כשאתה נותן לתלמיד שכשל ציון לא טוב אז מזמנים אותך לשיחה כי ההורים לא מרוצים. כשאתה מורה קבלן ולא בטוח שבכלל תעבוד שנה הבאה אתה בטח לא תקח תסיכון- אז אתה עושה את מה שכולם עושים- נותן לתלמידים שלך ציונים גבוההים למרות שלא מגיע להם, מלמד אותם רק את מה שיהיה במבחן ולא טיפה אחת יותר, ומה שהכי עצוב בזה זה שהתלמידים הטובים מרגישים שלא שמים לב לעבודה שלהם. דווקא המורים שכולם חושבים שגרועים- אלה עם הקביעות- הם המורים הכי טובים, כי המנהל לא יכול לאיים עליהם בפיטורים ולא איכפת להם מהממוצע הבית ספרי- הם יכולים להיות אשכרה מורים ולתת לכל תלמיד את הציון שמגיע לו ולא לחפש איך לרמות כדי לשמור על ממוצע גבוה. רק ככה יש לתלמידים מוטיבציה להזיז את התחת במקום לחשוב שבסוף איכשהו יהיה לו ציון גבוה גם אם לא ילמד.

כאחת שגדלה בתוך סיוט שנקרא מתמטיקה, גיליתי שזה גם יחס של מורה כלפי המקצוע וכלפי התלמיד. בתיכון לצערי לא סיימתי 3 יחידות אפילו וזה די רודף אחריך בעולם המקצועי. חייבים ללמוד את המקצוע הזה נכון. אני למשל אחרי הצבא הגעתי לקידום והמדריכים והצוות לא וויתרו עלי. דרך אחת לא עבדה אז ניסו עוד דרך. כשלון אחד לא יעמוד בדרכה של הצלחה

אין לי שום דבר נגד 5 יח"ל מתמטיקה. יש לי התנגדות למשקל שנותנים לזה. האם באמת זה החשוב ביותר? האם כל התלמידים אמורים לצעוד כפלס אל ה"אידאל" הזה? נשמע לי כמעט כמו כת. לדעתי יש עיסוקים חשובים יותר מ"מתמטיקה 5 יח"ל"... מה אם התעסקות ביזמות? בחשיבה יצירתית? בעבודה על גוף-נפש? אומנות? עבודה בשת"ף? מה עם עבודה על כישורים חברתיים? כישורי חיים... אמיתיים?... יש כל כך הרבה דברים שנראים לי חשובים בהרבה מאוד מונים מ"מתמטיקה 5 יח"ל" שזה מטריף אותי... החשיבה הזו היא חשיבה תקו

רוב ההשקעה מופנית לתיכונים, כדי שילדים יגיעו לחמש יחידות בתיכון צריך ללמד אותם מתמטיקה הרבה יותר טוב ביסודי !!!!

המתמטיקה רחבה ויפה אבל תכנית הלימודים מתרכזת בנושאים טכניים, שוליים וחסרי-חן. בערך כמו ללמוד הנדסה אוירונאוטית דרך ניקוי בתי-שימוש של בואינג 747, תוך התעלמות מעקרונות בסיסיים. תכנית לימוד כזו נועדה לשרת צרכי-חישוב של המאה ה-19. כיום, התועלת היחידה בה היא סינון: אוהבי מתמטיקה נהנים גם בפינה כעורה כזו, אבל מרבית הלומדים מקבלים תחושת גועל-נפש סתמי ומיותר.

לו למדת מתמטיקה, לא היית מגיע להיות מעכר קטן באירגון גדול. היית - שומו שמיים! - מתפרנס מעבודה יצרנית (או מהוראה, שגם היא יצרנית מאד).

לא רק שהרמה לא ירדה, אלא הרמה של בחינת הבגרות במתמטיקה נעשתה אפילו יותר קשה. כמות החומר הצטמצמה, רמת העומק והדרישות עלו. ואגב, זה לא בפרק זמן של 15 שנה, אלא בפרק זמן של 25 שנה: http://glz.co.il/1363-58175-HE/Galatz.aspx

רוב המורים במקצועות המדעיים לא שווים הרבה. אנשים שבאמת טובים בתחומים האלו יכולים להרוויח לפחות פי 2 משכר מורה בתעשיה. אז ציונות ואידיאולוגיה זה נחמד אבל לא מביא פרנסה.

נטולי אינטלגנציה ריגשית ויצירתיות. עצוב לי על הדור הזה.

