אולי במקום להתחיל מהעובדים הכי חלשים במשק, תתחילו דווקא מהעובדים החזקים יותר במגזר הפרטי - ה"היי-טק". שממילא השאיפה של מקומות העבודה המסודרים האלה היא לשלם משכורת גלובלית כולל שעות נוספות. רק אנא הוסיפו שתי דרישות פשוטות וסבירות כחלק מהחוק: א. ימי החופש יחושבו לפי שעה, עם הקצאה הוגנת של שעות חופש שלפחות שווה לקיים. די ל"חצי יום חופש" בערב חג לעובד שלא הגיע באותו יום אבל עבד 14 (או 18) שעות בכ"א מהיומיים קודם כדי שהגרסא תצא לפני החג. זה יקל גם על השיטה של יום ארוך / יום לילדים אצל ההורים העובדים. ב. שעת עבודה מהבית מוכרת כשעת עבודה רגילה. לא בטוח שהחוק הזה הוגן לאוכלוסיה חלשה, החוק הזה מאוד מתאים לאוכלוסיות היותר חזקות דווקא, דרגי הביניים בפירמות הגדולות של עובדי היי-טק, עו"ד, רו"ח בפירמות הגדולות. לאותן קבוצות, דווקא החוק הקיים יוצר עיוות, כי במגזרים האלה מקובל שעובדים הרבה מאוד שעות בתקופות לחץ (גם יותר מ-12 ביום, בניגוד לחוק), אבל ההגדרה של ימי החופש ברובם היא לפי החוק (ואף אחד לא משנה את זה, כי "זה משפטי"), בנוסף במגזרים הללו העבודה מהבית אפשרית, וחשוב שהחוק יסדיר את ההגנה על העובד ביחס אליה. אז במקום להתחיל מהחלשים, בואו ותתחילו את הפיילוט עלינו