איךזה יתכן שהעובדים יכלו לדווח שכר של 4,000 ש"ח - הרי ברשות המסים היו דורשים מסמך כלשהו שיעיד על שכר זה? אנא פרט, מה שאתה אומר לא מסתדר לי.

הכתבה הזאת מסורבלת ומטעה. הנה הסבר קצת יותר מסודר: במשך המון זמן המצב באמת היה כמו שמתואר - שעובד השגרירות מקבל שכר ברוטו והוא צריך להפריש בעצמו את התשלומים למס הכנסה וביטוח לאומי. אכן היתה כאן פירצה כי העובדים יכלו לספר למס הכנסה מה שרצו ולא היו חייבים להראות את תלוש המשכורת שלהם. כך נוצר מצב שבמשך שנים, חלק מעובדי השגרירות הרוויחו משכורות יפות (הרבה מעל השכר הממוצע למשק) ודיווחו לרשויות שהם מרוויחים שכר זעום כדי שיוכלו "לצאת ידי חובה" של תשלום מס וביטוח לאומי ועדיין לקבל את הזכויות המגיעות להם. המצב הזה היה נכון עד לאפריל 2014. מאז תשלומי השכר עברו לחברה חיצונית שמנכה מסים וביטוחים לפני שהתשלום מגיע לעובד וכך העובדים כבר לא יכולים להערים על המערכת ומשלמים מיסים כמו כולם. אבל צריך לציין כאן משהו חשוב - נכון שהיו בשגרירות כמה חולרות שהתעלמו מכך שהעלמת מס זה עבירה פלילית ופגיעה מוסרית בחברה ובמדינה, אבל הרבה מעובדי השגרירות דיווחו על כל המשכורות שלהם במלואם ובאופן מדוייק ושילמו את המסים שלהם עד השקל האחרון גם אם יכלו להערים על המערכת. כלומר כל עובדי השגרירות ידעו על הפירצה אבל עדיין, יש חוקים ויש מוסר ולא כולם ניצלו אותה. כשהחליטו שמעבירים את נושא ניכויי המס לחברה חיצונית, מה שיסגור את הפירצה הזאת, אותם עובדים שהעלימו מס התרעמו. הרי הם העלימו מסים כל כך הרבה שנים אז מה, כבר לא יהיה להם את הצ'ופר הזה? רשות המסים תחשוד אם המשכורת שלהם פתאום תקפוץ מ-4000 לחודש (שזה מה שדיווחו עד היום) למשכורת שהיא פי 3 או 4. אז הם הרימו קול צעקה, השגרירות נכנעה ללחץ שלהם, והגיעו למסמך הבנות מגוחך (שלא מוזכר בכתבה) שאומר שכל מה שהעובדים עשו לפני 2014, אי אפשר לבוא אליהם בחשבון על כך. המסמך הזה בעצם מנקה אותם מכל אשמה ואחריות לכסף שהם גנבו מהמדינה במשך כל השנים. אז כרגע המצב הוא שאין יותר העלמת מסים, אבל חבל שאף אחד לא בא בחשבון עם אותם אוכלי חינם בשגרירות שנהגו בחוסר יושר בניגוד לחוק כל השנים האלה וגנבו כסף מקופת המדינה, כסף שהיה יכול להועיל לכולנו. מסמך ההבנות נותן להם "פטור" שכן מס הכנסה לא יכול לגעת בהם על עבירות העבר. זה משתקף רע מאוד על רשות המיסים שנכנעה לקבוצת לחץ בריונית וקולנית במקום לאכוף את החוק.

למציעים הצעות משפטיות יחד עם נימת ייאוש כאילו זה לא כדאי וכו'. כולם טועים. החל משנת 2008 אין למדינה זרה חסינות בדיני עבודה ואם היא נתבעת ע"י עובד בביה"ד לעבודה, מעמדה הוא כמו של כל מעסיק ישראלי אחר. נותרו מעט מאד נושאים שלגביהם נשארה חסינות, אבל העיקר הוא שאין בעייה בכלל. יש רק לודא ששוכרים עו"ד שיודע להתמודד עם נציגויות זרות במיוחד באותם נושאים שלגביהם נותרו עדיין חסינויות (יש מעט מאד עו"ד כאלה בארץ.)

איך מדינת ישראל משלמת ומנכה מיסים לעובדים המקומיים, ישראלים וזרים, בנציגויות בחו״ל (הולנד, ארה״ב, אנגליה למשל). האם לא מנכים מס במקור? לא משלמים ביטוח לאומי, מיסי בריאות, מס מעסיקים? האם בעיית התשלום והניכויים/זיכויים ייחודית רק למדינת ישראל?