בפחות מאמץ.

תלמידי תיכון, במיוחד אלו שלומדים 5 יחידות, כבר צריכים להקיש ממונחים אבסטרקטיים אל "העולם האמיתי" ולא להפך - ללמוד מדוגמאות ספציפיות על הכללים, כפי שאתה מציע. לדוגמא - תלמד עקרונות של פיזיקה ותלמד עקרונות של נוסחאות ריבועיות בסיסיות ותוכל להמשיך לתרגיל שבו אתה מנתח את המקרה הספציפי של צריכת דלק של מכונית שהיא (בהפשטה מאוד גסה) - X=Cd*V^2+A*V כאשר V מהירות נתונה, A פקטור חיכוך של גלגלים, מנוע, גיר וכו' (לינארי) ו-Cd מקדם חיכוך אירודינמי (יחס ריבועי). זאת ועוד, תלמיד עם רקע תאורטי יוכל להמשיך ולחשב את המהירות האופטימלית מנוסחה זאת ולא להסתפק בחישוב דוגמא ספציפית ומוגבלת של צריכת דלק במהירות נתונה. על כן - התרגול (שבו ניתן להשתמש בדוגמאות "אמיתיות") הינו חשוב להטמעת החומר, אבל לא מהווה תחליף לרקע התאורטי האבסטרקטי/כללי. זאת ועוד - אדם לומד נדבך על נדבך. לעיתים תלמיד לא יכול להבין את המשמעות המעשית של החומר הנלמד עד שלב מתקדם יותר בלימודיו. כרופא (לדוגמא) יש דברים שלמדתי בשנה הראשונה ללימודים ואת המשמעות הקלינית שלהם (המשמעות "בעולם האמיתי") ראיתי רק כמומחה שנים רבות לאחר מכן. בדוגמא אחרת - חוקר בביולוגיה אולי למד באופן בסיסי על חזקות ולוגריתמים כתלמיד 4 יח"ל בתיכון ולא הבין מה רוצים ממנו ולמה זה טוב, אבל החומר הזה צף ומשמש אותו שהוא מנתח קצב התרבות של חיידקים. תן לתלמידים בסיס רחב, של מושגים כלליים, של חוקים אוניברסליים, תלמד אותם לבצע דדוקציה מאותם כללים ובכך את נותן להם את המפתח להבנת היקום. אני חושב שבשביל "ילדים שמחפשים משמעות" זה בהחלט מספיק אטרקטיבי.

לכן יש לי מה לומר על האובססיה המתימטית הזו. לא נכון שקשה ללמוד מתימטיקה כי מי שיש לו נטיה למקצוע הזה לומד אותו בקלות ובשמחה. מי שמתאמץ הוא אדם שמצליח בה פחות והסיכויים שלו להצטיין בה נמוכים. יש רמות שונות של ידע במתימטיקה או פיזיקה ורק מעטים מתאימים ללימודים גבוהים במקצועות האלה. לא נכון שהידע בהנדסה חיוני להצלחה במתימטיקה, אבל נכון שמושגים בסיסיים דרושים כדי להבין טקסטים בהנדסה ובמדעי המחשב. ישראלים מצליחים יפה במדעי המחשב ובתכנות עם ידע קלוש במתימטיקה כי לא צריך יותר. אני תומך בכל ליבי בלימוד מתימטיקה, פיזיקה, כימיה וביולוגיה למי שרוצה בכך. כל השאר שיירגעו כי זה לא כל כך משנה.

אבל הם מתעקשים על תכנית-לימודים מימי ביסמארק, שנועדה להכשיר קציני-ארטילריה ומהנדסי מכונות (במקרה הטוב) טרם המצאת המחשבון.

זה מה שהרגשתי כל הזמן בבית ספר שמלמדים אותי דברים בלי לדעת את המשמעות האמיתית מאחוריהם! וזה כל כך תסכל אותי בזמנו. לצערי גם עכשיו במכללה בה אני לומד הנדסת תוכנה לא שמים דגש על ההבנה בחלק מהנושאים וזה נוראי

ולימודי המתמטיקה מפעילים אותה. בדיוק כמו שמיעה מוזיקלית ולימודי נגינה, כמו זריזות גופנית ואימוני ספורט. אם אתה לא נולד עם זה, לא משנה כמה קשה תעבוד, ההישגים יהיו דלים. יש ילדים מבריקים שהחשיבה הכמותית שלהם לא טובה. גם אם יעבדו נורא קשה, כי אין להם את זה. זה לא עצלות. לא כל ילד שעובד נורא קשה בחוג כדורסל יהפוך לשחקן בליגה מקצועית, ולא כל ילד שמתאמן יומם וליל על הפסנתר יהיה ארתור רובינשטיין(או רק יוני רכטר). לא כל ילד שחורש מתמטיקה יצליח לעבור בגרות 5 יחידות. אז למה לענות אותם?

