אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

"קבוצה גדולה של אזרחים ערבים שבאים לגור כאן ביחד מעוררת רגישות מסוימת"

20 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

18.
פתרון קשה לבצוע
ל-10 העפולאי: התחזית שלך סבירה, אבל כמעט שאין מה לעשות נגד זה. בכל זאת אציע פתרון, אמנם קשה לבצוע, לתושבים שרוצים ששכונתם תשאר ציונית. התושבים ימסרו את בתיהם לעמותה שיקימו ויקבלו ממנה תעודות חבר בעמותה. תעודות החבר יקנו זכות לגור בבתים (כמו חלק משכונת מעוז אביב בת"א) ויטילו חובות התנהגותיות אשר רק ציונים יסכימו לעמוד בהן, למשל חנוך הילדים לשרת כלוחמים. לפי תקנון העמותה שאני מציע מי שירצה לקנות בית לא יוכל לעשות זאת אלא אם יהיה לחבר עמותה ולא יוכל להיות לחבר עמותה אם לא ימלא אחר הכללים ההתנהגותיים שקבעה. אני מניח שיהיה קושי לרמות את העמותה באופן שהילדים של הרמאים רואים את הרמיה, אבל אולי אני נאיבי. חוץ מזה, גם אז לא כל שופט בג"ץ יאמר שאין זאת גזענות (עד שיהיה תקדים מחיב או חוק).
שובר ת'ראש | 08.12.15
17.
איכות סביבה
חוסר תכנון במגזר הערבי מניע הרבה משפחות ובעיקר אקדמאיים ומבוססים כלכלית לחפש מגורים מחוץ לישוב וגם איכות סביבה ,לפי דעתי עצם הסירוב לקבלם היא שיא הגזענות דבר אשר לא קורה בשום מקום בעולם ,אי אפשר להתגאות במדינה דימוקרטית ומצד אחר למנוע מאזרח מדינה לגור איפה שהוא רוצה . מעבר לזה מה הקשר בין הורים שכולים שנפגעו ע"י ערבים לא ישראלים ובמלחמות שהערבים אזרחי המדינה לא השתתפו בה לבין הזכות לתת להם לקנות חלקות בעפולה , אם יהודי גרם עוול ורצח צרפתי הצרפתים צריכים להעניש את כל היהודים בעולם ???
ערבי | 08.12.15
16.
מבין את החרדה אך לא מקבל.
למעלה מ- 2500 שנה התגורר עם ישראל בין הגויים בתפוצה גדולה שלא תאומן .ביותר ממאה ועשרים מדינות..באלפי עיירות חלקן נדחות שאיש לא שמע עליהן..לא בכל מקום ליקקו דבש..אבל בהרבה ארצות הם השתלבו יפה ,עבדו סחרו בנו בתים והיו שצברו נכסים רבים וממון עד כדי קינאה.. ולא מעט שמשו אף מהנהגת המדינות ההן . לפתע פתאום דווקא במדינה ישראל בארץ היהודים מתפתחת פוביה מפני הערבים הגרים ..לא רוצים אותם בשכונותינו.. ממה נובע הפחד .האנטי ..הזה..!! הנה סיפור פוביה ..שכן שלי בעכו עזב לפני שבועיים בית יפה על הים .ועבר לעפולה לפני "התפוצצות הפרשה" .נכון שהיו לו סיבות אישיות ..אבל נטה לטעון שעבר מפני שחיפש יישוב יהודי בלי שכנים / ערבים ..למרות שלא היו לו טענות על שכניו הערביים ..וכולם כיבדו זה את זה והבית מצטיין במערכת יחסים מופלאה..7 יהודים בשכנות עם 28 לא יהודים..אין ספק שמדובר בתופעה ..אותה אני מגדיר כפוביה..אבל שמישהו מרשויות והאקדמיה במדינה צריך לחקור אותה את התופעה את המתפתחת באופן מדאיג..אני מבין את הזרות את הרתיעה אבל איני מקבל אותה ..ואף מתנגד לה..אבל אני כן מחייב את מוסדות המדינה והאקדמיה לחקור וללמוד כיצד להתמודד בשינויים הדמוגרפים..ובמימוש זכויות האדם לחיות היכן שהם רוצים..ולסייע בחיזוק ובתמיכת הישובים והתושבים בערים המעורבות .זהו תהליך שצובר כיום תאוצה וראוי שמשרד אחד ממשרדי הממשלה שימונה על התהליך .לפני שתתפתח תרבות של התנגדות עם ביטויים גזעניים שיכולה להתדרדר חלילה לעימות .. יש מקומות רבים שבהם קיימת זליגה של אוכלוסיה ערבית בישובים שהיו מיושבים על ידי אוכלוסיה יהודיית מובהקת .מניסיוני כתושב עכו העיר ..שמוכיחה את עצמה ..[על רקע האירועים הקשים המתרחשים לאחרונה - פיגועי דקירה ודריסה..] חשוב לבסס את מערכת החינוך באותם ישובים על בתי ספר דוברי עברית .רק כך תובטח אינטגרציה אזרחית הלימוד בשפות נפרדות מנציח את הפרוד .ואת הזרות והקוטביות...
