קנינו מספר פעמים ברמי לוי הסתבר שהמחירים שמופיעים בסקרי מחירים בין הרשתות הם לא המחירים הרגילים ברשת להבנתי, לבעלי הון מסויימים יש קשרים עם עיתונאים וכתבים וככל הנראה, רמי לוי מקבל טיפ לפני שמגיעים לסקור אצלו או לעשות כתבה, מה שמאפשר להם להפחית את המחירים לפני ההשוואה/הכתבה. כך יוצא שהמחירים שמוצגים בכתבה או בסקר השוואה יהיו נמוכים משמעותית מהמחירים בפועל ביומיום תבדקו בעצמכם!

חצי חינם מיהרו "להתפתח" ולשם כך נטלו חובות עצומים. את הריבית על החובות משלמים הלקוחות. חצי חינם היא היום רשת יקרה. אני קונה שם רק מבצעים של 50% הנחה וגם זה בקושי כי מי צורך היום כ"כ הרבה ממתקים?

עסקת בעלי העניין של הפיצול למגה נדלן ומגה הוא הבעייה העיקרית. השכירות של הסניפים הייתה גבוהה משמעותית מהנהוג בענף, וכשהצרות הגיעו והגאות התחלפה בשפל כולם ראו שמגה שוחה בלי בגד ים.

ארצנו קטנה ועכשיו שעולם התיקשורת כל כך מפותח ,שקרים מתגלים מהר מאד כל מה שצריך זה להיות ישר ולפרסם רק אמת ובכלל לפי דעתי מי שיתן מחירים הוגנים לא צריך בכלל מסע פירסום, העובדה שהוא נותן מחירים טובים תעבור מפה לאוזן תוך שבוע בכל הארץ וכולם ידעו.

פיג'ו היתה אימפריה, אחריה סובארו, אחריה מיצובישי, וכו'. כל אחת נפלה מסיבה אחרת. בבנקאות מחכה לנו בנק דיגיטלי - מישהו בסוף ירים את הכפפה הזאת...

וכמובן תיסגר. אין לקונה עניין בה אלא בלקוח האוסטרלי שלה

של בעלי שליטה ועניין חמדנים שרוקנו את קופת החברה בעסקאות בעלי עניין, לרוב מול חברות-אחות (תחת אותה פירמידת שליטה), במחירים שאינם תחרותיים (כמה נוח כשהמנכ"ל והיו"ר הם אותם אנשים בשתי החברות השונות: זו הנסחטת וזו הסוחטת. אין מי שייתנגד). אין ספק שגם בהתנהלות העסקית גרידא נפלו טעויות: תגובה איטית מדי לשוק משתנה ולרחשי הלב של הקונים, נקיטת קווים ניהוליים הפוכים אחרי כל חילופי-גברי בהנהלה. אבל המכה הסופית ניחתה מכיוון בעלי העניין שהתייחסו לרשת כמו העגלון בבדיחה הידועה: מקצץ כל יום לסוסו האהוב את מנת האוכל בחצי ושמח לראות ביום שאחרי שהסוס ממשיך לעבוד... עד שיום אחד בבוקר הסוס נמצא מת באורווה לקול תמהיתו של העגלון: "נו, וכבר כמעט הצלחתי לגרום לו שלא יאכל דבר!" (וכמו אותו עגלון, גורלו של ה"סוס", קרי עובדי הרשת וספקיה הקטנים, הלא מבוטחים, עניין את בעלי העניין כשלג דאשתקד. וכמובן, שלפי חוקי החברות הנפלאים הנהוגים בישראל, הכל חוקי וכשר. מסריח עד לב שמיים מבחינה מוסרית, אבל אמר מי שאמר, "לכסף אין ריח" ובכל מקרה, ויסמן, בירן והקיבוצים כנראה תתרנים).

את כותבת - במקומות שבהם מחזור החיים הזה לא קיים - כמו למשל בענף הבנקאות, בשוק הרכב או התעשייה הביטחונית - שווקים שבהם השחקניות הגדולות והמצליחות שורדות שנים, משהו עובד לא נכון. אבל החברות שלעיל הן דוגמאות נגדיות,

מי שזרם עם רשת 4 בכלל וחצי חינם. בפרט זו תלמה יוניליוור,