ובמקור: There's no business like Shoah business מן המחזמר / סרט "אנני אוקלי אשת לפידות", 1950.

מי שבאמת אשם זה מי שאמור לשמור על האינטרס הציבורי (אם עוד יש דבר כזה) וזה משרד החינוך עצמו ששולח בקלות יד לכיס של ההורים. ברור שמישהו מרמה כשיש חברה מקבילה שנותנת בדיוק את אותן הטיסות, בתי מלון, מדריכים, אבטחה, אוטובוסים, ארוחות וכניסה לאתרים הנדרשים - והכל ב- 1500 ש"ח פחות (3200 ש"ח במקום 4700 ש"ח). אבל משום מה החברה הזו אינה זוכה ורק שאר החברות שמגישות מחיר זהה וגבוה זוכות. לפי הפרסומים, מספר בתי ספר שבהם הנהגת הורים אמיצה יצאו למסע לפולין דרך חברה זו, למרות שהיא אינה "מאושרת" ולא זכתה במכרז של משרד החינוך.

או שיש הגמוניה או שיש קרטל או שיש דואפול וטריאופול. יזמים יודעים לחיות אחד עם השני. כאשר הם עושים את המכה על הצד שלישי והחלש.

זה היה "שקוף" בכנסים הפירגון ההדדי בין משרד הנסיעות הבודד שזכה ומנהל בית הספר שהתפאלו הדדית אחד מהשני

סוף סוף מישהו התעורר? זו רמאות יותר משלושים שנה. הירשנזון היה הקצה של הקצה של הקרחון בנושא זה! כל תלמיד שילם מחיר של טיול משפחתי ואפילו יותר מכך.

אולי סוף סוף מישהו יעשה סדר ויגביל את המחיר ל1000 דולר כולל הכל עם התניה בסוגי מלון סוגי ארוחות וכניסה לאתרים, ולתת אפשרות לחלק ל10 תשלומים. הנטל כבד מנשוא.

לכל מי שעיניו בראשו היה ברור, שהמחירים מופקעים ומשהו אינו תקין. רשויות החוק והחינוך האחראים למסעות אלה עצמו עיניים. טוב מאוחר ואף פעם!!!!!