ועכשיו תהיה עליה של 50%. בכמה אחוזים נהיה מעל הנקודה שלפני הצניחה?

ההשגבה ארוכת השנים של תחום המתמטיקה עולה בקנה אחד עם התדרדרות היחס וההשקעה בעולם הרוח והתרבות שנזנח כליל - לא יפלא איפה שרמות האלימות ,השחיקה הגואה בערכים,ותחושת הריקנות החברתית והאישית תופסים להם במקומותנו הוד וכבוד ,לצד אדון המתמטיקה רב החשיבות .... שלא לדבר על מחיקת חמישים אחוז מהאוכלוסיה ,שמה לעשות ...פחות נוטה לחשיבה לינארית ויותר לחשיבה חברתית לרגישות לזולת ,לעולם הרוח,הטיפול והתקשורת ....קוראים להן נשים. הא לכם צורה מחודשת להדרת נשים ולייתורן מן החברה ,הא לכם הדת החדשה ...!

הייתי משקיע את הכסף בלימוד הדור הבא קצת דרך ארץ במקום, ואולי גם קצת ספורט ומלאכה

רוב הלימודים במתימטיקה לא מועילים לכלום. צריך להמיר אותם ללימודי פרקטיים מטכנולוגיה ועד להשכלה פיננסית וללימוד מעשי בנושאי בריאות. למרות שמאחורי פרסים רבים בטכנולוגיה, לא השתמשתי כמעט בדבר מלימודי י"א-י"ב במתימטיקה (פרט לתארים באוניברסיטה). אם רוצים לחדד את המוח גם לכאלה שלא רוצים לחקור מתימטיקה ופיזיקה, תחדדו בלימודים האלטרנטיבים. ובכלל, עדיף להוריד שנת לימודים ולסיים בגרות אחרי 13 שנים תוך סלקציה בהרבה מקצועות. חבל, על בזבוז המשאבים כמו שנות השתכרות לפרט ושנים פרודוקטיביות לכלל. ובפרט כואב לי על צעירים מוכשרים מאוד שאין להם תפיסה מדעית אבסטרקטית (שכאמור, אינה חיונית בחיים) שסובלים ושהוריהם סובלים לשלם שיעורים פרטיים. רוצים צדק חברתי ? אחת מהדרכים היא להקל על ההורים של ילדים שמשלמים שיעורים פרטיים על שום דבר.

קצת טירוף ללכת ללמד בגיל 37 עם שכר כפול בנטו ורכב צמוד רק כדי להיות ציוני ולדאוג לדור העתיד. ההורים יצטרכו לשלם על מורים פרטיים וקורסים בעתיד כדי לבצע את ההשלמות הנדרשות לילדיהם , אני לא רואה מצב שיכנסו למערכת ויישארו מורים מעולים וחבל. דרך אגב אני מהנדס מכונות עם ניסיון של 10 שנים בתעשייה!

המורים מסתפקים בזה שיש 2-3 תלמידים מצטיינים שמבינים. כל השאר פשוט עוברים איכשהו באמצעות שינון כי הם כבר לומדים בעל פה את כל סוגי השאלות.

יש שינוי תרבותי בחברה הישראלית. התרבות במתכונתה החדשה אינה מעודדת מאמץ אינטלקטואלי. טיסת השוקולד היא רק דוגמית לתרבות החדשה.

ולכן אין להאשים את ההורים. בלימוד מתמתיקה צריך מורה מאד טוב בכדי ש-5 יח' יצליחו לעניין ולרתק את התלמידים. לא כל ההורים יודעים לעזור בלימוד 5 יח' - ולכן בלית ברירה יש הורים שלוקחים מורים פרטיים בהרבה כסף וחבל- שאותם מורים פרטיים שהם מוצלחים ילמדו בבתי"ס.