יוסי פיטוסי | 08.12.15
10.
הצילו את עפולה
אתם חייבים, אבל חייבים לעשות משהו בעניין שכונת המריבה, בה זכו בני מיעוטים בכל המכרזים. ראינו מה קרה בנצרת עילית. רבים מתושבי נצרת עילית עזבו את העיר (כי אני לא רוצה לומר את המילה ברחו משם), וכן רבים מהם גם עזבו לעפולה, בגלל מצב דומה למחדל שקרה פה בעירנו. כרגע עפולה נמצאת בתחילת שיא תפארתה, הרכבת לקראת שלבי סיום, בונים משפצים, מקימים מבנים חדשים. אם חלילה יתחיל להיות פה כמו בנצרת עילית, לאן העפולאים יברחו? לאן? זאת לא גזענות, מעל 60 אחוז מתושבי הצפון הינם ערבים, מעל 60 אחוזים!!! עפולה נשארה מעין בועה, מעין ספרה יהודית. עפולה מבסיסה לא עיר מעורבת, וכך צריך להשאר המצב. אם חלילה הפרוייקט המטורף הזה יצא לפועל, תהיה פה קטסטרופה בעיר, לא פחות. לפי מה ששמעתי, כבר היום התושבים השכנים לאזור המריבה אמרו שאם חלילה הפרויקט הזה יצא לפועל, הם ימכרו את בתיהם ויעברו משם. ומי יקנה את הבתים? מי? עוד ערבים, כי יהודים לא ירצו לקנות. וכך זה ילך ויגדל, ויתרחב. זה מה שקרה בנצרת עילית, ומזה תושבי עפולה חוששים. ניתן לעצור את המחדל העצום הזה, וצריך לעצור את המחדל העצום הזה. ושוב אין פה עניין של גזענות, אלה רק זכותם של תושבים שעירם תשאר על כנה ותשמור על צביונה ועל דתה ותרבותה. אני בדרך כלל לא משתתף בהפגנות, ולא מתערב בעינייני עירייה וכיוצא בזה. אם אותי זה הביא לפתוח את הפייסבוק הזה בגלל המכרז הזה, אז תבינו כמה זה באמת עניין לא פעוט, כמה זה עניין מעצבן ומתסכל. זאת ממש מלחמה על העיר שלנו ועל ציביונה, דווקא שהעיר בתחילת שיא תפארתה וקידומה. תעשו משהו, אל תשבו בחיבוק ידיים, עצרו את המחדל העצום הזה, פשוט תשאירו את העיר שלנו בידינו, לא רוצים לערב בה ידיים נוספות. עצרו את זה ,ויפה השעה אחת קודם
עפולאי | 08.12.15
6.
חובה למנוע את זה
זה ניסיון שלהם לכבוש. יאשרו את זה יבואו עוד מכרזים רבים אחרים שישנו את הדמוגרפיה בערים יהודיות . ובאזורים יהודים.משהו מוביל את זה כסף מהמים רץ לא חסר. אסור לאשר. תארו לעצמכם מצב הפוך הם היו מתחילים התפרעויות. מספיק עם הדמוקרטיה הזו באזור כל כך לא מתאים של המזרח התיכון. אנחנו פשוט מתאבדים
גד | 08.12.15
1.
