אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

הנדסת אנוש

28 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

28.
בוא נראה מישהו באמת מדביר את מגפת הסרטן
זו לא הדרך ולא הכיוון! אמנם נחשף עוד טפח קטנטן מנסתרות ונפלאות העולם אבל לחשוב שוב! שאנחנו איזה מין שולט וגאוני זו המסקנה ההפוכה ביותר... כבר ידוע היום שוירוסים גורמים לסרטן, לא אתפלא אם גם חיידקים במנגנון דומה שעשה פרשנות "לא נכונה" מבחינתנו ואולי נכונה מבחינתו.. הילד החמוד הזה שאומר "קול" הוא גם גנב רעיונות משוכלל וגם לא בוגר מספיק כדי ל"שחק באש" הזו. חוקרים בוגרים ומנוסים אומרים שאנחנו עוד רחוקים מלהבין את ההשלכות הכוללות של יישום הטכנולוגיה הזו- יש להקשיב בקשב רב!!! גם אם זה " כזה קול"...
גאונים ממש??  | 24.02.18
27.
אסף הכימאי הסינטטי- כנראה ישנת במהלך השנתיים שלוש האחרונות
כתוב CRISPR/CAS9 בגוגל סקולר. לא יצורים חד תאיים ולא נעליים. צמחים, בעלי חיים- אלה לא יצורים בעלי דנ"א פשוט. המהפכה כבר כאן. לדבר על יצורים עם שלוש עיניים זה אולי באז ומדע פופולרי, אבל לערוך דנא?- היום כל ילד יכול.
אאניאה | 02.12.15
26.
20 - אתה טועה ומטעה
קרא את הדברים של ד"ר קימרון, הוא מכיר את התחום טוב מכולם. אני מאמין לו וסומך עליו כשהוא אומר שזו פריצת דרך מדהימה ומדאיגה. אנחנו ממש כן שם וקצב הפיתוח רק הולך וגובר. ברגע בו יוסדר העינין המשפטי ואחת האוניברסיטאות יזכו בחזקת הפטנט, תזרום כמות של אדירה של משאבים במונחים של ממון ומחקר שיזניקו את הגילוי הזה לשוק האזרחי של הנדסת תרופות והנדסה גנטית. שלא תטעו, הנדסה גנטית קיימת כבר שנים וכולנו אוכלים אותה כמעט בכל מוצר מזון, המחקר הזה הופך את הטכניקה לזולה ומהירה בהרבה מכל מה שהמדע הכיר עד היום ובהחלט חושף אותה לתחומי מחקר חדשים ובניהם הגנום האנושי. אני לחלוטין מסכים שיש המון בעיות מוסריות מדאיגות בפריצת הדרך הזו אך עם זאת גם המון תקוה לרפואה מתקדמת ולהבנה טובה יותר של מבנה הגנום האנושי. אני סומך על שיקול הדעת של המדע המודרני ומאמין בבני האדם. בסה"כ אופטימי
פיזיקאי | 14.11.15
25.
למגיב מספר 1 ומס' 20 ולמי שמעוניין
את הקריספר מנווטים בתוך התא בעזרת רצף דנ"א שהופך לרנ"א ומכווין את הקומפלקס לרצף גנטי ספציפי. ע"י בחירה חכמה של הרצף אפשר לשלוט באיפה בדיוק האנזים יחתוך. ולמגיב 20, זה לא מדע בדיוני ולא נעליים, זה אני אומר בתור MD PHD שמשתמש בטכנולוגיה הזאת כדי לייצר עכברים וכבר יצרתי שני זנים של עכברים מהונדסים. לא צריך להיכנס לגרעין, מכניסים פלסמידים פשוטים לתוך התא והקריספר\קאס עושה את השאר. מה שכן, הטכנולוגיה עדיין בחיתוליה, ולא תמיד זה מצליח על הנסיון הראשון. בפעם הראשונה שהשתמשתי בטכנולוגיה הייתי צריך לסרוק 20 עוברים לפני שמצאתי את העובר שהכיל את המוטציה שרציתי. אם מדברים על בני אדם, נצטרך להגיע לאחוזים גבוהים יותר.
ד"ר רשע | 14.11.15
24.
מגיב 20 כמה זה מעודד אותי מה שכתבת! תודה לאל! זה יהיה פשע נגד האנושות
יש כל כך הרבה משתנים בגוף האדם ובטבע בכלל. מאיפה היהירות לחשוב שדבר אחד קטן שנשנה לא ידפוק כל כך הרבה דברים אחרים?! כשערכים פיסיקליים נמדדים על קוצו של יוד נראה לכם שסטייה מהם לא תיצור אנומליות מטורפות? אני חושבת שזה נושא שאנשים יחרפו נפשם עליו
