בזיל הזול. הוא צריך ללכת לבית הכנסת לברך ברכת הגומל. היום המנוולים בבתי המשפט לענייני משפחה קורעים לגבר את הצורה של האמ אמא שלו בדמי מזונות, שוחטים את הגברים בסכומי דמי מזונות+מדור+מחציות כל כך גבוהים עד כדי אבסורד עם סכומים שמפילים אותם וגומרים להם על החיים, אם הם לא עומדים בהם הם הולכים לכלא (מה שברוב הפעמים יגרום לפיטורי הגבר אם הייתה לו עבודה, בכלא סכום החוב שלהם לא מתאפס, הוא ממשיך לגדול ולצבור ריבית פיגורים והצמדה כמובן, לא משנה לחוק בישראל שמי שאסיר לא יכול להתפרנס) אם הגבר לא יכול לשלם האישה יכולה באמצעות בית המשפט לגבות את הכסף מהורי הגבר(כלומר מהסבים והסבתות) במידה ממצבם הכלכלי שפיר(נשאר להם מספיק לעצמם אחרי ירידת החיוב בבדמי המזונות החודשיים, כמובן שהשופט מחליט מה זה "מספיק לעצמם").

ראיתי כבר כמה הסכמי גירושין שכדי למנוע מצב כזה בדיוק הכניסו סעיף שיפוי, שהאשה מתחייבת לשלם לבעל כל סכום שהוא יחוייב לשלם כמזונות מעבר לסיכום.

שופט איננו חותמת גומי לאישור כל הסכם המוגש אליו. כאשר יש חשש לפגיעה בזכויותיהם הבסיסיות של קטינים על השופט לדרוש מן הצדדים לתקן את ההסכם כך שיעמוד בתנאי המינימום הנדרשים בחוק. המגיב א.פ. צודק בטענתו כלפי האם, אך טועה בגישתו כלפי התוצאה הסופית. השופטת קודלר-עיאש רק תיקנה את טעותו של השופט/ת שקדם לה ושאישר הסכם שאינו חוקי בעליל.

ואולי הפוך? היא נאלצה לחתום על כל דבר רק שילך? נראה לך באמת שסכום של 750 ש"ח לילד זה סביר? ואחר כך להוריד ל 500 ש"ח? הסכום שקבעה המדינה זה המינימום של המינימום, ולרוב מגיעים אליו מחוסר ברירה חן (ואני בן, לא בת)

יש לתקן את החוק כך שמראש לא יהיה תוקף להסכמה בהסכם גירושין בדבר מזונות שהם מתחת למינימום המקובל.

אומנם אני אנטי כלפי נושאי המזונות וההזיות של בית המשפט מחד אבל מאידך הסכם שאין לו תוקף של פסק דין - הינו בר ערעור.

הרי אם ההסכמים עם הנשים לא שווים את הנייר שעליו הם כתובים, עדיף לשבת מספר שנים בכלא ולא לשלם כלום. יוצא יותר זול ואין אף אחד שמתעלק עליך. עד שלא יהיה שויון בין גברים לנשים בנושא גידול ילדים אלא רק התעלקות של הנשים בתמיכת בתי המשפט, תמשך אלימות קשה נגדן. כי יש גבול לסחיטה באיומים כמו שהנשים עושות.

לא משנה כמה הבטיחו לך וחתמו לך שלא תהיה חשוף לתביעות-זה לא שווה כלום-הילד לא חתום על החוזה הזה ולאף אחד אין זכות לחתום על חוזה ששולל ממנו את זכויותיו.

רק בישראל: יש לנו שתי מערכות משפט שונות לחלוטין שפועלות לפי חוקים שונים לחלוטין וגם לפי עקרונות יסוד שונים בתחלית: בתי הדין הרבניים ובתי המשפט לעניני משפחה. בכל מצב עניינים אחר השופט היה אומר שלפי עקרון סופיות הדיון אין מקום לפתיחת ההסכם. אבל במצבנו בית המשפט לענייני משפחה נאלץ לתקן עוולות איומות שמגיעות מבית הדין. הדרך היחידה לפתור זאת היא להשאיר לבתי הדין אך ורק את סידור הגט. כל השאר צריך להידון בבתי המשפט.

