ולמסות את השכר בהתאם לגובה בשכר מהעבודה. למשל עד גובה שכר מינימום לא יהיה מס הכנסה בכלל. מעליו יהיה מס הכנסה מדורג שיעלה לאיטו כאשר בשכר הממוצע של המשק הוא יהיה הכי משמעותי, ומעל השכר הממוצע המס לא יגדל יותר. כך אם נכה פוטר מעבודתו או התפטר הוא ממשיך לקבל את הקיצבה בלי שיצטרך לבקש להגדילה מחדש הקיצבה נשארת אותו דבר בסכום שלה למשך כל חייו עד שייהפך לקשיש. אין צורך לקזז שום שקל מהקיצבה. צריך להכניס במקביל סעיף חדש בחוק נכות כללית, שאומר שקבלת שכר מעבודה בגובה כלשהו לא ישפיע לצמיתות על הזכאות לקיצבה עד גיל הזכאות לקיצבת הזיקנה. כמו כן חובה להכניס סייג חדש בסעיף של אי דיווח אמת, באשר למצב אי הכושר בזמן הגשת התביעה, ששכר מעבודה עד גובה מישרה 100% שנכה ירוויח לאחר שקיבל זכאות לקיצבת נכות, בין אם עבד בעבר ובין אם לא עבד אי פעם, אינו נכלל בסעיף אי הדיווח ולא יהווה עילה לביטוח לאומי להזמנה לוועדה כלשהי או קבלת החלטה אדמיניסטרטיבית (בלא קיום ועדה) של שינוי בדרגת אי הכושר. ברגע ש-3 שינויים כאלו יאושרו כחוק, נכים ירצו ויתאמצו לחפש עצמאית עבודה חלקית או מלאה, אשר תשפר את מצבם הכלכלי לאין ערוך מבלי לפחד כל חייהם, שזכאותם תשתנה או תישלל בעתיד, עד שיגיעו לגיל הזכאות לקיצבת זיקנה. וכל זאת בלי שיאולצו לבקש שכר מינימום מותאם (וכדאי מאוד לבטל את חוק שכר מינימום מותאם כי גם הוא אחד החסמים הגדולים ביותר בתחום ההשמה וחילוץ מעוני).

אם חסרה לי רגל, היא לא צמחה בלילה בזכות זה שהתקבלתי לעבודה. לא מגיע לי להיענש על כך שיצאתי לעבוד. לא מגיע לי להיענש אם הנכות הכריעה אותי ולא הצלחתי לשמור על מקום העבודה. גם ככה, מלכתחילה הסיכוי להתקבל לעבודה כשאתה נכה הוא נמוך מים המלח. תכלס, מבחינת היחס של המדינה לנכים, נראה שרק מחכים שנמות. גובה הקיצבה רק מוכיח שרוצים שנמות מהר.