וגם אם הצלחת להסתיר את הגיל בקו"ח, אתה לא יכול לעשות זאת בראיון עצמו. אבל העיקר שאתה מרגיש טוב עם עצמך

שרלוונטי בדיוק לתפקיד המדובר, והכי חשוב רצו להעסיק, אבל HR אמרו להם שאני מבוגר מדי ! אולי כדאי שבמקום לדבר בצורה חסרת נימוס, תכיר בעובדה שיש מקומות שלא מעסיקים אנשים מעל גיל מסויים, לא משנה כמה אתה מקצועי.

"אנחנו בהחלט נותנים עדיפות בתהליך הגיוס למועמדים שהגיעו דרך חבר מביא חבר – מעלים אותם לראש הרשימה". תודה לכן, מגייסות נכבדות, שהוכחתן קבל עם ועדה את מה שידוע זה מכבר - אתה יכול להיות מוכשר כמו שד, אבל אם רחמנא ליצלן אין לך "חברים" מבפנים (AKA קשרים) - חבל על זמנך, ועם התעודות והכישרון (והתשוקה) שלך אתה יכול כנראה לנגב את התחת. ואח"כ מתפלאים כאן על בריחת המוחות...נו שויין

כל סבב חיפוש שלי מתבצע דרך חברות השמה. חברות השמה להייטק מקצועיות מאוד ובקשרים טובים מאוד עם חברות הייטק. רוב יועצות ההשמה שהייתי איתן בקשר דאגו לקדם אותי כמה שהן יכולות. אז נכון- הן לא פונות לכל מי ששולח להן קורות חיים, יש להם אינטרס מול חברות שאיתן עובדות, אבל ככה כולם! כן כן, גם המנהל הישיר שלכם יהיה מלא באינטרסים ויעדיף לפעמים לגייס מישהו צעיר/זול/ או פחות טוב ממנו. זה שכולם מוציאים את התסכול על בנות שעושות עבודת קודש ויכולות ללמד אתכם דבר או שניים על מצב השוק בארץ פשוט אנשים ממורמרים חסרי חיים שחושבים שכל העולם ואשתו צריך לקוד להם קידה. מבטיח לכם שגישה קצת יותר אנושית תעשה לכם רק טוב חברים.

סינגלטון הוא תרגיל יפה בתכנות. נחמד במבחנים באקדמיה ובראיונות עבודה, אבל אין לו מקום בתוכנה מסחרית. בתוכנה מסחרית מטרת המתכנת/מהנדס היא ליצר אפשרויות לבאים אחריו, ולא להגביל אותם. שימוש בסינגלתון הוא כמו לשים שלט "התעצלתי לתכנן ו/או לבדוק מימוש יותר טוב אז הוספתי סינגלתון לכל מקרה". "תשוקה" הוא תיאור תחליפי ל"נכונות לשעות עבודה מאומצות", בדרך כלל ללא תשלום. כלומר עובדים זולים שמסכימים לניצול, ואפליה (אסורה) מוסוות מטעמי גיל.

לתפקיד הנוכחי שלי הגעתי דרך חברת השמה. עד אז נרתעתי מאוד מהשימוש בשירותים שלהן- נראו לי אינטרסטנטים וחסרי הבנה ממשית בתחום. בגלל חיפוש עבודה שהתארך מעבר למצופה, שלחתי קו"ח לחברה והופתעתי לטובה מהמקצועיות והשירות שלהם. היועצת שהייתי איתה בקשר היתה שירותית, יעילה ובעיקר עם הבנה אמיתית של התחום שלי. בקיצור, בחיים לפעמים שי הפתעות

למצוא קשרים בתוך החברה. להרשים מנהלים ועובדים שם זה הכי חשוב. אף אחד לא סופר את כוח אדם, אם אומרים לה שזה המועמד המועדף אז זה המועמד המועדף. כל תחום משאבי האנוש בהייטק חולה ובישראל הוא חולה על סטרואידים. הבחורות האלה התחילו בתוך ליצניות שחושבות שהן יודעות להבין אנשים כי הן היו מאבחנות פסיכוטכניות בצבא, ואחרי זה חושבות שהן יכולות לנהל אנשים כי הן עשו תואר. אין להן הבנה באנשים, ויש להן הבנה מתחת לאפס בטכנולוגיה. זה אומר שלא רק שהן לא מבינות הן עוד חושבות שהן מבינות ועושות נזקים לחברה כשהן חושבות שהן יודעות. בחיים לא שמעתי על מישהו שאמר איזה תותחית ה HR הביאה לנו מועמד מפתיע. כל המועמדים הטובים והראויים זה מועמדים שהם או חברים של חברים, או מועמדים שהיו איתך בחברה מקום אחר ואתה יודע איך הם עובדים. דרך אגב איך זה שהתחום הזה נשלט על ידי נשים אף אחד לא שואל? 100% נשים, לא תראה מנהל כוח אדם או מגייס אחד בחברה? פשוט גברים לא מסוגלים להעמיד פנים במשחק המטומטם הזה.

