אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

בין הקוונטים לאיינשטיין: בבן גוריון שמו שעון אחד בשני מקומות בו זמנית

40 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

38.
תורת הקוונטים
100 שנים ויותר, ותורת הקוונטים הצליחה לפתור רק את אטום המימן (שגם בוהר פתר) ואטום ההליום עם קירובים. אין שום מוצר, לא הנדסי, לא כימי, ביולוגי או פיסיקלי המשתמש בתורת הקוונטים (זה שמוסיפים את המילה קוונטי כדי לקדם מענקי מחקר לא משכנע אותי). כל השטויות של החתול של שרדינגר וכו' הן שטויות. גם אדם יכול להמצא במצב שאין בו וודאות אם יחיה או ימות ובעזרת עזרה רפואית מיידית חייו ניצלים. אני לא הדיוט (במענה לתגובות שיתכנו) ובעל תואר בפיסיקה מאוניברסיטה מכובדת.
איש1 | 26.02.18
36.
לבוריס (31)
אני לא יודע אם זה היה שם קודם או שהכתבה עודכנה, אבל כעת מופיע שם הניסוח הבא: "בניסוח מעט שונה, ניתן לומר כי השעון נמצא במצב שבו הוא חש את המתרחש בשני המקומות בו-זמנית" אני מקווה שאת הניסוח הזה אתה מקבל? כעת נשאלת השאלה האם העובדה שהוא מושפע וחש את המתרחש בכל אותן המקומות בעת ובעונה אחת אומרת שהוא למעשה נמצא בכל אותן המקומות? בעיני כן, אבל אם אתה מתעקש שזו אינה פרשנות סבירה, אני מוכן להסכים איתך על הניסוח שלעיל. אם גם הניסוח הנ"ל אינו מקובל עליך, אז כיצד תוכל להסביר את העובדה שבניסוי הסדקים שהזכרתי גם כאשר אין שום מדידה ישירה של החלקיק (החלקיק לא עבר בחריץ שנבדק) הוא חש את המדידה שהתרחשה בחריץ השני ומשנה את תכונותיו בהתאם? וכן, תורת הקוואנטים אומרת לי הרבה יותר מאשר מה ההסתברות למצוא את החלקיק במקום מסויים. אם טענתך היתה נכונה, אזי כל הרעיון של מחשוב קוונטי למשל היתה מופרכת, שהרי כל הרעיון שם הוא שהQ-BIT נמצא בכל המצבים האפשריים ביחד, ולכן ניתן לחשב את כל הפתרונות האפשריים בעת ובעונה אחת.
אני מ-12 | 10.08.15
33.
ל31
קראתי את מה שכתבת. אני מתנצל אם נשמעתי בוטה. ברור לי ממה שכתבת שאתה מבין עניין ולא "הדיוט" כמו שכתבת. אני נוטה להתעצבן על אנשים שמציגים את התחום שלי כאילו היה מדע בדיוני או סרט קולנוע מופרך. מילא להביא כל מיני חצי משפטים ומשפטים אבל לסלף, לשקר ולעוות את המציאות לא בשבילי. מקריאה של דבריך, ברור שזה לא העניין. ברור לי שדבריך מבוססים על ידע והבנה עמוקה. בנוגע לעניין, אני אחד מהמתנגדים לפרשנות קופנהגן. בתור פיזיקאי הפרשנות הזו לא מעניינת אותי היות והיא לא תאוריה מדעית ( לא ניתן לאשש אותה בתור ניסוי ממשי). שלא לדבר על תאוריית היקומים המקבילים/מרובים. עשייה פורייה בפיזיקה:)
ממוס | 09.08.15
32.
