על חוסרים.

לולא נפלתם למעמסה על מע' הבריאות הציבורית. כשאדם מגיע אל שערי בית חולים, קיימת חובה חוקית לטפל בו. עניין התשלום מגיע רק לאחר מכן. ואנו מופצצים בחדשות על מחסור במיטות בבתי חולים. מספרים לנו שיחס כמות המיטות בבתי החולים פר נפש הולך ומדרדר. אני מאד מתפתה לומר לך ולשכמותך מה אתה ואתם יכול/ים לעשות עם 'חופש האכילה', אבל אמנע מכך כדי שתגובתי תישאר "מכובדת".

לא איכפת לרוב האנשים למות בגיל צעיר יותר. הם לא מוכנים לשלם את המחיר הנדרש לשם כך. זה שיקול רציונאלי.

שימו לב להמלצה של פרופ' אריאלי וכן כל המגיבים לו. כולם סבורים שעל מנת להילחם בהשמנה, יש לחוקק חוק כלשהו שיאלץ את יצרני המזון לעשות דבר מה. דהיינו הם מתייחסים לציבור כאל תינוקות שאינם מסוגלים לקחת אחריות על חייהם, ומצפים מן המדינה לעשות זאת עבורם, במחיר של צמצום החירות האישית (לקנות בקבוקי משקה גדולים, או כל דבר אחר). עוד יותר ממה שהאנושות סובלת מהשמנה, היא סובלת ממגיפה של נפוליונצ'יקים, שסבורים שבשם טובת הציבור יש להקים כאן מדינת משטרה שמשגיחה על הפה של האזרחים. אני אישית מעדיף להיות חלק מהעם הסובל מעודף משקל, ולא במחסור בחירות.

הדעה של הפרופסור הנכבד מופרכת ע"י העובדה שמסע ההסברה לגבי הסכנות מסיגריות (בתוספת הגדלת מס ואיסור עישון במקומות מסוימים) הצליחו להפחית במידה ניכרת את אחוז המעשנים באירופה ובארצות הברית.

בנוסף לעדויות שפרופסור אריאלי הציג לגבי הדעה השגויה לפיה ידע מקדם החלטות מושכלות, במקרה הספציפי של מזון מדובר במנגנון אבלוציוני חזק מאוד. התפתחנו בסביבה לא היה מזון זמין, וכדי להבטיח את ההישרדות שלנו מנגנוני התגמול במוח שלנו מגיבים חזק מאוד לאוכל עתיר אנרגיה, סוכר ושומן. בנוסף, יש למעלה מתריסר מנגנונים פיזולוגיים ו\או התנהגותיים חופפים שנועדו להגן עלינו מרעב, ולעומת זאת אף לא מנגנון בודד שמגן עלינו מפני אכילת יתר (מלבד חיישני לחץ בקיבה, שנועדו למנוע נזק פיזי), פשוט כי עד למהפכה התעשייתית לא היו תנאים שגרמו לאכילת יתר. כאשר אתה משלב את הביולוגיה והפסיכולוגיה שלנו עם העובדה שמזון היום הוא מוצר מהונדס שמרכיביו נשקלים על פי שורת הרווח, ומערך שיווק מרשים של פסיכולוגים שמכירים כל טריק שיעורר בך תיאבון, מקבלים מגיפת השמנה. והפיתרון לדעתי הוא לא בהקטנת האריזות, אלא במס סוכר ושומן. הרי למעלה מארבעה עשורים ידוע שעישון מזיק לבריאות, ובכל זאת 20-25 אחוז מהאוכלוסיה מעשנים. זאת מלחמה שאי אפשר לנצח על ידי הסברה וחינוך.

אולי נחייב את יצרניות המשקות להוסיף פלפל חריף למשקה ואז לא יוכלו לשתות אותם

אני אוכל הרבה יותר , ומרזה. בגלל שאני אוכל מזון איכותי שגם נגיש כאן, מבחינת המחיר. המזון בארץ באיכות ירודה ויקר. במיוחד הבשר.

אם אתה רוצה שאנשים ישתו פחות רעל, תעלה את המס על הרעל. במקום להטיל מס עקיף ע"י הוספת תקורות (כלומר המס הולך בעצם ליצרני הפלסטיק), תטיל מס ישיר על החומר הבעייתי. זה גם יקטין את הצריכה מהמיליליטר הראשון ולא רק מהמ"ל ה-501 או ה-1001. ואם באמת אכפת לך מבריאות או ממוסר עדיף לאסור כל מכירה או פירסום של קולה לקטינים. יש פה ניצול לרעה של שיקול דעת פגום בילדות כדי ליצור התמכרות מזיקה לכל החיים. זה משחק לא הוגן בין תאגיד ענק שמשקיע מיליארדים בפירסום וטריקים פסיכולוגיים מול ילדים חסרי סיכוי להבין את המניפולציות (שמתכננים בין השאר תלמידיך על סמך מחקריך). וכשהמשחק לגמרי לא הוגן, הממשלה צריכה להתערב בשוק.