לפני עשור, במסגרת חקיקת רפורמת בכר לסידור מחדש של כל מבנה שוק ההון הישראלי, הבנקים חויבו למכור את קרנות הנאמנות שעד אז היו בבעלותן. במקור ועדת בכר חשבה שהבנקים יתחרו זה בזה, וקבעה תקרה לעמלות ההפצה (שנקבעה לפי רמות הסיכון השונות של קרנות הנאמנות). ומה קרה בפועל בסופו של דבר? הבנקים, במקום להתחרות אלה באלה על עמלות הפצה נמוכות מהתקרה, התיישרו כולם כלפי מעלה, וגלגלו יחד כ־500 מיליון שקל בשנה. זה מה שהביא את יו"ר רשות ניירות ערך שמואל האוזר ב־2014 לחתוך את תקרת עמלות ההפצה עד 50%, אחרי שנוכח לדעת שהתחרות לא באמת עובדת וגרע מהבנקים הכנסות של כ־100 מיליון שקל בשנה. ניסיון העבר בישראל מעיד כי רפורמות במערכת הפיננסית אולי מנקות ניגודי עניינים (ועל הדרך הופכות את העסק למסוכן יותר ומנוהל פחות טוב, לפחות בהתחלה), אבל הן לא בהכרח מורידות את יוקר המחיה ואת המחירים. יש סיכוי שהקרב הזה פשוט אבוד כל עוד אין פתרונות טכנולוגיים חדשניים שמאפשרים לציבור להבין בקלות מה בדיוק הוא קונה, ולעבור בקלות, בלי הפרעות, מגוף לגוף על ידי הורדת מחירים ושיפור איכות השירות. הציבור לא ממהר לעשות סדר בפנסיה שלו,בביטוחים שיש ברשותו גם אם יושב מולו יועץ אובייקטיבי לחלוטין, ממשלה שבה שר אוצר כחלון "בריצת אמוק " לבצע רפורמות בשוק ההון והביטוח "במסגרת חוק ההסדרים במחשכים ".... וניצול פירצת חוק ההסדרים ללא צורך בתקנות או בחקיקה רק מחזק אצל הציבור להתנהל באופן מפוקח לעניין כספי הפנססיה/הביטוח שברשותו שהרי הציבור למוד נסיון בעניין הרפורמה בפניסה ...ומבין ש" מי שנשרף ברותחין ניזהר בפושרין "

אדון אמסטרדמסקי, הכתבות שלך מקוממות, מותר לי לחיות מעמלות סבירות, אני יושב עם הלקוחות, מכיר אותם, מתאים להם הביטוחים לפי מה שהם רוצים, האם הבנקאי שאינו איש ביטוח יטפל במבוטח במקרה של תביעה? האם בכלל הבנקאי רואה בן אדם או אובייקט למכירת עוד פוליסה? אני סוכן ביטוח ממוצע עצמאי שחי מעמלות ביטוח אולם רחוק מאוד ממה שתיארת בצורה מוגזמת ללא פרופורציות. בוא אגלה לך מי הם הבנקאים הנפלאים,יש בנק למשכנתאות שפועל דרך סוכנות לביטוח משלו, שמנסה כל הזמן לשכנע לקוחות לרכוש דרכם ביטוח מבנה במחיר נמוך יותר, אלא מה אותו מוכרן לא מגלה ללקוח שבפוליסה הקולקטיבית של הבנק אין כיסוי לביטוח צד שלישי ובכך הוא מרע משמעותית את מצבו של הלקוח.

מגדל,מנורה,הראל,הפניקס,כלל,איי.איי.גי,ביטוח ישיר,הכשרה לביטוח,איילון,ביטוח חקלאי. פסגות ואלטשולר שחם גם קיבלו רישיון ומיותר לציין את כל בתי ההשקעות. על איזה ריכוזיות מדברים!!!!!!!! הכל תמוה בשוק הזה ולא מובן.רק בלאגן ומלא חוקים שאף אחד גם ככה לא מבין

הבנקים מוכרים ביטוח משכנתא חיים ומבנה תבדקו אם הם יותר זולים או להפך חוץ מזה שימו לב ש10 אחוז מרווח הבנק מזרחי טפחות זה מכירת הביטוחים אז מי כאן החזיר שמרוויח הרבה

מקוממת אותי הנחת המוצא כאילו אסור לסוכן ביטוח להרוויח. סוכן ביטוח הוא איש מקצועי אשר מתפרנס מעבודתו - הוא משקיע זמן ומשאבים על מנת לרכוש את רישיונו ויש לו עלויות רבות הכרוכות במתן שירות ללקוחות (החל באחזקת משרד, משכורות לעובדים ועוד). הנחת מוצא כאילו עמלה הינה גזל היא מגוכחת ועושה צחוק מהצרכן. נעלם העולם של צרכן מסכן ותמים שלא יודע על מה הוא משלם, השוק תחרותי והאפשרויות מרובות. נשאלת השאלה האם פקיד הבנק יהווה גורם מקצועי (כנראה שלא, יתפקד כאיש מכירות) ובלתי תלוי (בוודאי שלא, הוא יתוגמל עבור מכירותיו) אשר משרת את הלקוח? האם הוא יוכל להעניק שירות טוב ואיכותי במידת הצורך?

