אבל הרשויות מתעלמות (ובתי המשפט סוגרים יותר ממחצית התביעות בלי הרשעה). עוד יתרון של חו"ל. אגב האשט - מדבר בתאגיד שהשתלט על מספר הוצאות ספרים, ורצה להראות רווחים. הוא גייס ליחסי הציבור שלו כמה שמות ידועים מהסופרים שחתומים בהוצאות שתחת שליטתו, ולכן הרעש. אבל אם אמאזון פסולים, הרי שהאשט פסול עוד יותר. מייצג את המיסחור בצורתו הבוטה ביותר, שיודע יפה מאוד שברגע שהסופרים יפסיקו לחתום בהוצאות, וימכרו ישירות דרך אמאזון, יבוא הסוף על ההוצאות והתאגידים הענקיים שקנו אותם (וגם הרסו).

נראה לי שלא קראת את הכתבה לעומק ובוודאי לא את הכתבה שהתפרסה בניו יורק טיימס שהתחילה את הכל. הכתבה מדברת על היחס שלהם לעובדים שלהם. המילה עובדים מוזכרת בכתבה לפחות 5 פעמים ואתה בחרת לקרוא ׳לקוחות׳ ולהבין הפוך. אמאזון עושה הרבה כדי שאתה ושאר הלקוחות יהיו מרוצים. כדי שזה יקרה, הם מפעילים שיטות ניהול שאני בטוח שלא היית רוצה לחוות בעצמך. לכולם ברור שאמזון טובים מאוד בשירות הלקוחות שלהם. אתה לא צריך לספק דוגמאות נוספות (כמו הפרסומת לספר שלך). מעניין להכיר סופר שלא מבין את הנקרא - זה כמו סנדלר יחף?