אני בתחום הפיתוח מעל לעשור, פיתוח ב PHP וב Java - עדיין לא יודע לממש סינגלטון. וזה בסדר, כי מהניסיון שלי כיום (חברה בין לאומית, פיתוח בסדר גודל עצום) יש לנו בקוד 4 או 5 מחלקות שהן סינגלטון דאטה בייס רדיס ממקאש לוגים אלו בערך המחלקות היחידות שצריכות סינגלטונים, כל השאר - ברוב המקרים עדיף דווקא שלא. אם אתה מפיל מישהו כי הוא לא יודע לממש סינגלטון - המצב רע.

יש לי שם שמזכיר שם רוסי. קורה לי הרבה שמתחילים לדבר איתי בשמחה ובהתלהבות ברוסית ונראה שעוד רגע מרימים כוסית כי התקבלתי. ואז שומעים שאני ישראלית, החיוך יורד מהפנים, ובמקומו מופיעה אכזבה. הנחמדות נעלמת ומתחיל מבחן בן ארבע שעות לפחות במטרה לייאש, כי לא נעים להם להגיד שבכלל לא היו מזמנים אותי אם היו יודעיםשאני לא רוסיה...

הייתי בשיחה עם מגייסת-על בחברת השמה, או ככה לפחות היא הציגה את עצמה. היא רצתה שתהיה לי תשוקה למשרה, ואני, מה לעשות, אין לי כזה דבר. תשוקה יש לי לקריאת ספרים, לריקודי עם, לטיולי טבע, לשוקולד, לבעלי (כשהוא לא מעצבן אותי... :) ). לעבודה יש לי אחריות, מחוייבות, ראש גדול, מוסר עבודה, הרבה רצון ויכולת, אבל מה לעשות, לא תשוקה. אז, כאילו, מה? להעמיד פנים בראיון? לשקר: כן, אוי, אני כל כך משתוקקת למשרה הזאת, לעבוד כאן, בשבילך... באמת יקנו את זה? אני באמת רוצה לעבוד אצל מי שיקנה את זה? אז לא, עבודה זו לא תשוקה, עבודה זה אמצעי פרנסה, ובגלל שאני אני, אני אעשה אותה עם 100% מעצמי ומיכולותי, אבל את התשוקה אני שומרת למקומות אחרים. לתשומת לב המגייסות למיניהן.

עד שהבנתי שהאנגלית שלי פשוט לא מספיק טובה... אבל לכל המחפשים, לא להתייאש יש לזה גם פתרונות. אני אישית עשיתי קורס אנגלית עסקית בוולסטריט והתמקדתי בעולם מושגים עסקי וזה ממש שיפר לי את האוצר מילים ועזר עם השפה. חוץ מזה, הרבה פעמים זה גם עניין של מזל ושל קשרים כמובן, איך לא.

או בגלל שאתה דורש שכר שלא תואם את היכולות שלך. קורות החיים שלך לא חייבים להכיל שום אלמנט שקשור לגיל. תכניס רק את 10 השנים האחרונות, בלי "סטטוס", תעודת זהות או תאריך, ותראה שפונים אליך לפי הקישורים שלך בלבד. ואם אתה באמת מוכשר, אתה תתקבל. ואם אתה חושב שמתפקיד לתפקיד השכר שלך יעלה, אתה טועה. יש כאן לא רק אלמנט של נסיון אלא גם של אחריות. אם לא הוספת אחריות עם הזמן (מהנדס->ארכיטקט->ראש צוות->ראש קבוצה וכו') אז גם השכר שלך לא יעלה, בהתאם, ואפילו עלול לרדת קצת. זה בעיקר עניין של אגו. בקיצור, אם אתה רוצה לעשות משהו בשביל להתקבל ולא רק לבכות, אתה תצליח. אם לא, אתה תאשים את הגיל ואת השמים המעוננים.

