10. בגלל זה ביקשתי שתהיה לי הרשאה אך ורק לצפייה בנתונים דרך האינטרנט בשום אופן לא לאפשר לבצע פעולות בנקאיות מרחוק. חיים | 18.04.16 (ל"ת)
9. היום גיליתי שנעשו שתי פעולות שלא אני ביצעתי. האם לזה הכוונה? איך אפשר להימנע מכאלה מצבים? | 17.04.16 (ל"ת)
8. למי שלא הבין: הארנקים האלקטרונים הם המטרה החמה היום לזה שהמליץ להעיף את תעודת השורש: הנוזקה התקינה את תעודת השורש המזוייפת. כל אדם יכול להתקין תעודה אם הוא רוצה, ובבדאי נוזקה יכולה לעשות זאת. במקרה הזה, אנשים גלשו לחשבון שלהם דרך דפדפן: רוב האנשים לא יודעים מה פירוש תקשורת מאובטחת כך שבמקרה זה הניתוב היה לאתר לא באובטח. אף אחד מהנפגעים לא ידע לחפש את "המנעול" בפינה. זו הסיבה שארנקים אלקטרונים הם המטרה הקלה ביותר כיום. רוב הסלולארים פרוצים, נגישים, זמינים לחיבור מרחוק וכולי. אפשרו לסלולארי למשוך כסף מהחשבון שלכם - נפלתם. עדיין אין תחליף לפעולה מול פקיד כשמדובר בסכומים גדולים, שימוק בבנקטים וכרטיסי אשראי. ראינו שאנשים מנסים לשכפל כרטיסים, אבל זה הרבה יותר קשה. לגנוב כסף מבנק זו עדיין עבודה מעשית, לגנוב כסף דרך תוכנה בסלולארי שלכם, כל ילד יכול. בטלו כל אפשרות לארנק סלולארי! וותרו על העברת הכספים וכולי! תכלס, הבנקים מצאו שיטה להרוויח על חשבונכם - אין סניפים ואין משכורות לפקידים, אבל עמלת שורה יקחו גם אם אתם אלה שעושים את העבודה. בעצם מצאו שיטה חדשה לדפוק אותכם: אתם עובדים בשביל הבנק, מעבירים כסף, אבל במקום שהנק ישלם לכם עמלה, אתם משלמים לו 1.38 על כל פעולה. נדפקתם! ישראל ישראלי | 11.04.16 (ל"ת)
7. אז מי הם מעבירי הכספים (money mules) הישראלים? למה לא אומרים האם היתה חקירת משטרה? האם תפסו את מעבירי כספים (money mules) ישראלים? כרמון | 11.04.16 (ל"ת)
4. אני הייתי בודק מי הנפיק להם את התעודה המזויפת ומעיף את ה-CA שלהם מהדפדפן... יוסטין | 03.04.16 (ל"ת)
3. ההגנה היחידה של הלקוח כנגד זה היא שהחשבון שלו בשירותי האינטרנט של הבנק יהיה ראשי לקבל מידע בלבד ולא לבצע פעולות. אני התעקשתי על כך למרות כל נסיונות השכנוע של פקידת הבנק לאשר גם ביצוע פעולות. היא הבטיחה שהתקשורת לבנק מוגנת 100%. סירבתי לכל נסיונות השיכנוע שלה וצדקתי. לקוח בנק | 29.02.16 (ל"ת)
האקרים גנבו בין עשרות למאות אלפי שקלים מלקוחות בנקים בישראל
12 תגובות לכתיבת תגובה