מניפולציות על הגנום האנושי | 13.11.15
22.
בדיוק, אבל בדיוק מה שכתוב בספר ״סיפורים פוסט אנושיים״
האנושות מעבירה מליוני אנשים תהליך של השבחת אינטיליגנציה. כולם מחוברים לבינה מלאכותית מרכזית דרך שבב שמותקן להם בעמוד השדרה. הבינה דואגת להפעיל ננו רובוטים שמטפלים בכל מחלה או פגיעת טראומה. עד שיום אחד, כאשר האנושות עומדת לעבור ״שדרוג חומרה״ שתעלה את האינטילגנציה של כולם ב - 10 נקוודת איקיו, נשתל וירוס במערכת המרכזית... לא רוצה לקלקל. אחלה ספר. מה שיפה בו, ואני בדרך כלל לא אוהב סיפורי מדע בדיוני, זה שהוא כתוב ומסתמך על מידע קיים וריאליסטי. כלומר, המדע והטכנולוגיה עוד לא שם, אבל בהחלט אפשר לראות מצב בו נגיע לזה. Post Human Stories
אוהד ש. | 13.11.15
20.
זה ממש כתבת BUZZ. גיבוב של מדע פופולרי. חבל שאתם מעוותים ככה מציאות. הכנסו להבין למה :
רבותי אנחנו רחוקים מאוד מהתערבות בגנום האנושי. בתור כימאי סינטטתי אני אומר זאת, עם תואר 2. היכולת להכנס לתוך פנים הגרעין, ואז באופן מאוד כירורגי ומדויק לפתוח את הקיפול בתוך הקיפול בתוך הקיפול של החומר התורשתי (מקופל על עצמו איזה 8 פעמים...) להוציא חלק, להחזיר הכל חזרה ולצאת משם בשלום? זה חומר לעוד 200 שנה. לא למאה ה 21. hate to be the one who brings it to ya כבר מזמן דברו איתכם על הנדסה גנטית, ועל מכוניות מעופפות, ו'נאנו טכנולוגיה' וכל הדברים האלה לא התקדמו מילימטר. למה? כי זה סתם חומר לכתבות של מדע פופולרי, כמו של זה. כדי להביא אי אילו מהטכנולוגיות האלה לכדי בשלות, ואז עוד לנסות אותה על בני אדם, נדרשים לא מיליארדים, אלה טריוליוני דולרים. וכלכלת העולם לאחרונה למי שלא שם לב לא בידיוק תוססת. בלשון המעטה. מתעסקים יותר בשימור הקיים, ופחות בהמצאת דברים חדשים, בניגוד למה שהכתבה הזו מנסה להראות. כן יש אמת מסוימת בפרסום: אפשר לשנות גנטית תאים ו DNA, אבל עליכם להבין שאלה בדרך כלל ייצורים חד תאיים עם DNA מאוד מנוון. נכון ! גם זה כשלעצמו הישג יפה וחשוב, - אבל מפה ועד לשנות תכונות ב DNA סופר-מורכב של יונקים ? יש תהום עמוקה ונצחית.
אסף | 13.11.15
15.
בניגוד לכתבה, דווקא דר' Doudna תומכת בשתיקה בעמדת זאנג
היא הכירה את העבודה המוקדמת של ז'אנג בנושא כבר ב-2011. והיא כנראה לא חושבת שהוא גנב מהם הרעיון, או שהן גנבו ממנו. למעשה הם פיתחו במקביל, כשכל אחד התמקד בחלק אחר. קשה מאוד לדעת. ברור שאף אחד לא יוותר על כל כך הרבה כסף. סתם שתדעו שהיא שותפה גם בחברה של ז'אנג - editasmedicine, למרות שיש לה חברה משל עצמה.
נטע, ברלין | 13.11.15
1.
לא הגיוני שזאנג יזכה בפטנט כה יקר כאשר ג'ניפר דאודנא ועמנואל שרפנטייה הגישו אותו לפניו
ורק בגלל שמישהו מטעמו של זאנג סימן בטופס בקשת "הליך מזורז" הוא יזכה בפטנט. חוץ מזה איך ניתן להבטיח שהקריספר יתקן רק את מה שהוא אמור לתקן בלי ליצור מוטציות בלי כוונה במקומות אחרים ב DNA ? כלומר איך מבטיחים שליטה סופר מדוייקת בעריכת ה DNA הרי טעות באות אחת מתוך מיליארדי האותיות עלולה לגרום לתוצאות טרגיות. ואם הקריספר הוא אכן כל כך מדוייק מה ימנע מרופאים להנדס לעצמם תינוקות מושלמים ועל ידי כך לפתוח פער מול יתר בני האדם הנחותים.
גדי | 12.11.15
תודה, קיבלנו את תגובתך ונשתדל לפרסמה, בכפוף לשיקולי המערכת