תבדקו מסביב

האג'נדה שלי היא שפסיכולגיה זה דבר מיותר בכללי, ובתחום ההייטק האנשים נתונים אך ורק להישגיהם. אדם שתכננת את המערכת המרכזית בחברה מסוימת יהיה בדרך כלל לקוי ביחסי אנוש כי הוא צריך להתעלות עצמו ומן האנשים הקטנים כגון אנשי HR, לראיה במספר סרטים שמבוססים על סיפור אמיתי "משחקי החיקוי", "נפלאות התבונה" וחדש על גאון שחמט עכשיו כמה אירוני שנערה שאין לה הרבה אינטלגציה והלכה בעל כורחה ללמוד מדעי ההתנהגות, סוציוגיה, פסיכולגיה במכללה זוטרה שתנאי הקבלה שלהם הם בגרות בלבד *תחרוץ" את גורלו של מהנדס מבריק שיכולת הרטוריקה שלו נמוכה ו/או יחסי האנוש שלו לא גבוהים. מאידך יקבלו את השרלטן שיגיד את מה שהן רוצות לשמוע והוא בטח ברמ חברות הייטק אני מבקש ממכם תחסכו את כספי המשכורות על אנשי HR והמחלקה ותראיינו טכני. בנוסף אל תשמשו בחברות השמה עבור גיוסים.

כלומר אתה מתאים מכל הבחינות, רק הגיל לא התאים להם ובגלל זה החליטו לא להעסיק אותך. תודה

שיטת "חבר מביא חבר" בעצם מנציחה את האופי החברתי של חברות ההי-טק שרובם נראים מאותו מגזר חברתי - אשכנזים. עובד ערבי/אתיופי/מזרחי ממגדל העמק גם אם מוכשר בטירוף הסיכוי שלו להתקבל נמוך יותר אם אין לו חברים (ובד"כ אין). עצוב ממש עצוב.

עובדים מתחננים לעבודה ולא מבינים את הכוח שיש להם בידיים. הולכים כמו עיוורים בלי שהם בכלל בודקים מה החברה ומה היא מציעה. העיקר לקבל עבודה. יש היום אתרים לחוות דעת למקומות עבודה כמו טוקג'וב שם אפשר לבדוק בדיוק הולך בפנים ולהחליט בעצמך איפה בא לך להתראיין ואיפה לא

לא כלבה בכלל, אנושית, אכפת לה מאד. רק משתבחת עם השנים!

מעניין. טרם ניסיתי.

אל תגיעו למצב שבו אתן בשכבה המבוגרת בארגון. כי אז פשוט לא תבינו מהיכן זה , ויעיפו אתכן. עבודה בתנאים האלה לעולם לא תקבלו עוד. עליכן לדאוג שתמיד תהיינה יחסית צעירות בארגון, אולי בשכבת הגיל הממצועת. מסקנה: תדאגו לגייס עובדים הבוגרים מכן בחמש, עשר ואפילו עשרים שנה. רק ככה תזכו לחיים ארוכים של פרנסה טובה. יישר כח