ביה"ס מעוניין בהצלחת התלמידים בבחינות הבגרות. לצערי , גם כשילד מגלה רמה ופוטנציאל ללמודי מתמטיקה ברמה של 4 יחידות , לא נותנים לו צ'אנס, אם הציון שקיבל בכיתה ט'- נמוך מ85 ייועד ללמוד שלוש יחידות. כך עשו לבני בקציני ים עכו. גיליתי זאת רק בדיעבד, כשהיה קשה להשלים את החומר. גם בביה"ס האחרים עושים זאת. לדעתי צרכים לתת לכל תלמיד ותלמיד שרוצה ללמוד ברמה גבוה הזדמנות , גם עם ניכשל. עדיף להיכשל לנסות שוב ושוב והיעזר במורים פרטיים מאשר ללמוד שלוש יחידות.

זה לא שלא היו גנים עירוניים קודם, יודעים בדיוק מה ואיך לעשות. הגנים הפרטיים שוכנים במבנים לא מתאימים ולעתים קרובות קטנים מדי. בנוסף, פעמים רבות, הבעלים של הגן חוסכים עליך בכל מיני מקומות בעייתיים וגם משקיעים הרבה אנרגיה ביצירת מצג שווא, כדי שתרגיש טוב, למרות הבעיות העקרוניות והחשובות שהם מסתירים.

כותבים בשגיאות כתיב (בתיכון), אינם יודעים להתבטא בעברית ראויה, אזרחות ודמוקרטיה הם מושגים חסרי תוכן אמיתי, לומדים בע״פ סיכומים מוכנים לבחינות הבגרות, יצירתיות: מילה במילון שאף אחד לא פותח (גם אם הוא דיגיטלי), הבנת הנקרא = שם של שיעור...

"הידעת שמשתמשים בלוגריתמים בשביל להגדיר סיבוכיות חיפוש בעץ בינארי?" יעניין לו את התחת ועדיין לא יאמר לו כלום.

מענין גם שמי שמוביל הוא לא קשור למדעים ולהוראה ובכלל למערכת.. רק בגלל זה הוא יכול להצליח :) בהצלחה! לו ולילדים של כולנו

בנוגע למתמטיקה אני חייב להסכים ואני מצטער על כך שבתקופת הטיכון לא עשיתי 5 יחידות, אבל מה שאתה מדבר פה על פיזיקה הוא נורא ואיום ואוי ואבוי לנו אם יהיו בני נוער שישמעו לעצתך. אני ברחתי במגמות כימיה וביולוגיה (5 יחידות כל מקצוע) שהם מקצועות קלים יותר מפיזיקה והביקוש באוניברסיטאות למסיימי 5 יחידות במקצועות אלה לא נמוך מהביקוש למסיימי 5 יחידות פיזיקה.

סוף סוף ראיון של מישהו שמבין מחזק את המורים במקום לרדת עלינו.

התלמידים צריכים להבין איך המתמטיקה קשורה למציאות. למשל איך לחשב משכנתא לעשרים שנה (במקום לחשב אחוזי כוהל בתמיסה), או איך לחשב צריכת דלק כפונקציה של מהירות הנסיעה (במקום פונקציה סתמית עם X ו-Y) ובדיקת חלופות מול נסיעה באוטובוס, או לחשב כמה צריך אדם לנסוע בממוצע כל יום במכונית כדי שרכישת רכב "ירוק" יקר תשתלם לו (ואפשר גם כמה מילים על רכב "ירוק" לא בהיבט הכלכלי, אפילו שזה שיעור מתמטיקה). האופן שבו מלמדים מתמטיקה כיום הוא רובוטי, חסר פשר. "פשוט תעשה ככה וככה כדי לקבל ציון. אל תשאל למה". תשאלו תלמיד 5 יח"ל מה עושים עם לוגריתמים. אין לו מושג. אין לו מושג מה עושים עם רוב הדברים שהוא לומד. השאיפה צריכה להיות פיתוח דור של ילדים חושבים ומבינים, שמסוגלים להיות יצירתיים עם הכלים שהם לומדים. במקום זה מצפים מהם ללכת בעיניים עצומות לתוך מסלול לימודים קשה (ומשעמם) כי "זה איכותי וזה יפתח דלתות בעתיד". יש ילדים צייתניים שזה משכנע אותם. בשביל ילדים שמחפשים משמעות זה לא מספיק אטרקטיבי.

מערכת החינוך הנוכחית מגדלת ילדים זומביים שכל מה שמעניין אותם זה עמידה ביעדי המבחן ולא מעבר לזה. זה המתכון הבדוק להצמיח אוכלוסיה חסרת מעוף שלא מסוגלת להתמודד עם מציאות וחיים .