מה הקשר לטענות שכתבת ?! עדיין לגדל ילד/ה עם 500 שח מזונות זה בלתי אפשרי ! היא לא קיבלה מזונות של 5000 שח וביקשה להגדיל ל-8000 שח . קצת היגיון

כרגיל, השופטת תעשה הכל בשביל האישה. לא מעניין אותה לא הסכם ולא בית דין רבני, העיקר לסחוט מהגבר עוד כסף. שתפנה להוצאה לפועל, והרשמת בטח תעלה את המזונות עוד יותר.

סכום המזונות שהוסכם עליו מלכתחילה נמוך מידי כדי לקיים את הילדים. כנראה שהיה לאב מנוף לחץ לא הוגן כלשהו שגרם לאם להסכים לכך בזמנו, הוא מה שנקרא "הצליח יותר מידי" עד כדי כך שזה היה סכום מגוחך שחייב את בית המשפט להתערב. עכשיו אני אפנה אליך מנקודת המבט הצרה האינטרסנטית שלך. דמיין לך שהאב והאם עושים קונספירציה ומסכימים בכוונת מכוון על סכום כל כך נמוך שהילדים הופכים לנטל על רשויות הרווחה כי המזונות לא מספיקים כדי לכלכל אותם. האם לדעתך כאן בית המשפט צריך להתערב ולהעלות את גובה המזונות או להשאיר אותו כך, כי הסכמים צריך לקיים? כאן נכנס השיקול של טובת הילד. למען הסר ספק - הכותב הוא גבר, נשוי, ואב לילדים ולא גרושה, סחטנית בטלנית וכד' שכמותן לא חסר...

נראה שבמקרה זה האב סחט את האם והסכים לשלם סכום סמלי לחלוטין.

במו ידיה השופטת הזו, ואחרים ואחרות כמוה, מבטיחים יותר ויותר מקרים של נשים עגונות שבעליהן לא ישחררו אותן מנישואיהן ונשים אחרות שיאלצו לרדוף אחרי הגרושים שלהם (וייתכן שייאלצו לרדוף עד קצה העולם) כדי לחלץ מהם תשלומים... בעצם, לא, בתי-המשפט הרי כבר אישרו תקדימים של תביכעה כנגד הורי הגרוש לצורך מזונות, אז לפחות את החלק הזה כיסינו. וברצינות, האם חתמה על הסכם. "אכלו לי, שתו לי, לא ייצגו לי", מה זה הקשקוש הזה? חתמת על הסכם משפטי? תכבדי את כלליו. מה זה שהאישה, בשם הילדים כמובן, יכולה לתבוע את הגבר אחרי שנחתם חוזה משפטי תקף?! מה העניין הזה שהילדים, תמיד על ידי בא כוחם המבוגר, יכולים לטעון טענות משפטיות שכבר לובנו בהסכמים קודמים בין הצדדים? מישהו בכלל טורח לשאול את הילדים לפני שמקבלים תביעה בשמם?! טובת הילד אמורה להיות מעל הכל, כמובן. אבל כאשר בשם "טובת הילד" המבוגרים ממשיכים להתכתש, בית-המשפט אמור לשים לזה סוף בדמות חוזים חתומים. האקטיביות השיפוטית של שופטות, ושופטי, בית-המשפט לענייני משפחה תגרום ליותר בעיות משתועיל. (ועל הדרך אנחנו מקבלים עוד הדגמה כמה יעילים המבחנים שעורכים למועמדים לשפיטה... שאמורים לעלות לדוכן נקיים מדעות קדומות ודעתנות ולפסוק רק, ואך ורק, לפי לשון החוק הכתובה).