1. כוח אדם - לא פונקציה חשובה בחברה. בגדול הן (רובן נשים) לא עוזרות הרבה בתחום הגיוס ועדיף לראיין בזוגות(טכני) כדי לקבל חוות דעת ולכל מראיין יש כמובן דעה על המרואיין + ראיון נוסף עם מנהל/מנכ"ל על כסף. זהו לא צריך יותר לבלבל את המוח למועמד/ת. כל השאלות בנוסח: בוא תספר לי על עצמיך ותן לי דוגמא לתכונה טובה ולא טובה לא רק לא עוזרות אלא מצביעות על חוסר מקצועיות. 2. שאלות טכניות צריכות להישאל ע"י אדם מאוד טכני שיש לו נסיון עם מספר רב של טכנולוגיות זאת כדי לשאול שאלות בתחומים שונים ולא פחות חשוב לזהות שטויות שאנשים אומרים כי הם חושבים שאת/ה לא יודע על זה כלום. השאלות הכי טובות הן על משהו שהמועמד/ת עשה/עשתה. 3. חברות כוח אדם אשר אוגרות קורות חיים בגדול זה בזבוז זמן אחד גדול. אין להם מושג פרט לכמה buzzwords מה באמת המועמד עשה. מהנסיון שלי זה באמת בזבוז זמן אבל בהיעדר אלטרנטיבה אחרת לפחות ניתן יהיה לפחות להתאמן על קורות חיים ואיך לסנן. 4. בניגוד לחברות כוח אדם ישנם היום לא מעט "ציידי ראשים" והם לאחר הכוונה בהתחלה עושים עבודה באמת טובה. כמות הקורות חיים קטנה משמעותית מה שמפנה זמן לדברים אחרים ויחס כמות/תועלת גדול. 5. חבר מביא חבר טוב רק אם החבר העובד נמצא או מכיר את המנהל של אותו תחום אליו מחפשים אחרת אין הבדל בין זה לכוח אדם. היו הרבה פעמים בהן לא היינו צריכים בכלל לראות קורות חיים אם אחד מאנשי צוות (עליו סומכים) מספר על מישהו שהוא מכיר בצורה טובה, פשוט מזמנים וזהו. יש לזה אפקט כפול גם אותו ממליץ יחשוב פעמיים אם להביא מישהו גרוע כי זה מצביע לא טוב עליו וגם אותו מועמד מגיע כאשר הוא יודע בדיוק מה עושים ולא מתלבט לגבי התפקיד. זהו חברים מבט מהצד השני שמראיין. אסור לשכוח כמובן שכולם מתראיינים בסופו של דבר והתעשייה הזאת קטנה כך שבכמה לחיצות ידיים אפשר להגיע לכל אחד.

שכחתם לתת את העצה החשובה ביותר - להתאים את קורות החיים למשרה, להדגיש את הניסיון הרלוונטי למשרה. היום בתחום ההנדסה יחסית לא קשה להגיע לראיון אם יש לך ממוצע טוב מאוניברסיטה (לא מכללה) וניסיון רלוונטי.הדבר שהכי משמעותי לפחות על מנת להגיע לראיון הוא המלצה ממישהו שכבר עובד בחברה. מרגע שמגיעים לראיון קורות החיים הם חסרי משמעות וכל מה שקובע זה היכולת בראיון. למרות שנשות כוח האדם לא יודו בכך תפקידן הוא זניח, דעתן לא ממש חשובה, מי שבאמת מחליט את מי יגייסו זה בד"כ ראש הצוות שאליו מצרפים את העובד החדש. נשות כוח האדם אוהבות לעשות ראיונות ארוכים עם מלא שאלות מתוך איזושהי פוזה אבל זה חסר משמעות.

זהו התחום החסר רחמים ביותר שנתקלתי בו, ועבדתי גם בענף הנדסי אחר.

כאחד שמגייס אני מסכים על כל מה ש 10 כתב. אבל הייתי מוסיף עוד שתי נקודות 1.אם אתה יוצא יחידת צבאית טכנולוגית מובחרת או לחלופין יוצא פרוייקטים של מכללות נחשבות כדוגאמת תוכנית ״זל״ זה יתרון 2. מבחינתי הכי חשוב זה שהמרואין אוהב את המקצוע. אם המרואיין אומר לי שיש לו גם דברים שהוא מפתח מהצד מבחינתי זה אומר הכל על סוג המרואיין. וזה יתרון עצום

שפעם גם הן חיפשו עבודה ואת קורות החיים שלהן מיינו פקצות אחרות שיושבות על האולימפוס אבל בוס יהיר שעלה לו השתן לראש בעט בהן והותיר אותן ללא פרנסה, עד שהגיע שוב בוס יהיר אחר ונתן להן פרנסה. כמו שהן שופטות מועמדים לקולה או לחומרה גם הן עומדות לשיפוט, כך שלא בטעות יתבלבלו ויחשבו שהשמש זורחת להן מהת...ת. אגב, אותו הדבר לגבי הבוסים הזחוחים.... אני ראיתי כאלה שעפים באיבחת שניה. תעשיית ההייטק מתעתעת והפכפכה. יום אתה למטה ויום אתה למעלה....