למגיב 12 ו - 31
אם החלקיק באמת נמצא בו זמנית בשני מקומות זה אומר שהמסה שלו, המטען, שלו והספין שלו נמצאים בשני מקומות בו זמנית. שיהיה לך בהצלחה ליישב את זה עם חוקי השימור הידועים, ובפרט לך תוכיח שיש לך באמת רק חלקיק אחד ולא שני חלקיקים. הפרשנות שאתה מציג היא מיושנת ולא מלמדים אותה אפילו בקורסי יסוד מזה שנים רבות בדיוק בגלל שהיא יוצרת בלבול וטעויות ובגלל שאין לה אחיזה בשום דבר שניתן להוכיח באמצעות ניסוי. בפורמליזם המודרני של המכניקה הקוונטית אין שום משמעות לניסוי בודד, המשוואות נותנות אינפורמציה אך ורק על הסטטיסטיקה שתקבל אם תבצע ניסוי, ובניסוי אתה תמיד, אבל תמיד, תמצא את החלקיק רק במקום אחד. אתה יכול לדעת מה ההסתברות לכך שהחלקיק ימצא במקום מסויים, אבל אין שום דבר שהפיסיקה הקוונטית אומרת לך מעבר לזה. אתה כנראה נופל לטעות הנפוצה של לחשוב שהמשוואות הן המציאות, אבל הן לא. הניסוי הוא המציאות. המשוואות הן כלי לחזות את תוצאות הניסוי ותו לא.
בוריס מהפייסבוק | 09.08.15
31.
למגיב 24
שלום רב, דבר ראשון לא אכנס לויכוחים אישיים ולמי יש יותר גדול, רק אבהיר כי הידע שלי בנושא הוא "קצת" מעל רמת תיכון... במקום לתת ציונים לרמת הידע של אחרים (ואפילו "בלי להעליב"), בוא ונתמקד בעובדות. כוונתי בתגובתי היתה לתקן את דברי בוריס שטען כי "האטום לא נמצא בשני מקומות בו זמנית, הוא בסופרפוזיציה, שזה אומר שיש הסתברות למצוא אותו בשני מקומות שונים, אבל תמיד ימצאו אותו רק במקום אחד בכל מדידה". הבעיה שבאתי להבהיר כי מצב סופרפוזיציה הוא הרבה מעבר ל"יש הסתברות לשני הדברים אבל רק אחד נכון". כאשר חלקיק נמצא בסופרפוזיציה של מצב A עם מצב B הוא בעל תכונות שונות לגמרי גם מחלקיק שנמצא בוודאות במצב A וגם מחלקיק שנמצא במצב B. זה שבמדידה הוא ימצא באחד המצבים זה בגלל שהמדידה גורמת לקריסת הסופרפוזיציה ומשנה בכך את מצב החלקיק, ולא בגלל שהוא לא היה בשני המצבים גם יחד לפני כן. נכון שיש פרשנויות רבות ושונות לתורת הקוואנטים, אבל כל עוד נסתכל על המשוואות - מצב סופרפוזיציה הוא מצב בו החלקיק נמצא בשני המצבים גם יחד. זו גם הסיבה שניסוי "החתול של שרדינגר" היה היה כה מהפכני. הרי זה לא בעיה להגיד "בקופסה הזו יש חתול ש הסיכוי שהוא חי הוא 50%" הבעיה בניסוי המחשבתי הנ"ל היתה שתוצאתו הצפויה היתה שתתקבל קופסה ובתוכה חתול שהוא גם חי וגם מת בעת ובעונה אחת (סופרפוזיציה של המצבים). ושוב, ישנן המון פרשנויות המנסות להוציא את העוקץ מהרעיון הנ"ל, אבל כשאתה מסתכל על המשוואות ובמיוחד כשאתה מנסה לתקשר אותם ל"הדיוטות" אין תחליף להצגה הפשוטה של התוצאה - בעת סופרפוזיציה שני המצבים מתקיימים בעת ובעונה אחת. בניגוד למה שטען בוריס. לגבי ניסוי החריץ הכפול - הוא יכול להתבצע עם אלקטרון, עם פוטון או עם כל חלקיק אחר כל עוד המרחק בין החריצים קטן דיו ביחס לאורך הגל של החלקיק. וברור כי בעת המדידה אתה מתערב ומשנה את מצב החלקיק, זה בדיוק מה שתורת הקוונטים טוענת, אבל שים לב שגם אם לא מצאת את החלקיק בחריץ שבדקת ולא פגעת בו בפוטון שלך כי הוא עבר בחריץ השני, עדיין שינית את תכונותיו וגרמת לקריסת הסופרפוזיציה שלו. ולגבי תורת השדות הקוונטית - כפי שכתבת בעצמך, היא משלבת בין תורת היחסות הפרטית לתורת הקוונטים, ולעומת זאת המחקר מדבר על להבין כיצד משתלבת גם תורת היחסות הכללית בעניין. וזאת בעיה שעדיין לא נפתרה.
