמלצה ונחכה מי ישאר במערכת... 4. ועדת לוקר נועדה לחשוף את לוקר... הדרך שלו להיות חבר כנסת נסללה ! אחד מהתרגילים של ביבי.... הוא פשוט אלוף בזה! 5. כאזרח מודאג לא רוצה שיגינו עליי מפני האוייבים מבחוץ ובפנים בראי התקציב... לצערי השכונה שאנו גרים בה היא שכונה מאוד ידידותית.
ל.ת | 08.08.15
14.
איזה חוסר איזון בכתיבה!
"אין סיבה שהמוטיבציה תיפגע"... מאיפה בדיוק קבעת את זה? מה עם איש קבע מהנדס שמקבל רבע משכורת לעומת חברו שעובד ב hp, אבל מוכן לסבול את זה כי בכל זאת חשוב לשרת את המדינה... ובסוף גם יהיה פיצוי... אחרי 25 שנים... ועכשיו גם זה לא! הוא יכול לשבות? הוא יכול לשנות החלטה של לפני 15 שנה ולהשתחרר? צביעות! ולמה שלא תהיה ירידה במוטיבציה? עם חוסר הביטחון היום ואינסוף אמירות פופוליסטיות כמו אלו - אף תכנת/מהנדס/עתודאי לא ישאר בצבא...
עוד כתבה מגמתית... | 24.07.15
12.
משכורות שרות קבע קורצות
חייל בסדיר הממשיך לקבע מייד מקבל שכר ולא מחוייב ללמוד כדי להתמודד על משרות בשוק העבודה,,, ומדוע פקידים צריכים לצאת לפנסיה בגיל 42?? ואז לקבל מענק שמן ושכר גישור עד גיל הפרישה??,,, מורים צריכים ללמוד במקרה הטוב ארבע שנים כדי להיות מורים ,, ואף עוד שנתיים תואר שני כדי שהמשכורת מעט תקבל נפח,,, וגם אז מגיעים לשכר של שמונת אלפים בערך,,, עבודה קשה ושוחקת שהשכר שלה פחות מהפנסיה,,, לא במקרה אבות ששרתו בקבע דואגים שגם ילדיהם ימשיכו בקבע,,,הם יודעים עד כמה זכה כדאי ומתגמל,,
מלי | 23.07.15
11.
לטפל בפנסיה התקציבית, אבל לטפל בה בחוכמה ולא לחתוך אותה באופן רוחבי בצה"ל בלבד
הפנסיה התקציבית של עובדי המדינה, מערכת הביטחון והגופים הנתמכים על ידי המדינה, עברה מן העולם באופן סופי במהלך 2002. אז עברה המדינה לפנסיה צוברת, אבל מי שנכנס לשירות המדינה לפני 2002 זכה להגנה יוצאת דופן. בניגוד לפנסיה צוברת, העובדים אינם מפרישים דבר לחיסכון, והחיסכון הפנסיוני כל כולו נופל על המעביד, כלומר מדינת ישראל, ובפועל - משלם המסים הישראלי. בעוד שהפנסיה של עובד-חוסך "רגיל" מורכבת מממוצע השכר שלו לאורך שנים וכוללת כמובן גם דמי ניהול נדיבים למנהלי החיסכון הפנסיוני, הפנסיה של המיוחסים - אלה שזכו לפנסיה תקציבית (בדרך כלל צבירה של 2% מהמשכורת לכל שנת עבודה) - נקבעת על בסיס השכר האחרון של העובד טרם פרישתו (בין אם הגיע לגיל פרישה רשמי ובין אם יצא לפרישה מוקדמת), ללא דמי ניהול כלל. עובדי המגזר הציבורי שנכנסו אליו לפני שנת 2002, אלו שעבדו 35 שנה בשירות המדינה (לא כולל צבא, משטרה ויחידות מיוחדות שעובדיהם יכולים לצאת לפנסיה בגיל צעיר יותר), משיגים פנסיה השווה ל-70% מהשכר האחרון ("יחס התחלופה"), בעוד שרוב השכירים במשק משיגים יחס תחלופה של 50% במקרה הטוב, ו-40% או 30% ואף פחות במקרים הנפוצים יותר. יתר על כן, מקבלי הפנסיה התקציבית אינם תלויים כלל בעדכונים בפנסיה הצוברת המפחיתים את הגמלה החודשית בגלל התארכות תוחלת החיים. זה אולי נושא שנדחק לפינה אך חשוב להסבירו: חישוב הגמלה החודשית בפנסיה צוברת מתבצע בעזרת לוחות תמותה המעריכים