המצב המשק הוא שיש המון המון צמאים לעבודה ומעט משרות שכל לוחות הדרושים והעיצו ים שעושים באזז ותכלס אין מספיק משרות לכולם. השכר נמוך וחייבים להתפשר .מגיל 45 ומעלה אתה שקוף רוצים אותך צעיר עם ניסיון של 20 -שנה ??? אחכ שואלים למה אתה בורחים מפה..למה? כי אין עבודה !!!!!!! במיוחד למצטיינים כמוני

ובכל זאת ממשיכים להשתמש בשיטה הזאת ככלי מרכזי למיון מועמדים. יש אינספור מחקרים בנושא, כולם הראו תמיד אותה תוצאה: אין שום קשר בין הדרוג וחוות הדעת שמועמד קיבל בראיונות העבודה לבין הדירוג וחוות הדעת שקיבל לאחר מכן. פשוט מתאם אפס. המבחנים המקצועיים כן, אבל שאלות הקשורות לאישיות פשוט חסרות כל משמעות וערך.

לא מזמן מהחברה בה אני עובד בסניף האמריקאי יצא עובד לפנסיה בגיל 80 בתפקיד מהנדס. תגידו, אתם מבינים את כמות הידע שיש לאדם שנמצא בחברה 10 ו- 20 שנים? בישראל 2015, מהנדסים מסיימים אוניברסיטה סביב גיל 27, צוברים 3 שנות ניסיון והופכים להיות ראשי צוותים. בקבלת מהנדס\ת חדש לצוות לראש הצוות יש את המילה הראשונה (מי לא עובר סנון ראשוני). את מי ראשי הצוותים הצעירים יקבלו לעבודה? את המהנהדס בן ה- 45 או ה- 50 עם 20 שנות ניסיון? לפעמים לא בדיוק באותו תפקיד? התשובה היא חד משמעית לא. ראשי הצוותים הצעירים חוששים שאדם מנוסה שידע לומר להם איפה הם טועים עוד בשלב הרעיון. הם מעדיפים בוגר אוניברסיטה צעיר עם שנתיים ניסיון שסביר כי בעוד שנה וחצי ידלג לחברה הבאה. הילדים הללו הורסים חברות והופכים את הצוותים לטיילת של שנה - שנתיים ומעבר לחברה הבאה. כדוגמא בחברה בה אני עובד יש ראש צוות בן 30 לצד ראש צוות בת 50 - הבדל של שמיים וארץ בין הידע, הניסיון, ראיית העולם הבוגרת בן השניים. ביפן, ארה"ב, גרמניה לא נדיר לראות מהנדסים עם 25 שנות ניסיון מקצועי כאוטוריטה מקצועית - בישראל מאז שנות ה- 90 אין התמקעות לרב העובדים של 5 שנים לפני כל תזוזה לרוחב, למעלה או לחברה אחרת. כמעט בכל תחום שנה - שנתיים הם רק תחילת השלב בו מתחילים להפיק פירות מעובד. הגיוס לוקה בחוסר כי הנערות מ"כח אדם" לא באמת מבינות מה צריך לחפש והופכות חברה לטיילת של עובדים שעוזבים אחרי שנה + ראשי צוותים חסרת הבנה לחיים שלוקחים עובדים בדמותם ובצלמם - כאלו שיודעים מעט מאוד ובטחון בשמיים. מה הפתרון, חזרה למצב בו ראשי הצוותים ברובם בני 55 שנמצאים לפחות 10 שנים בארגון, אנשים שלא חוששים מביקורת מצד העובד, עובדים שעצמם ראו 2-3 כשלונות בחייהם המקצועיים, תשובות ללקוחות לפרויקטים שלא מגיעים ללקוח במצב ראוי ובשל. מחלות ילדות, התעסקות בהבנת פוליטיקה ארגונית שמעל גובה העיניים. ועם כל הכבוד נערות הגיוס ב"כח אדם" והצעירים בני ה- 30 עם 3 שנות ניסיון אין להם את זה. מספיק חברות ראיתי בחיים שבהם מגיעים סטודנטים ומהנדסים הישר מהאוניברסיטה, עובדים שנתיים ועוברים לחברה הבאה כשהם מותירים חור של ללמד כעת משהו אחר.

מוטב להגיש קורות חיים גם בעברית וגם באנגלית משום שכבר ניתקלתי לא מעט במנהלים/ מנהלות משאבי אנוש שהאנגלית שלהם היתה כל ירודה שברגע שטיפלו בקורות חיים העדיפו דווקא לקרוא את העברית. עליתי על זה כאשר קיבלתי לבחינה (בתור מנהל בחברה) קורות חיים שכמעט כולם היו רק בעברית...

