נתניהו הניח את מתווה על הגז על שולחן הכנסת, הוא יכול לקרוא להצבעה בתוך כמה שעות, ובכנסת והוא עשוי לעשות את זה עוד לפני ראש השנה. כוכב הצפון של כחלון: "אנחנו נגד מונופולים, נגד קרטלים, נגד קבוצות ריכוז שחוסמים תחרות ומעלים מחירים". ואיך בדיוק הוא ילחם בהם? המצע כולל רשימה של מהלכים שכחלון מבטיח לבצע בתחום הפיננסים, הדיור, ומשאבי הטבע. כבר בסעיף הראשון הוא קובע, בבהירות ובכותרת גדולה: "ביטול המונופול במשק הגז הטבעי". וא הרי הכריז על עצמו כמנוע מכך, בשל חברות עם הטייקון קובי מימון. אלא שההחלטה הזו של כחלון אינה מחזיקה מים: היא שגויה משפטית, היא שגויה פוליטית — ובעיקר היא פסולה במישור הציבורי. במישור המשפטי, כחלון העביר לציבור את המסר שהחברות עם קובי מימון.שמחזיק ב–28% ממאגר הגז תמר, ולכן הוא נהנה מרכזי מהמתווה שגובש על ידי נתניהו — מציבה אותו במצב שגם לו רצה לקיים את הבטחת הבחירות שלו, הוא מנוע לכאורה מכך. אלא שזה פשוט לא נכון. על פי תקנון הממשלה, אדם שנכנס לתפקיד חייב להודיע על קשרי ידידות שעשויים להשפיע על החלטותיו המקצועיות, אך מה שחשוב הוא העתיד — ולא העבר. במלים אחרות, פוליטיקאי או פקיד בכיר יכול להודיע שלרגל תפקידו הוא ינתק את קשרי החברות עם אותו איש עסקים, ומאותו רגע הוא יהיה ראוי לעסוק בתחום שבמחלוקת. ראוי שהיועץ המשפטי לממשלה, מר יהודה וינשטיין, ינמק מדוע לא גיבש חוות דעת המשפטית בשאלה אם כחלון באמת מנוע מלטפל במונופול הגז. לפחות במישור הציבורי לא ניתן לאשר את המתווה בלי לקבל את עמדת היועץ המשפטי לממשלה; בכל זאת, הרי מדובר בשר האוצר ובנושא הכלכלי הגדול ביותר שעומד על סדר היום הלאומי. אם היועץ המשפטי לממשלה יודיע כי ראוי שכחלון יביע את עמדתו על המתווה למרות ההימנעות שגזר על עצמו בלי שהתבקש — הוא יצטרך לעשות זאת. ואולם, עניין ההימנעות היא לא הבעיה היחידה של כחלון מול מתווה הגז — יש לו בעיות גדולות הרבה יותר. הראשונה: כחלון ידע היטב שהוא חבר של מימון, אז מדוע הבטיח לפני הבחירות לפרק את מונופול הגז? מדוע כתב במצע שלו, "ביטול המונופול בגז הטבעי"? בעיה שנייה: במסגרת ההסכמים הקואליציוניים, כחלון הסכים שכל נושא הגז יופקד בידיו של נתניהו. זאת אומרת שהמסמך הראשון שעליו חתם ראש תנועת כולנו נוגד באופן מפורש את המצע שלו. שלישית — וזו ללא ספק הבגידה המרכזית של כחלון בבוחריו — כחלון אינו באמת נמנע מטיפול במתווה לשוק הגז. כאשר אינו מפרק את המונופול ואינו פועל לצמצום יוקר המחיה, הוא תומך בו. נכון, כחלון אינו מביע את דעתו בנושא באופן פומבי, אבל מתגלה שח"כ רועי פולקמן, יו"ר סיעת כולנו בכנסת, פועל יום ולילה כדי לשכנע את חברי המפלגה להצביע בעד המתווה. הוא מפעיל עליהם לחץ כבד להצביע בעד. אלא שבחיים הפוליטיים אין מקריות. דברים אינם מתרחשים סתם כך. בניגוד לליכוד ולעבודה, בתנועת כולנו אין פריימריס, ובמישור הפוליטי אין לאנשים עמדות משלהם כחלון הוא זה שקובע את הכל !!!! בעיקר, כחלון הוא זה שקובע את רשימת חברי הכנסת שלו בבחירות הבאות, ולכן לא יכול להיות בתנועה חבר כנסת שיפעל בדרך שאינה מקובלת על הבוס ומתואמת עמו. פולקמן לא היה מעז לפעול באגרסיביות בעד המתווה בקרב חברי הכנסת של כולנו, ובמשכן בכלל, אלמלא ידע שפעילותו מקובלת על כחלון. התוצאה הפוליטית היא שכחלון — שהבטיח את פירוק המונופול אך בחר להימנע מלעסוק בו – פועל באמצעות אנשיו למען מתווה הגז.

ביבי זרוק את דרעי נלך לבחירות ונחזק אותך

בושה שאלה המנהיגים שלנו. ביבי, ציפי, ברק, אולמרט, פואד, בוזי, דרעי ועוד.. קצת כסף וקנית אותם. בלי ערכים, בלי כבוד, בלי עקרונות.

ביבי מנסה להעביר את ישראל ממדינה יהודית דמוקרטית למדינה יהודית טוטליטרית. איזה כיף! זה מה שנקרא משילות שביבי רוצה. הכל לפי החליל שלו. כל מי שמתנגד יחוסל. חוסלו כבר מנכל משרד התקשורת שפוטר, דני דנון שהועף לאו״ם למרות שממש זה לא בחוזקה שלו, יור רשות החשמל שפוטרה, ניסה להעביר חוק להשתקת העיתונות על ידיד שעיר לעזאזל אקוניס, עכשיו את דרעי. ולפני כל המהלך חילק עלאק סוכריה לאזרחים ששוה ערך ל90 שקל לחודש למשפחה. אה גם בגץ על הכוונת. שלא נשכח. ככב גם היטלר התחיל. ושיהיה סופש נעים לכולם.

כואב הלב לראות את מצבם של החקלאים אל תסמוך על שריך הם דברנים ויכשילו.גם במתווה הגאז אתה ראש ממשלה ודרעי לא יכתיב לך.

לממשלה הסמכויות, כל הסמכויות, להחליט. אבל משך שנים היא החליטה שוב ושוב לא להחליט. לתוך שטח ההפקר נכנסו הבירוקרטים והחליטו--אבל ללא שום תיאום בניהם. התוצאה? שיתוק. הצלחנו לחסל ענף החיפושים והפקות וכעת כאשר רוצים לשקם העיתוי גרוע ביותר. בשווקים עודפי סחורה והאטה כלכלית. איראן עומדת לחזור לזירה בגדול. בינתיים, אזורית, תגלית גדולה במצרים. אמנם היא זקוקה ל-5 שני גז אבל אז היא תתחרה בנו. קשה לשכניע משקיעים להשקיע מיליארדים עם עתיד רווחים לוט בערפל