אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

מדיניות מרחיבה במקום קיצוץ רוחבי

2 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

2.
צריך להוריד מיסים עקיפים וישירים ולקצץ רק בדברים מיותרים
הורדת מיסים ישירים ועקיפים תעלה את ההכנסה הפנויה, הצריכה הפרטית וכך תביא לצמיחה. צריך לקצץ בדברים מיותרים שהממשלה עושה ולהשקיע בדברים חשובים. לא צריך לפחד להעלות גרעון לטובת הורדת מיסים. זה מתבקש. עושים כך בכל המדינות.
מירית | 22.08.15
1.
שיקולי פופוליזים פוליטי גובר על ההגיון אצל כחלון והממשלה -כאן ישראל מדינת הישראבלוף
הנתונים של הלמ"ס מבשרים על תחילתה של האטה או אפילו מיתון באופק, האוצר היה אמור לעדכן את תחזית הצמיחה שלו בהתאם, ואז לעדכן את תחזית ההכנסות ממסים כלפי מטה !!!! הוא היה חייב לבוא שוב לממשלה ולבקש ממנה להחליט – להעלות מסים, לקצץ בתקציב, להגדיל גירעון או שילוב כלשהו של שלושתם. בגלל שמדובר בצעד עם פוטנציאל פוליטי שלילי מאוד, באוצר מעוניינים לדחות שינוי כזה ככל האפשר. תקציב המדינה יונח על שולחן הכנסת ב־31 באוגוסט ועד אז לא יהיו בו כל שינויים בתחום המקרו־כלכלי. לאחר מכן הכנסת תצטרך לאשר אותו עד 19 בנובמבר. במסגרת הזמן הזו הלמ”ס צפויה לעדכן את הנתונים שלה (לגבי המחצית הראשונה של 2015) עוד שלוש פעמים, כשהעדכון האחרון יהיה שלושה ימים בלבד לפני אישור תקציב המדינה בכנסת. לכן, סביר מאוד להניח שגם בתקופה הזו משרד האוצר לא יעשה שינויים בהנחות המקרו־כלכליות של התקציב. השקעה בתשתיות תחבורה והגדלת תקציבי מחקר ופיתוח ומדען ראשי הם לא המקור שיובילו כאן לצמיחה ... ירידה חדה מאוד בקצב הצריכה הפרטית של הישראלים. הצריכה הפרטית מהווה חלק חשוב מאוד מהצמיחה של המשק בישראל. ואם ברבעון השני של השנה הציבור הישראלי הגדיל את קצב הצריכה הפרטית שלו ב־0.9% בלבד (לעומת עלייה של 5.5% ברבעון הראשון) ואם הנתונים האלו יימשכו, לממשלה עלולה להיות בעיה בשנה הבאה - אבל למי אכפת ??? ומה על הגדלת חוב המדינה/הגירעון לכיוון 3.2% במקום 2.5% בשנת 2016 ??? חוב המדינה גדל בזכות תיצוב הסכמי הגועליזציה על גב כלל כספי הציבור שרק הוא ישלם כאן במיסים ישירים ועקיפים את הבור של חובות המדינה לתפארת הפופוליזים של שר האוצר כחלון - "הגידור" שאותו מבצע משרד האוצר זה אקמול לסרטן החריג בתקציבים שמתחולל כאן בתקציב המדינה -פשוט שערוריה . ממשלת ישראל צריכה לעשות שינוי חד במדיניותה. הרחבת הגירעון, גם במחיר של הגדלה מסוימת במצבת החובות של הממשלה, הינה כורח באקלים הכלכלי הנוכחי, ובלבד שההגדלה בהוצאה הממשלתית תהיה מוכוונת להשקעות בתשתית הכלכלית האזרחית, ותתמוך ביציאה של ישראל מתוך המשבר הכלכלי הממשמש ובא. אבל בישראל כמו בישראל ... שיקולי הפופוליזים גובר על ההגיון אצל כחלון והממשלה וזה שקוף כמים לציבור.
נער הייתי | 21.08.15
תודה, קיבלנו את תגובתך ונשתדל לפרסמה, בכפוף לשיקולי המערכת