כל מנהלות משאבי אנוש בשנות השלושים לחייהן, בוא נראה איפה הן תהיינה בעוד מספר שנים ספורות. בטח self employed הצעות מהן אין צורך לקבל. הייתי שמח לראות מנהלת משאבי אנוש בשנות החמישים והשישים שלה

שגיאות כתיב אפילו בעברית (למרות שהן ישראליות). שגיאות נוראיות שמעידות על מנת משכל נמוכה. לא רוצה לחשוב איך הן כותבות באנגלית. רובן בחורות פשוטות ללא אינטיליגנציה יתרה וזו בדיוק הבעיה. הן שופטות מועמדים הרבה יותר חכמים ואינטיליגנטים מהן. אירוניה.

גייסתי ואני עדין מגייס עשרות אנשים, בארץ ובחו"ל. * מוסד לימודים זה חארטה. אם אתה טוב ויודע להוכיח את זה, מצידי שתלמד גם במכללה באלבניה. למשרות הנדסיות (תכנות, QA וכו') אתה תקבל מבחן מקצועי לא קשה בכלל. אם תענה נכון - רוב הסיכויים שהתקבלת. * תחביבים? זה נחמד, אבל לא משנה באמת. שווה לציין רק אם יש לך תחביב ממש מגניב שיעורר ענין אצל המראיין (בנג'י, קפיצה במוט, אוסף הכי גדול בארץ של מכוניות צעצוע, וכו'). * שפת קורות החיים? לא מענין. מה שחשוב שיהיו שם מה שיותר buzzwords, כדי שהתוכנה האוטומטית שסורקת את קורות החיים תזהה אותך. גם האורך חשוב (עד 2 עמודים גג), ובעיקר-בעיקר-בעיקר: אל תכתוב בשגיאות כתיב. כי זה זילזול שמראה על ההמשך. * דבר לענין. אין מצב שאתה הולך למבחן לתפקיד בג'אווה ואתה לא יודע לממש סינגלטון או להסביר מה זה HashMap. לא מבקשים שתכתוב את לינוקס מהתחלה - רק שתראה שאתה מסוגל לתכנת בטכנולוגיה המבוקשת. הטקסט כולו מנוסח בלשון זכר, אבל הוא כמובן מיועד גם לנשים. בכל הראינות שעשיתי עד היום אני תמיד אתן פקטור לנשים, ערבים, וכל מגזר אחר. כמות הטוסטסטרון האשכנזי במסדרונות מדכאת וחיייבת שינוי.

בנוסף, לגבי "חבר מביא חבר", על-פי רוב, מועמדים שזומנו לראיונות בחברה מסויימת דרך מכרים שעובדים בה, לא צלחו אותם. לרוב הסיבה לכך היא שככל שעובר הזמן, ארגונים פחות מחפשים פרופיל מוגדר ולכן "שידוכים" לרוב לא מצליחים בעולם ההנדסה. בפועל, הגורם מספר אחד לגיוס, הוא לא "פרופיל" כזה או אחר, אלא כשלמועמד קיים נסיון קודם בפתרון בעיות מהסוג שבו הארגון עוסק / צריך. ואי אפשר לעקוף את הדרישה הבסיסית הזאת כי היא הדרך היחידה להימנע מגיוס כושל. מהנדס שנשאר זמן רב יותר בארגון, הוא מהנדס שמנוסה יותר בבעיות שהארגון נדרש לפתור. ולא בגלל שחבר שלו שידך אותו אליו בעבר.

בלינקדאין אפשר להשתמש באופן יצירתי אך ראיתי הרבה מועמדים שאין להם פרופיל בלינקדאין וזה ממש לא הפריע להם להתקבל או להתקדם בעבודה. מבחינת "חבר מביא חבר" עדיף להסתכל קודם כל על הכישורים ולא על הקשרים של המועמדים. לרוב קורות חיים גם בעברית "יעבדו" אם הם כתובים "נכון". בכל זאת עברית עדין שפה רשמית במדינה :-) תודה על הטיפים. לא לשכוח שלעיתים מדובר בשוק יחסית לא יציב, שלא פעם מועמדים נאלצים לעבור בין מקומות עבודה ולבצע מעברים בקריירה, ושאחרי גיל 45 הסיכוי להתקבל יורד אף שבישראל פרישה לפנסיה זה הרבה שנים לאחר הגיל הזה, אז לא למהר לפסול גם כאלה שאין להם "חבר מביא חבר" למקום העבודה הבא הפוטנציאלי שלהם.

