הכוונה הייתה שהכסף להלוואות האלה הגיע מהמזרח (וזה מאוד נכון) וממדינות עשירות. הם חיפשו בגלל הריבית הנמוכה תשואה טובה יותר על החסכונות שלהם ולכם השקיעו בניירות מגובות במשכנתאות.זה ביקוש והיצע. אם יש ביקוש לניירות כאלה ימצאו משכנתאות כאלה בכל מחיר. הכלל הראשון בשוק ההון: חוב מגייסים כשאפשר לא כשצריך.

החלוקה מחדש של ההכנסות וההון לטובת מעטים יוצרת מצב שיותר כסף נחסך, פשוט כי אין מה לעשות איתו בשעה שאחרים שזקוקים לכסף זה והיו משתמשים בו, מנושלים יותר ויותר מהון, ולכן יכולתם לצרוך הולכת ופוחתת מרקס צדק ?

מאלו שמקבלים כסף בחינם, לא מתרגמים אותו להלוואות זולות לתעשייה, אלא להרצת מניות, סחורות, ונדל"ן. אם במקום להריץ מניות, היו מבצעים השקעות שמובילות לצמיחה והתפתחות, ולא לניםוח הכיס הפרטי - המצב היה אחר. כל עוד מאפשרים ספקולציות והרצת מניות - המצב לא יישתנה.

בועת הסאב פריים נבעה כתוצאה מזרם של השקעות מכיוון אסיה? באמת? לא לחינם בועה זו נקראה "סאב פריים". היא נגרמה כתוצאה ממתן משכנתאות נדיבות לאנשים בעלי דירוג אשראי נמוך, שבסופו של יום לא היו מסוגלים לעמוד בהן, וכתוצאה מרמת ריבית נמוכה מדי, שאפשרה את קיומן של הלוואות אלו. אלו לא היו אזרחים סיניים שרכשו את כל הבתים, אלא אזרחים אמריקאיים. והם לא רכשו את הבתים בעזרת חסכונות, אחרת לא היו זקוקים למשכנתאות שקרובות ל-100% מערך הנכס. בניסיונו להצדיק את האידיאולוגיה שלו, של מעורבות הולכת וגוברת של ממשלות העולם בכלכלה, קרוגמן משליך את ההגיון לפח.

תקראו את המאמר של סטיב קין (Steve Keen) שכותרתו: Why China Had To Crash. קין הוא כלכלן אוסטרלי שמגיע, משיקולים חשבונאיים (כלומר, יישום עקבי של שיטת הרישום הכפול לחשבונות הלאומיים), למסקנה שאם למגזר הפרטי במדינה כלשהי יש חובות בהיקף גדול מספיק, כל האטה בקצב גידול החוב (לא בחוב עצמו, רק בקצב הגידול שלו) תגרום למיתון. מעניין ושווה קריאה למי שבאמת רוצה להבין.