סאטון לא שילם מספיק שוחד או טובות הנאה ולכן מקבלי ההחלטות במוסדיים לא השקיעו בו. אם תתבוננו תראו שזו האמת הכי פשוטה וככה מנהלים המוסדיים את כספינו. תבררו מי הם, איך הם קבלו את התפקיד, מי מינה אותם, למה מינו אותם וכמה כסף יש להם מאז שהם מחליטים לאן ילכו כספי הפנסיה שלנו. רקוב, רקוב מהיסוד...

כשמקימים חברה ייעודית, שרשומה במקום שמקשה מאוד על תביעות להחזר חוב, יש סיכוי גבוה שמדובר בכסף שנלקח שלא במטרה להחזירו.

הם לא עשו לא בדיקה לא מחקר ולא נעליים. הם לא יודעים בכלל איך. הם לא השתתפו כי היה יום קשה בשוק, בהמשך לחודש קשה בשוק. זה ותו לא. חודש של עליות והם יסתערו כאילו לא היו דברים מעולם.

כשמקימים חברה ייעודית, שרשומה במקום שמקשה מאוד על תביעות להחזר חוב, יש סיכוי גבוה שמדובר בכסף שנלקח שלא במטרה להחזירו.

כשהחברה המגייסת מוקמת במיוחד, ומוקמת במקום שבו החוקים מקשים על תביעות להחזר חובות, ברור מעבר לכל ספק שמדובר בניסיון שוד.

לא חסר כסף בארה״ב

הם לא התרשמו מהבעלים או מהמיצוב הגבוה של הנכסים ובדקו את הפרטים. הם מצאו מנפיק שהולך על הקצה עם כמה שכבות מינוף, תזרים חלש שלא מספיק אפילו לתשלום הריבית השוטפת על האג״ח. בנוסף, הם למדו שהחברה לא תכלול שליטה בנכסים שזה מוזר ומעורר דאגה. הם גם שמו לב שמטרת ההנפקה היא עסקאות של סאטון עם חברות פרטיות של עצמו כל שהכסף יוצא אליו והסיכון נשאר למשקיעים. לבסוף, הם גילו שהבנקים, לאחר חצי שנה, עוד לא נתנו הסכמתם למהלך, ובהעדר שעבוד זו הפקרות לתת לו כסף.