אני יודע! במפורש ומנסיון אישי כמנהל בכיר - ניהול משאבי אנוש הוא מקצוע יתיר! לפי הקריטריונים שפורטו כאן... לא ביל גייטס לא מרק צוקרמן ואפילו סטיב גובס לא היו מתקבלים לעבודה בקריטריונים.... אנחנו פיתחנו (אצלנו) שיטות מיון המבוססות על take home testing שבהן המועמד\ת מקבלים פרוייקט מבחן הקשור במישרין לתחום התמחותם! לא רשתות חברתיות! לא סיפורי סבתא! מבחן התוצאה משאבי אנוש?????? המחלקה המיותרת !!!

ולא, אין קשר לכך שלנשים יש גישה יותר הומאנית, די לקרוא את הטקסט כדי להבין שזה לא המצב, להיפך נשים יותר מניפולטיביות ומעדיפות תפקידים שלא ניתן לכמת בהם את הביצועים ורצוי שיש זמן להרבה הפסקות קפה ובלבולי שכל.

ראיינתי מהנדסים רבים 1- בארץ קוראים גם קורות חיים באנגלית (לכן לא נכון הרשום) ותפקידי הנדסה האנגלית חשובה ולמען האמת לא משנה 1.1- מזכירות , לא משנה 2- מוסד לימודים, חשוב מאוד עדיפויות בחברות רציניות לטכניון, ךאוניברסיטת ת"א וב"ג. 2.1- לעבודות מזכירות חשוב לואר גם כן, כיום בחברות רציניות פרמטר זה חשוב כי צריך מזכירה ראש גדול 3- תחביבים, לא משנה מה התחביב זה מראה שיש לך פנאי לנושאים רבים ואינך מקובע. לא מעניין את איש אם זה כדורסל, צילום, אופניים או היסטוריה. זה מראה על התעניינות. בקיצור חברים כמה טיפים. הנכם באים לראיון, תתכוננו על החומר למשרה שהנכם מועמדים. תתכוננו לשאלות לפתרון בעיות טכניות וחשיבה מקורית. תתכוננו לשאלות הבנה ושליטה בנושא. מבחינת אישיות היו צנועים לא רברבנים. פרמטר חשוב בעבודת צוות. מנהיג שקט עדיף על על אחד שמקלקל את הSNR. בהצלחה

לא מזמן הייתי בראיון עבודה בחברת הייטק - ראיון ראשון עם המנהל הטכני - כיכבתי - יש לי הרבה נסיון וידע בדיוק בתחום העיסוק של החברה. הוזמנתי לראיון שני עם כח אדם, דיברנו ארוכות השיחה התנהלה לכיוון חיובי ולסיכום אמרה לי המראיינת "לגילך אתה מלא רוח חיים" - אני בן 47.... מיותר לציין שלא התקבלתי...

נשים עסוקות בטיפול במשפחה ותומכות הידע הטיפולי שלהן לא מקבל שיקוף טכנולוגי!

בכלל העבודה ב"הייטק" ממש לא ב"היי" וזוהרת כמו שנוטים לחשוב, בד"כ המנהלים תובעניים וכוחניים, מפטרים מהר. עבודה בלחץ ממש לא כידאית, עדיף להרוויח קצת פחות ולקבל שקט נפשי בעבודה יותר רגוע מאשר לקבל אירוע לבבי ממנהל מלחיץ. בכלל, בשנות ה 90 הרווחים של הרבה חברות ההייטק היו יפים והגיעו ל עשרות אחוזים לשנה! אבל - המצב מאז 2008 בערך עד וכולל היום רק מחמיר כי מול חברות ששורדות ומראות אחוזים בודדים של רווח יש המון חברות שנאלצות לפטר ו/או להוריד שכר בגלל התחרות הגלובלית בענף שעוברת כמעט תמיד גם דרך סין ומדינות מתפתחות אחרות שגם מייצרות וגם מפתחות. אני מדבר מניסיון אישי בעבודה בכמה חברות הייטק מאז שנות ה 90 עד וכולל היום.