את מספר החודשים הצפויים לחייו של החוסך בהגיעו לגיל הפרישה (בעגה הפנסיונית מכנים זאת "מקדם המרה"). באופן גס, החיסכון שנצבר לאורך שנות העבודה מחולק למקדם ההמרה, ועל בסיס החישוב הזה משולמת הקצבה הפנסיונית החודשית. כמובן, ככל שתוחלת החיים הממוצעת עולה, כך גם מקדם ההמרה קופץ והקצבה החודשית, בהתאם, קטנה. מדובר בנתון משמעותי מאוד: אם בשנות ה-80'-90' מקדם ההמרה עמד על כ-140-150, היום עומד מקדם ההמרה על יותר מ-200, כך שהפנסיה החודשית של רוב החוסכים הולכת ומצטמצמת עם השנים (למעט בחלק מהפוליסות הישנות שקיבעו את מקדם ההמרה). הבעיה הזאת אינה קיימת כלל בפנסיה התקציבית כיוון שהגמלה החודשית מבוססת על השכר האחרון ואינה תלויה כלל במקדמי המרה, מה שממחיש עוד יותר את האפליה בין מעושרי הפנסיה התקציבית לשאר החוסכים ה"רגילים". ההטבות הייחודיות של הפנסיה התקציבית יצרו במשק שני מעמדות של עובדים. האחד, מוגן. השני מופקר. הראשון מוגן באמצעות הפנסיה התקציבית. השני, מופקר באמצעות הפנסיה הצוברת. בראשון לא נוגעים. בשני מנסים כל פעם לפגוע, בין אם בדרישה לעבוד יותר (העלאת גיל הפרישה), או בין אם במחשבה לפגוע בפנסיה באמצעים אחרים על רקע הריבית הנמוכה במשק (סוגיית הריבית התחשיבית). האוצר הרי דואג לגירעונות הצפויים בביטוח הלאומי כתוצאה מתשלומי קצבאות הזקנה העלובות ממילא (העלאת גיל הפרישה תדחה את אותם תשלומים) ולגירעונות העתידיים בגירעונות הפנסיה אם החוסכים הצעירים ימשיכו באמצעות תשואות גבוהות יחסית את החוסכים שיצאו לפנסיה. אבל הטיעונים הללו, מוצדקים ככל שיהיו, לא משנים את הפערים בין ציבור העובדים המוגן לבין ציבור העובדים המופקר, ורק מנציחים את שני סוגי העובדים. בראשון לא רוצים או מפחדים לגעת. בשני קל מאוד לגעת. הרי גם כל התיאוריות על גיל פרישה מאוחר יותר ועל חיסכון ארוך יותר בשנים, כדי להעלות את גובה הפנסיה, הן נחמדות מאוד על ניירות העבודה של פקידי האוצר, אבל כשהן נתקלות בשוק העבודה האמיתי - הן פושטות לגמרי את הרגל. שוק העבודה ה"גמיש" של ישראל בפרט ושל המשקים בעולם בכלל, הוא שוק עבודה שלוחץ בעשור האחרון את השכר הריאלי למטה, כך שהחיסכון הפנסיוני לא עולה באופן טבעי עם שנות העבודה אלא אף נשחק. מעבר לכך, בשוק הגמיש הזה עובדים מעל גיל 50 כבר נחשבים "מבוגרים מדי", נפלטים מהר מדי ממעגל העבודה ושורפים מהר מדי את חסכונותיהם. לכן העצות שנותן האוצר, כמו "אל תמשכו את כספי הפיצויים", הן בדיחה גרועה מאוד. ממה אתם מצפים שאנשים יחיו אם מעיפים אותם מהעבודה בגיל צעיר יחסית ואיש אינו רוצה לקלוט אותם? מי שטוען שאי אפשר לגעת במעושרי הפנסיה התקציבית כיוון שמדובר בהסכמים חתומים וזכויות מוקנות (כמו הנגידה ד"ר קרנית פלוג), שוכח שני דברים. האחד, המדינה כל הזמן משנה ופותחת הסכמים כשהיא נחושה בכך. השני, היא כנראה לא כל כך נחושה בכך במקרה של הפנסיה התקציבית, כיוון שיש לובי חזק מאוד נגד כל שינוי שמתחיל מהאליטות: במשרדי הממשלה, בבנק ישראל, במערכת הביטחונית ובמערכת המשפטית ובמערכת האקדמאית, שחבריה נהנות מההסדר הזה.