לך תשיג עורך דין במדינה זרה ותנהל משפט כזה בהתכתבות. בדרך כלל מדובר בעובדים זוטרים למדי שלא כדאי לאותה נציגות להביא אדם מחו"ל אם משפחה וכו' לפעילות מינהלתית פשוטה למדי. לרמות שכר כזו, אין כדאיות ואין סיכוי להשיג עורך דין שיהיה מעוניין ללוות כזה משפט גם בהתכתבות. אלא אם הוא מובטל ורעב ללחם. מדינת ישראל צריכה להגן על כל מי שעובד בשטחה במיוחד אם הוא עובד עבור גוף שייתכן ולא מכבד את החוק המקומי ואי אפשר לתבוע אותו.

הכתבה לא אובייקטיבית כי נציגות זרה גובה מס כאילו אתה עובד במדינה הזרה הספציפית אלא, אם השכר משולם מקופה קטנה ובמזומן תוך כדי עבירה על החוק בישראל ובמדינה הזרה. כך שהרושם של ניצול לרעה מהווה סוג של הכפשת אנשים שבדומה לרובנו, קמים בבוקר והולכים לעבודה. נקודה. בניגוד לעובד ישראלי, המקרה המתואר מציג מצב שעובד שנכנס לבניין מסוים כמו נציגות זרה, אינו מקבל את זכויותיו ככל עובד במדינה וזה לא ראוי. מדוע בתי משפט לא אוכפים את החוקי העבודה? מדוע דיונים מתמשכים בלי סוף? מדוע תביעה לנציגות זרה חייבת לעבור דרך משרד החוץ? הרי זה מגוחך כי, כדי להסיק עובד הם לא עברו דרך משרד החוץ וכו'. אז תסכים איתי שיש משהו פישי בכיוון עורך הכתבה בכך שמחד מאשים אנשים תמימים בניצול לרעה של החוק ובו זמנית המדינה שלהם עצמם מפנה להם עורף כאשר הם צריכים לתבוע נציגות זרה. זו צביעות, חד גוניות ואפילו חלם. כתבה אמתית הייתה מקיפה את הנושא ומציגה מצבו של העובד המקומי במספר זוויות או אפילו מתייחס לנושא ככתבה ראשונה מתוך סדרה של כתבות.

זו הצגה מעוותת של המציאות בעניין ניכויי המס של עובדים ישראלים בנציגויות זרות. רוב מדינות העולם חתומות על אמנת וינה ליחסים דיפלומטיים (ואמנה דומה ליחסים קונסולריים.) עקרונית האמנה דנה בחסינויות הנציגויות הזרות והדיפלומטים המשרתים בהן. אחד הסעיפים נוגע לתשלומי מס ונאמר בו שאין הנציגויות חייבות מס עבור עצמן והדיפלומטים המכהנים בה וכי אין עליה לגבות מיסים מהעובדים המקומיים. זה לא סתם סעיף אלא הוא נועד ראשית לייחד את עבודתה של הנציגות לייצוג מדינתה ושנית למנוע ממנה חיכוך עם הרשויות המקומיות ולטענות (אמיתיות או דימיוניות) על עבירות בתחום ניכויי המיסים מהעובדים המקומיים. למרות סעיפים אלו חלק מהנציגויות הזרות בישראל פשוט מעבירות את חישוב וניכויי המס מעובדיהן לחברה מקצועית פרטית שתבצע זאת. העובדים המקומיים של שגרירות ארה"ב בישראל - שהיא הגדולה מבין הנציגויות הזרות, נהגה לשלם לעובדיה שכר ברוטו ממנו היו העובדים להצהיר על הכנסותיהם ולשלם מס. עקב הסיבוך הגדל והולך של פעולה זו המטילה על מזכירות ונהגים את הצורך לשכור רו"ח וכו' שינתה השגרירות את הנוהג הזה ומזה שנים היא מנכה - באמצעות חברה מקומית - מיסים כחוק. ההסכם שהכתבה מציינת נחתם מזמן אולם הפעולות על פיו נהוגות כבר שנים לא מעטות, עוד לפני חתימתו. מכל המדינות, דווקא ארה"ב היא המקפידה הדווקנית ביותר במילוי כל חוקי ישראל, לרבות אלו הנוגעים לעובדים מקומיים.

דבר ראשון, הכתבה מאוד רצינית ואוביקטיבית וכלל אינה עוסקת ברכילות (אתה יוצר דרמה איפה שאינה קיימת). לגבי אשתך שתזכה לחיים ארוכים - צריכה לפנות למדינת המקור (כפי שאתה ציינת) ולא התושבות (משמע לא לישראל), ולפעול מולם להשגת זכויותיה. היא, בשונה ממי שלגביו חל ההסדר בכתבה, איננה ישראלית במובני העסקה אלא עובדת מקבילה למנגנון עמ"י שיש בישראל. מכאן שכל זכויותיה והפרשותיה נעשות מול המדינה לה (אני מניח) היא מחזיקה אזרחות נוספת.... וזה שהשכר נשחק לא רלוונטי וכמו שאני יודע לא משאירים אף אדם לעבוד במקום עבודה כי הוא חייב. שכר צמוד מטבע זר הוא מדיניות סיכונים שעל העובד לשקול. הרבה שנים אני מניח שנהנתה מאותו יחס של שקל חלש...

