המדינה ובכללם אנשי האוצר רגילים לגישה הבולשיביקית בה קיימת קביעות, וככל שהוותק עולה כך השכר עולה, כלומר גם לא ניתן לפטר וגם ביציאה לפנסיה השכר הוא השכר הגבוה ביותר. לא כך הדבר במציאות, בה אנשים נאלצים לעבוד בשכר משתנה, גבוה בשנות ה-30-50 ונמוך בשאר. הורדת התקרה לא תאפשר לחסוך מספיק בשנים אלה, שהרי לא יהיה משתלם לשלם את המס. בחשבון פשוט ניתן לצפות כי הפנסיה בגיל הפרישה תקטן. נניח כי התקרה (ומס הכנסה) היתה למהלך חיים, ניחא... אדם יכול לצבור פנסיה נניח עד מליון שקל ללא מס, או שניתן היה להתקזז קדימה/אחורה על אי ניצול התקרה, הגיוני. אולם סתם באופן אקראי לבחור שנה ולבקש מאנשים להפריש מס גבוה יותר - התוצאה פשוטה - לא משתלם לחזור מעבר לתקרה. צריך להעביר את אנשי האוצר לחוזים אישיים, לבטל את הקביעות, ולהשאיר רק על-פי כישורים, בכדי שאלה יבינו כיצד שוק העבודה מתנהל. עד כמה שמוזר. יפה שלחלק מהשרים יש מעט יכולת לנהל קרב בלימה.