מקוממת אותי הנחת המוצא כאילו אסור לסוכן ביטוח להרוויח. סוכן ביטוח הוא איש מקצועי אשר מתפרנס מעבודתו - הוא משקיע זמן ומשאבים על מנת לרכוש את רישיונו ויש לו עלויות רבות הכרוכות במתן שירות ללקוחות (החל באחזקת משרד, משכורות לעובדים ועוד). הנחת מוצא כאילו עמלה הינה גזל היא מגוכחת ועושה צחוק מהצרכן. נעלם העולם של צרכן מסכן ותמים שלא יודע על מה הוא משלם, השוק תחרותי והאפשרויות מרובות. נשאלת השאלה האם פקיד הבנק יהווה גורם מקצועי (כנראה שלא, יתפקד כאיש מכירות) ובלתי תלוי (בוודאי שלא, הוא יתוגמל עבור מכירותיו) אשר משרת את הלקוח? האם הוא יוכל להעניק שירות טוב ואיכותי במידת הצורך?

בר הציגה 6 רפורמות משמעותיות בתחום הפיננסי כאשר הבולטות הייתה ההפרדה מצד אחד, אך גם הכנסה של הבנקים לתחום הביטוח בצד השני. השאלה הגדולה היא האם מדובר בעסקת חבילה? ההתנגדות הלא רשמית מצד המפקחת על הביטוח במשרד האוצר דורית סלינגר כבר הגיעה. באגף שוק ההון לא בטוחים שבטווח הארוך הכנסת הבנקים לתחום הביטוח תייצר תחרות שתשרת את הצרכן. למרות הרשמיות שמנסים לשדר בבנק ישראל ובמשרד האוצר, ברור לכל שהטקטיקה משחקת פה תפקיד. סלינגר תצטרך מתישהו להסביר מדוע היא לא מתלהבת מהרעיון, ובר שלא כרכה בנאומה את ההפרדה והביטוח סימנה שהיא תלך עם הביטוח עד הסוף, גם אם זה נגד משרד האוצר האוצר צריך לשאול את עצמו אם הוא רק נגד הבנקים או שגם בעד הצרכנים, שכן הכניסה של הבנקים לא תייצר תחרות ולא תוזיל את עמלות הביטוח. שנים רבות שמשק הישראלי הוא בעל מבנה קבוע שלושה רגולטורים פיננסיים - בנק ישראל, אגף שוק ההון באוצר ורשות נייירות ערך - כאשר המלצות ועדת שטרום יכולות במידה רבה לשנות את הסטטוס קוו הזה שבו בנק ישראל נחשב לרגולטור החזק ביותר. אם אכן חברי ועדת שטרום יכניסו את הפיקוח על גופי אשראי חוץ־בנקאיים, כמו גם את חברות כרטיסי האשראי, תחת הפיקוח על הביטוח, הדבר יחליש את תפקידו של בנק ישראל ויחזק את אגף שוק ההון, שעשוי בינתיים לצאת ממשרד האוצר. מלבד שאלת הפיקוח על חברות כרטיסי האשראי שיופרדו יש מגוון המלצות שוועדת שטרום יכולה למסור כדי לקדם את התחרות על התחום הרחב שנקרא “שירותים פיננסיים”. כחלון התבטא בשבוע שעבר אחרי נאומה של בר ואמר כי, “המסקנות המסתמנות של ועדת שטרום הן חדשניות ופורצות דרך”. כדי שהן באמת יהיו כאלה, הן צריכות להתעמק גם בנושאים הקטנים ואולי פחות סקסיים - אלה שקשה יותר לשווק לציבור בתור הישג פוליטי. כך למשל, עניין ההפרדה נוגע לתחרות בתחום האשראי הצרכני, אך הוא עדיין ישאיר בשוק התשלומים רק 3 חברות סולקות. הוזלה של 10% במחיר העמלה הממוצעת שנגבית מבית העסק תחסוך למשק כחצי מיליארד שקל בשנה.