המביט מהצד  | 23.07.15
10.
צה"ל צועד על קיבתו -מפקדתו - מתי יפורסם דו"ח בוזגלו על תנאי שכר שרים/עובדי מדינה ?
תשלומי הפנסיות של חברי הכנסת ושרים מגיעים ליותר מ־6 מיליארד שקל ומעלה בשנה !! חבר כנסת שפורש מהכנסת אחרי קדנציה 1 מקבל שכר לכל החיים ופנסיה תקציבית !! מישהו חושב שהציבור טיפש ??? לאחרונה פורסם כאן טבלת השכר -מקבלי הפנסיות בישראל !! פנסיה ממוצעת בצה"ל מגיעה ל-10.105 שח בלבד !! רק 4% מבכירי צה"ל /המוסד - מקבלים פנסיה של 45.000 שח ומעלה !! וועדת לוקר מחפשת קורבנות למילוי קופת המדינה ....ופופוליזים מבלי להביט קרוב קרוב מעבר לפינה לאלו שחולבים את קופת המדינה בתוך בית הנבחרים. ללא מפקדות בעורף צה"ל יתקיים במודל שדה קרב ללא תמיכה- תרתי משמע
 | 23.07.15
7.
הבה נמשיכה במיתוסים ומציאות
המיתוס: מי שבהסדר פנסיה תקציבית לא חסך מימיו ועכשיו דורש שהמדינה תשלם לו את הפנסיה מתקציבה המציאות: מי שלא העביר כספים לחסכון פנסיוני לאורך השנים היא המדינה, כמעסיק, שהעדיפה לרשום הוצאה פנסיונית נמוכה יותר בספרי התקציב לאורך השנים והיום - כמו כל אדם שהתעלם מריביות - עומדת מול שוקת שבורה של חובות. המיתוס: הפנסייה במערכת הבטחון היא הנטל הכלכלי הכבד ביותר על תקציב הבטחון ואין לה אח ורע באף משרד ממשלתי אחר המציאות: רק במערכת הביטחון תשלום הפנסיות כלול בתקצוב המשרד - אם נוסיף את הפנסיות של פורשי משרד החינוך לתקציב המשרד (היום זה יוצא מתקציב האוצר) נקבל כי מדינת ישראל משקיעה בחינוך יותר מבביטחון. המיתוס: פנסיית הגישור היא "סוכריה תקציבית" שאין לה מקום במערכת הביטחון כמו שאין לה מקום במקומות אחרים. המציאות: פנסיית הגישור באה לפצות על שנים של שכר שאינו מגיע למינימום המוגדר בחוק: ניקח לדוגמא אדם שאינו לוחם ועובד (לא משרת - אנשי קבע לא משרתים הם עובדים) כמפקד תא ביחידת התרעה מבצעית בשגרה, שמוצבת בעורף - נניח בצריפין - במשמרות של 8,8 ושבת פעם בשלושה שבועות (נתעלם לרגע מהתורנויות המגוחכות) בשבוע שבו הוא לא סוגר שבת הוא עובד בממוצע 60 שעות בשבוע בן חמישה ימים (א-ה) כלומר כ-40 שעות בתעריף רגיל, 10 שעות ב-150% ו-10 שעות ב-200% ויש 4.2 שבועות כאלו בחודש אליהם נוסיף שישי שבת בהן הוא עובד יותר והכל בתעריף של 200% נקבל שהוא עובד בחודש בערך 170 שעות בתעריף רגיל, 42 שעות ב-150%, 42 שעות