הכותב כותב ש: "בתום תקופת המחיקה למעשה הרישום הפלילי נמחק מגיליון ההרשעות". זה לא נכון. הרישום הפלילי של ביהמ"ש (הרשעה או פס"ד ללא הרשעה) נשארים בגיליון הרישום הפלילי לנצח גם אם חלפו תקופות ההתיישנות והמחיקה. העניין הוא שגם לגוף שמותר לראות אותן-אסור, עקרונית, לקחת אותן בחשבון. צודק מגיב 1 בכותבו שלא תמיד זו המציאות ואיננו יודעים מה קורה בפועל. הכתבה חסרה פרטים רבים ובעיקר מידע בנוגע למחיקת תיקים סגורים. להלן חלק מהמידע החסר: בתיקים קלים (מסוג עוון, כגון החזקת סם לצריכה עצמית, גניבה, תקיפה, הטרדות טלפוניות, איומים ועוד), כאשר מדובר בתיק סגור אחד ללא הרשעות, התיק יימחק אוטומטית בחלוף 7 שנים מיום האירוע (5 שנים לקטין) ואין צורך לעשות דבר. ניתן להגיש בקשה למחיקה בחלוף 5 שנים מיום האירוע במידה שרוצים להקדים את המחיקה. במידה שמדובר במספר מצומצם של עבירות מסוג עוון, כגון מעשה מגונה קל, העסקת שוהים בלתי חוקיים ועוד-המחיקה אינה אוטומטית ויש ליזום בקשה למחיקה. במידה שיש 2 תיקים סגורים ומעלה-המחיקה אינה אוטומטית ויש ליזום בקשה למחיקה. בתיקים חמורים יותר מסוג פשע (כגון: תקיפת בן זוג, התפרצות, החזקת סם שלא לצריכה עצמית ועוד) - המחיקה אינה אוטומטית ויש ליזום בקשת מחיקה בחלוף 7 שנים מיום האירוע (5 שנים לקטין). כמו כן, הגשת בקשה לשינוי עילת סכירה של תיק סגור מחוסר ראיות או מחוסר עניין לציבור לחוסר אשמה (כך שהרישום יימחק לחלוטין) תעמוד על הפרק רק במקרה הנדיר בו לא היו כלל ראיות בתיק המהוות חשד סביר כנגד החשוד (כאשר אין "בדל של ראיה" כנגדו) ולא תעמוד על הפרק אפילו במקום בו יש תלונה בסיסית כנגדו (למשל, במקום בו שכן התלונן כי החשוד איים עליו או כאשר בת זוגו התלוננה כי סטר לה). המקרה היחיד בו ניתן יהיה להפוך את הקערה על פיה יהיה כאשר יוצג תיעוד וידאו של האירוע המראה כי לא היו דברים מעולם או כאשר יוצג תצהיר של המתלונן/ת המצהירים כי שיקרו בנוגע לאירוע וכי החשוד לא עבר את העבירה, אשר טענו בהודעתם כי עבר אותה (רלבנטי רק כאשר החשוד והמתלונן נמצאים כיום בקשר טוב והמתלונן מוכן להסתכן בחקירה בגין מתן הודעה כוזבת, או בעברית פשוטה, רלבנטי רק בנוגע לבני זוג, כאשר די ברור כי המשטרה לא תעמיד לדין אישה בגין הודעה כוזבת).