א. 535 תלונות, רובן המכריע נגד הפרקליטות. בסך הכל יש 950 פרקליטים. כלומר בממוצע, אחד משני פרקליטים חוטף תלונה. אז זה לא מדויק, אבל זה הכיוון שאליו זה הולך. עם כל הביקורת על הפרקליטות והרצון לשנות, אתן חושבים שאחד מכל שני פרקליטים הוא כושל? ככה זה כשמקימים גוף דרקוני עם אשה דורסנית ושיכורת כוח כמו גרסטל שצריכה להצדיק את קיומה. ככה הפרקליטים חיים בחשש מתמיד מתלונה על כל צעד ושעל. זה מחליש את כולנו. ב. שגעון הגדלות של גרסטל עבר כל גבול. היא אמורה להיות בסך הכל מינוי מקצועי ולא להוביל את הקו בחקיקה. זה בכלל לא צריך להיות מעניינה אלא אם שואלים אותה. זה שהיא מפעילה מערך דוברות ומפמפמת לעיתונאים כל היום מה צריך להיות המתווה להפעלת הנציבות בחקיקה, מלמד שהיא אבדה כל אובייקטיביות ולא מסוגלת לבצע את התפקיד הזה. ג. ישב השופט גולדברג שהיה שופט עליון, מבקר המדינה ונציב התלונות על השופטים. לכל הדיעות אולי אחד האנשים עם הכי הרבה הבנה בתחום. מי שמינה אותו היתה שרת המשפטים. גרסטל ברכה על ממצאיו והציגה אותם כ"ניצחון". מדוע עתה היא מתנגדת לדו"ח שלו וקוראת לו תקלה? מדוע לא לאמץ את הדו"ח, במלואו ולסיים את המשבר? גרסטל ממשיכה להפיץ שקר כאילו הפרקליטים מתנגדים לביקורת. העובדות הן כאלה (ותבדקו אותי) - הפרקליטים מברכים על דו"ח גולדברג וקוראים לאמץ אותו, כולל הביקורת הפרטנית. מכבדים את ההכרעה. גרסטל לא, משום שהוא נוגס לה בכוח ומפצל את הביקורת המערכתית לבין נציב תלונות הציבור. הנימוקים שלה, מגוחכים. ובכלל, מה היא מבינה בתחום הביקורת? היתה שופטת. גולדבר היה מבקר המדינה ומבקר התלונות על השופטים. התקלה היחידה בכל הסיפור הזה נקראת - הילה גרסטל. ד. ואני ממש מקווה שהדברים האלו יגיעו לאשניה של גרסטל עצמה - את גרמת לנזק הכי חמור לאמון הציבור בשלטון החוק ובפרקליטות מאז הקמתה. ללא עוררין. כמו שנכתב, העיקר שחיזקת את אמון הציבור בגרסטל.