בימי חול ב-200% ועוד 24 שעות בתעריף 200% בסופ"ש סה"כ כ-365 שעות בתעריף רגיל: נניח שתעריף זה הוא שכר המינימום הנמוך ביותר במשק (25 שקלים לשעה) נקבל שמשכורתו המינימלית צריכה להיות 9125 ש"ח. לא יפתיע איש לגלות שמי שעושה את התפקיד הזה הוא סגן בן 23 ובמשכורותו יש "השלמה למשכורת מינימום - 4,650 ש"ח" ואנחנו מדברים על ג'ובניק בן ג'ובניק שלא ראה נשק למעט בתמונות מהטירונות. אפשר לדבר על מפקד סטי"ל/צוללת שיצא לים ל-28 יום רצוף והוא בכוננות מתמדת, רק מהחישוב של השעות הנוספות נגיע לאיזור ה-400,000. ולסיום המיתוס האהוב עלי: שינוי התנאים לא יפגע ביכולת גיוס הקבע של צה"ל המציאות: בואו נעזוב לרגע את משבר הסרנים בצה"ל - ונבדוק במבחן השכל הישר: יציעו לכל אדם שתי עבודות: באחת - משכורת גבוהה יחסית ללא ביטחון תעסוקתי. בשניה - משכורת נמוכה יחסית ו... ללא ביטחון תעסוקתי. יתרה מכך אם ישנו את תנאיו או יפטרו אותו מהראשונה הוא זכאי לפנות לערכאות משפטיות (נעזוב לרגע את חוסר היכולת של מערכת המשפט) ובשניה - אפשר לשנות את כללי המשחק גם רטרואקטיבית. מי מכם היה בוחר בעבודה השניה? אגב לכל המקתרגים לסוגיהם - אני לא בקבע, עשיתי כמעט 3 שנים מילואים (כן, כן 1117 ימי מילואים) במהלך שני התארים הראשונים שלי ויש לי זמן לכתוב את הטוקבק הזה כי אני עושה דוקטורט (אפרופו מערכות רקובות - פעם חשבתי שצה"ל זה מקום רקוב - אז לא האוניברסיטאות זה רמה אחרת של ביוב ובטלנות)
שינקין פינת אחד העם | 23.07.15
3.
חבל שלוקר לא פוגע בפנסיה של הוותיקים (כמוהו)
יש לפגוע רטרואקטיבית בפנסיות התקציביות של המיוחסים (לאו דווקא ממערכת הביטחון). כל מי שמקבל פנסיה של למעלה מ-70% יש לקצץ את הפנסיה שלו ל-70%. במציאות ששונתה על ידי שר האוצר ביבי בשנת 2003 בה צומצמה מאוד האפשרות להגיע לפנסיה של 70% אין הצדקה מוסרית לכך שמיוחסים יקבלו יותר מ-70%. שנית, כל מי שהיום מקבל יותר מ-10,000 ש"ח פנסיה תקציבית והוא בן פחות מ-67 יש לקחת ממנו חצי מכל שקל מעל 10,000 ש"ח עד שיגיע לגיל 67. הכללים השתנו רטרואקטיבית ב-2003 לכל המגזר הציבורי ויש לשנות אותם גם למגזר הביטחוני ולשאר המיוחסים. שתי הפעולות הצודקות האלה יחסכו כסף למערכת הביטחון עבור ביטחון אמיתי.
דורש צדק חברתי | 23.07.15
תודה, קיבלנו את תגובתך ונשתדל לפרסמה, בכפוף לשיקולי המערכת