בפס"ד בג"ץ כבר תמך(?) בהפרדה פיסית למניעת התבוללות
נשיא בימ"ע אהרון ברק בבג"ץ 6698/95 [קעדאן / קציר] בסעיף 30 :" רבתה הכתיבה בנושא זה, תוך שהודגש, כי לעתים עשוי טיפול נפרד להוות טיפול שוויוני או, למצער, שההפרדה מוצדקת על אף הפגיעה בשוויון. בעיקר כך, בין השאר, במקום שהרצון לטיפול נפרד אבל שווה בא מקרב קבוצות מיעוט המבקשות לשמור על תרבותן ואורח חייהן, והחפצות למנוע "התבוללות כפויה" ...[וממשיך השופט ברק וכותב]..אכן, מוכן אני להניח - בלי לפסוק בדבר - כי קיימים מצבים בהם טיפול נפרד אבל שווה הוא טיפול חוקי." אכן, בג"ץ טרם הורה לבטל את ההפרדה לפי מין במלתחות הברכות, ובכל זאת החשש ש"נפרד אינו שוה" לא מטריד אף אחת. | ועדות קבלה לישובים נהוגות במדינות נאורות, כגון בשוודיה ובבריטניה (-אופיר ליבשטיין במאמרו ב"הארץ" 01.12.10 ), שם הם לא יהודים, להם מותר, אבל ליהודים אסור לקיים ועדות קבלה- כך טוענים "הלוחמים בגזענות"... | לדעתי, זכותם של בני התרבות הציונית לחיים בקהילות נפרדות נובעת מזכותם, כנ"ל, להגנה מפני התבוללות: הם אינם רוצים שחנוך ילדיהם יושפע מחברים שטופי תעמולת תחנות טלוויזיה מוסלמיות שחביבות כמעט על כל הצבור הערבי בישראל. מדובר בתעמולה ארסית אנטישמית-ג'יהאדיסטית. נסיון העבר מלמד שיהודים שהיו חשופים לתכנים של תעמולת הסתה אנטישמית הושפעו להאמין בהם, כפי שכתב אחד-העם. | הציונים גם אינם מוכנים להשלמה פסיבית עם התקפנות הג'יהאדיסטית, לכן הם בוחרים לחיות בקהלה שיש בה קונצנזוס על הנכונות להקריב חיים במלחמה למען עצמאות משליטה ג'יהאדיסטית, וכדי לשמור על קונסנזוס קהלתי זה הם אינם רוצים לשתף מוסלמים בקהלתם. לפיכך, אין טעם לתבוע ממועמדים לקבלה בקהלה של ציונים שיביעו הזדהות עם ציונות/יהדות/דמוקרטיה אלא לתבוע מהם שיביעו נכונות לחנך את בניהם להקריב חיים במלחמה של מדינת ישראל נגד הכחות הג'יהאדיסטיים, ולבוז למי שמסרב להלחם במוסלמים. הן הנכונות להלחם על חופש משלטון מוסלמי, והן ממושה, הם בטויים של תרבות יחודית הראויה לשמור ולהגנה מפני התבוללות (לפחות באותה מדה שהחק מגן על התרבות של אותם אזרחים אשר בלבם תומכים בג'יהאד ומנחילים אותו לצאצאיהם). | הזכות לחיים בקהילות ציוניות לשם שמור התרבות הציונית האנטי-ג'יהאדיסטית היא זכות שמקבלת משנה תוקף עקב העובדה ששרידותה של תרבות זאת אינה מובטחת. הציונים מהוים מעוט זעיר בתוך מאות מיליונים של אדוקי ג'יהאד ששואפים לחסל את הציונות. התרבות העברית מצויה תחת איום של הכחדה עוקב להחלשותה, הן בגלל תחזיות דמוגרפיות שצופות לאוכלוסייה בתוך(!) הקו הירוק רוב ערבי בעוד כמה עשרות שנים והן בגלל הנטיה האנושית (לא בהכרח הכרתית) לברוח מהאיום שמרחף על הקבוצה בדרך של פרישה ממנה אל מקום מבטחים. | אהרן ברק, בדבריו דלעיל, הכיר באפשרות לטפול נפרד (ושוויוני) אף כשהקבוצה שמנסה להמנע מהתבוללות היא קבוצת רוב שקיומה מובטח, ולא זו בלבד אלא שהסמיך את דעתו הנ"ל על פסיקת השופט שמגר (בבג"ץ 114/78 בענין בורקאן, ס' 6) שלשונו שם התיחסה דוקא לפגיעה בפרט (להבדיל מפגיעה בקבוצה), בהיותו קרבן ההתבוללות הכפויה. לפיכך, סביר שברק ושמגר שותפים לדעה שחיים רצופי סטרס ואימה של הורים מפני אפשרות שילדיהם יושפעו בעודם באבם עד להשחתת ערכיהם התרבותיים היחודיים וכל ההשקעה ההורית-תרבותית תרד לטמיון, חיים כאלה אינם עולים בקנה אחד עם חובתו של השלטון לשמור את זכויות היסוד של כל פרט לרבות זכויותיו לחיים ללא חרדה יתרה ולבחירת אופי החנוך של ילדיו. הוא הדין בחו"ל: הכרתי זוג ישראלי שאמץ תינוק במזרח אירופה. כמקובל, ההליך הצריך את אשורו של בית המשפט. השופט, מתוך התחשבות ברצונה המשוער של האם הביולוגית, התנה את אשור האמוץ בהתחיבות של המאמצים שינחילו לבנם המאומץ את הערכים התרבותיים של מולדתו.
אהרון ברק בפס"ד בג"ץ | 07.12.15
תודה, קיבלנו את תגובתך ונשתדל לפרסמה, בכפוף לשיקולי המערכת