אני מ-12 | 09.08.15
29.
BB שהוא דאבל B, יכול להיות גם בעד ההתנתקות וגם נגדה, גם נגד סנקציות נגד איראן וגם
נגדן...גם בעד דו קיום בשלום עם הערבים וגם לראות בהם אויב שרוצה להרוס אותנו מבפנים...בקיצור, בוז מנית הוא נמצא בכמה מקומות ומנהל כמה סוגי מדיניות......מה שנקרא "ידו בכל,ויד כל בו".
BB שובר כל הפרדיגמות! | 09.08.15
24.
למגיב מספר 12
אתה טועה ומטעה! בלי להעליב, אבל רמת ההבנה שלך היא ברמה של תיכון... הרעיון של חלקיק הנמצא בשני מקומות בסופר-פוזיציה היא סה"כ פרשנות אחת של מכניקת הקוונטים. היות ולא ניתן לבצע ניסוי, על דבר שהוא איננו מדיד, מדובר על פרשנות פילוסופית בלבד ואיננה מדעית קרי- פיסקלית. בנוגע לניסוי החריץ הכפול אתה מתכוון שאתה שולח אלקטרון ולא אלומת אור. ולגבי "החיישן" הכוונה היא שאתה מודד את התנע של האלקטרון באמצעות שליחת פוטון בזמן הניסוי ואז אתה למעשה משנה את הניסוי ולכן, זה לא רלוונטי. בנוגע לכתבה הרבה טעויות! הטעות הגדולה ביותר היא שקיימת תורה שמשלבת בין תורת היחסות הפרטית לקוונטית והיא נקראת "תורת השדות הקוונטית".
ממוש | 09.08.15
20.
זהירות. ניסויים כאלו עלולים לקרוע חור במרקמו הרציף של היקום.
דרך האטום המסויים הזה עלול להיפער חור תולעת שאיננו מאסיבי די הצורך כדי לקרוס לתוך סינגולריות על-פי משפט פנרוז. כך שאוניברסיטת בן-גוריון עשוייה להפוך לחור שחור יותר ממה שהיא כבר עכשיו, ולשאוב לתוכה את כדור הארץ והירח.
פרופסור וירוס בן זירוס | 09.08.15
12.
לבוריס מורגנשטיין שהגיב בפייסבוק - פיספסת את מהות תורת הקוואנטים
ה"בעיה" בתורת הקוואנטים בגללה היה קשה לרבים כל כך לקבל אותה הוא שהיא כן אומרת בדיוק את זה - כאשר חלקיק נמצא בסופרפוזיציה הוא בעצם נמצא בשני מצבים בו זמנית. נכון שאם תבצע מדידה ותבדוק באופן ישיר באיזה משני המצבים הוא (ובמקרה שלנו - היכן האטום) פונקציית הגל תקרוס ותקבל תשובה יחידה, אבל כל עוד לא מדדת את התכונה הזו שלו - הוא למעשה נמצא בשני המצבים השונים בו זמנית! למשל, בניסוי החריץ הכפול - כל עוד לא תבדוק ישירות מאיזה חריץ עובר הפוטון, הוא ינהג כגל ולמעשה יעבור בשני החריצים בו זמנית וכך תתקבל תמונת התאבכות על הקיר ממול. אם לעומת זאת תציב גלאי על אחד החריצים ותבדוק דרך איזה חריץ הוא עובר "תכריח" אותו לבחור חריץ ובכך תבטל את תמונת ההתאבכות.
אני | 09.08.15
3.
1 - אינני מבין בתחום המחקר
נדמה לי שימוש טכנולוגי בתורת הקוונטים רחוקה מאיתנו עשורים או דורות אבל בנוסף לתרומה לידע האנושי (כמו כל מאמר מדעי) פרסום בכתב עת כזה מהווה תרומה לא קטנה בתדמית הפרופסורים ולאוניברסיטה. ואולי יביא לפרס נובל, מה שישנה את תדמית האוניברסיטה מאוניברסיטה לסטלנים/חיי לילה למוסד רציני בקנה מידה עולמי כמו הטכניון, העברית ומכון ויצמן.
עומר | 09.08.15
תודה, קיבלנו את תגובתך ונשתדל לפרסמה, בכפוף לשיקולי המערכת