א. מתנצל על אורך הטוקבק. ב. מתנצל על טעיות ניסוח וכתיב כי, לכתוב מפלאפון זה לא ממש שוס. ולגופו של עניין - שגרירות היא מעסיק לכל דבר ועניין ועל המעסיק לעמוד בחוק המקומי ושל המדינה ובעיקר דאוג לתנאים הסוציאליים של העובד. מה שקורה בפועל זה בדיוק ההיפך: השגרירות משלמת סכום קבוע ועל העובד לדאוג לעצמו דבר שלפעמים פוגע בעובד עצמו אז, הוא נופל בין הכיסאות. השכר בשגרירויות הוא לא מהמשובחים בשוק בעיקר כי ערך הדולר והאירו נשחק קשות במשך השנים לכן, אני לא מבין איך לעבוד בשגרירות הוא כזה דבר כדאי. והרי המקרה של אישתי: אשתי התחילה לעבוד בשגרירות זרה עוד בהיותה סטודנטית לפני כ- 22 שנה. תחילה השכר היה הוגן, וכל ההפרשות הסוציאליות בוצעו במדינת המקור. כך מצאה אשתי את עצמו במצב שלא היה לה בארץ ביטוח לאומי ולאחר מספר שנים שמה לב שאין לה פנסיה מקומית או כל ביטחון סוציאלי אחר. ככה זה עם סטודנטיים אז והיום - לא ממש שמים לב לדקויות שבנושאי תנאיי העסקה. יש לקחת בחשבון שאז, בעידן שלפני האינטרנט לא הייתה המודעות והנגישות שיש היום לנושא לא הייתה קיימת. בתמימותה היא חשבה שאם תלד ותצא לחופשת לידה וכו', הכל אמור להסתדר אבל זה לא היה ככה. תמיד הקשו עליה ובשגרירות לא ממש שמו עליה. לאחר יותר מ- 10 שנות עבודה העבירו אתה מעובדת מדינה לחוזה אישי בלי לשאול אותה שאלות. כל שנה חידשו לה את החוזה. שוב, היא לא ממש ידעה מה זה משנה בפועל אבל הצרות החלו כאשר יום בהיר אחד בסוף חודש דצמבר לא חידשו לה את החוזה. פתאום מצאה עצמה ללא זכויות סוציאליות, ללא הפרשות לפנסיה כאן בארץ, ללא עבודה, ללא יכולת לקבל דמי אבטלה והשכר כבר נשחק כי כפי שציינתי הדולר והאירו אפילו ירדו ב- 15 השנים האחרונות. לשגרירות יש חסינות דיפלומטית כנ"ל לצוות ולשגרירים עצמם לכן, כל פניה למשרד החוץ הייתה בגדר יצירת משבר דיפלומטי ופשוט לא התייחסו אליה. עמיתים מטעם משרד החוץ בישראל, מולם עבדה שנים על גבי שנים - ימים כלילות - קיבלו הוראה להימנע מכל יחס אליה וזה היה עלבון עצום כי, לא הייתה לה כל סכסוך וכל פשעיה היו שלא חידשו לה את החוזה. גם בתי המשפט בארץ לא ממש ששים לקדם ענייני תביעות נגד נציגויות זרות מחשש ולחץ של משרד החוץ ודיפלומט יכול לא להתייצב בבית המשפט שהדיון נדחה עד אין סוף - בניגוד לתביעה של כל אדם תמים נגד מעסיקו. לכן, בבקשה. לדייק בכתבה חשוב מאד למען ההגינות ולכל הפחות הכבוד למקצוע עיתונות (אם יש כזה מושג "כבוד עיתונאי"). עבודה בנציגות זרה עלולה להביא אדם למצבים מאד לא רצויים שלא דמיין עליהם אפילו. ביניהם, מה קורה כאשר בגיל כמעט 50 אין לך עבודה, אין לך פרנסה, אין לך דמי אבטלה, אין לך אבטחת הכנסה, אין לך פנסיה מסודרת בארץ, איך לך עם מי לדבר כאן בארץ ומשם (מהמדינה הזרה) לא ממש מתייחסים ואתה לא יכול לטוס לשם ולתבוע כי צריך לגייס עורך דין מקומי, לשלם לו מראש (כאשר אין לך כסף ועבודה) ואף עורך דין לא ממש ירצה להסתכסך עם המדינה שלו עבור אדם זר. כנ"ל בארץ. הלוואי היו עושים כתבה על המקרה שלה כדי להבין את המורכבות במיוחד כאשר יש מצב של ניגוד עניינים בין המדינות או פערים בחקיקה בחוקי העבודה.

כלכליסט, אל תמציאו דברים. אף אחד מהעובדים האלו לא משתמט מתשלום מיסים, כל המיסים.

הרשויות חזקות על שכירים ומפחדות מהטייקונים. שלא יעבדו עלינו רשויות המס מנקנקות את הפועל הקטן ואילו את הגדולים מפחדים.

היו זורקים את העובדים לכלא