לא שאני "קובר" אותו, וחו"ח אינני מייחל למותו. אבל לאור סדרת בעיות הלב שלו, אי אפשר שלא לחשוב על כך שיומו האחרון מתקרב, והוא ייאלץ לתת בבוא העת את הדין על מעלליו הרבים בפני בית-דין של מעלה, ששופטו אינו נגוע בפוליטיקה וסיאוב. אין ספק שמדובר באדם שחסרונו בעולם הזה יורגש - ככל הנראה לטובה. אומרים "מודה ועוזב - ירוחם". משמעון פרס אין ככל הנראה סיכוי כלשהו לקבל הודאה או התנצלות על מעשיו, למרות שובל ההרוגים המחריד שרעיונות-העיוועים שלו הותירו מאחריהם. נראה כאילו אין אצלו את היכולת הפסיכולוגית לעבור תהליך שאפילו דומה במקצת לחשבון-נפש. ניכר כי כל חייו היה אדם של "אני ואפסי", רודף כבוד ושררה שאין בזוי ממנו, פשפש שעלה מעלה תוך ניצול (לעתים קרובות ציני) של חולשות המערכת הפוליטית הישראלית. אין שום סיבה שמי מתכונות נלוזות אלה תשתנה אצלו בערוב ימיו. לכן, לפחות מבחינתי, גם אם לא יודה אלא רק יעזוב - ירוחם. את פשעיו תשפוט ההיסטוריה לאחר שאבק היחצ"נות שלו (שמיליונים רבים מתקציב המדינה הושקעו בו), יתפוגג.