אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

שוברות שתיקה: מהיום מידת אמינותה של מתלוננת תיגזר רק מעומק הראיות

8 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

5.
לא הבנתי מה הכתבה באה לחדש או ליידע
ואם כל הכבוד, מקרים כאלה לא פעם קשים לאיבחון וזיהוי. מה נחשב ללא? האם אישה ששותקת נחשבת כאילו הביעה התנגדות? ומה בדבר יחסים בין בני זוג , נשואים? מה הקו הברור שמבדיל מקרה ומקרה. וכאשר אין עדים? מה יוכיח האם הדבר קרה או לא?. בתור אדם שעבר הטרדה מינית ושתק ממבוכה , אני מבינה כמה הדבר בעייתי. התייחסו לגופו של עניין ולראיות, אל תתייחסו לפופליזציה ואג'נדות שדוחפים בגרון (שובניזם/"מהוגנות"). אני מאמינה שבעזרת חינוך של כל אחד באופן אישי ועצמאי ,נשים לא תעצומנה עיניהן לסכנות שקיימות שם ותדענה להביע מחאתן וקולן וגברים יזהרו בביטוי מיניות לא מרוסן בלי לחשוב האם הצד השני הביע הסכמה מלאה לדבר. בהצלחה
 | 22.01.16
4.
ההגדרה של המילה "אמינות מתלוננת" ו"עומק ראיות" היא בין היתר אך לא רק מידת ה
המוסרנות והמהוגנות המינית של אישה. לא יעזור כלום. אי אפשר להתייחס לתלונה של מהוגנת ושל לא מהוגנת באותו האופן. למרות שזה בדיוק המטרה של הארגונים שלהן. קוהרנטיות היא תנאי הכרחי לאמינות אך לא מספיק, ניתן להמציא סיפור שקרי שגם יהיה קוהרנטי ועקבי. המילה ראיות היא מטעה, כי גם עדות נחשבת ראייה באם השופט מפרש אותה כאמינה, ושופט עלול לפרש סיפור שקרי כסיפור אמין. ורוב באנשים כששומעים את המילה ראייה חושבים על משהו עם רמת וודאות ואמיתות מאוד גבוה כגון טביעת אצבע דגימת די אן איי צילום או הקלטה וכו'
קרן | 15.01.16
תודה, קיבלנו את תגובתך ונשתדל לפרסמה, בכפוף לשיקולי המערכת