כל מה שאני הבנתי מאוסף השטויות שכתבת פה שאת מחפשת תירוצים או במה כדי להשמיע את השיעה שלך ממרום 5 חודשי האמהות שלך תוך כדי שאת משמיצה עשרות אלפי אמהות אחרות. אני במקומך הייתי מתמקדת בלהשקיע בחינוך הילד שלי וללמד אותו מה זה קבלת השונה, סבלנות כלפי אחרים ושיח מכובד במקום להקישא שטויות על המקלדת שלך (שאגב אין פה שום דבר עובדתי מלבד שיפוטיות יתר ) בושה.

אם תקראי טוב את מה שאת כותבת, תביני בעצמך שאת וכל הפמינסטיות האחרות תוקעות את הראש בקיר המציאות והטבע. הגיע הזמן אחרי 100 שנות פמיניזם לוחמני להביא קצת שפיות. נכון, מגיע לנו הנשים שוויון אבל אל תנסו בכוח להפוך נשים לגברים וגברים לנשים. אשה רוצה כחלק מהטבע האנושי שלה לגדל את הילד שלה ולהשקיע בו. כנראה שזה מה שגרם לך לכעוס כל כך. הן פשוט זורמות עם הטבע שלהן ושמחות בזה ואת מתעקשת לנסות הכל, גם וגם. כמו שאמרה לי חברה טובה (גם היא וגם אני עורכות דין עסוקות): "הפמינסטיות שיקרו לנו". אין מספיק זמן ביממה כדי גם להיות אמא נפלאה וגם להיות אשת קריירה מצליחה. תלמדי בדרך הקשה - צריך לעשות פשרות והן כואבות ומרות. יש נשים, וזה רוב הנשים בעולם, שלא רוצות קריירה אלא מעדיפות לזרום עם האמהות שלהן והן מאושרות וטוב להן. את לא צריכה לשבש להם את השמחה וגם לא תצליחי. הכעס שלך כלפיהן נובע מקנאה מכך שהן מאושרות ממה שטוב להן ואילו את מתחילה בדרך מסובכת שיצרו "הפמינסטיות" המהוללות לפני אולי שני דורות. מפליא שדווקא הפמינסיטיות הגדולות הן אלה שמגלות לוחמנות גדולה כל כך כלפי נשים ויוצרות את הדבר הנורא מכל - זלזול בתפקיד החשוב ביותר בחיים - גידול הילדים שלנו שהוא הדור הבא. לא מדובר בעוגות מבצק סוכר אלא בשאלה איזו אמא את רוצה להיות. קרייריסטית שנותנת למטפלות לגדל את הילדים שלה או אמא שמעניקה מעצמה לתינוק שהביאה לעולם. את נמצאת בדור שבו הבחירה היא שלך, אבל בניגוד למה שמשקרות הפמינסטיות - הבחירה היא מאד קשה ומאד כואבת. שיהיה לך בהצלחה!

מדובר בחבורת אמהות שגם מלכלכות על קרייריסטיות שאינן מתפנות לעבודות יצירה בגן ובבית ספר וטוענות שלא אכפת להן. אז זהו שלא נכון. בלי כל הקישוטים והקשקושים הילדים שלי מתחנכים על ערכים ולא על התחנפויות למורים ועל עבודות יצירה שלא תורמות כלום.

שכל אחת תעשה מה שטוב לה - זה עושה להן טוב - הן מביאות לידי ביטוי את היצירתיות שלהן באפייה ועיצוב למה זה הפך לתחרות? עוגת בצק סוכר של אלזה לא עושה אף אחת לאמא יותר טובה, זה פשוט עושה לאותה אמא יותר טוב - סה טו תשחררו מההשוואות

לכל אחת יש את הזכות להשקיע בילד שלה על פי ראות עיניה. את חושבת שלקרוא ספר לילד זה חשוב ומישהי אחרת חושבת שלהכין לו עוגה מה-זה מושקעת זה גם חשוב. האם העובדה שהן משקיעות הופכת אותי לאמא לא-משקיעה כי אני לא מכינה לילדים עוגות מפונפנות? ממש לא. זה בדיוק כמו להסיק מהאתר "טבעונים-מאושרים" שאני בתור אוכלת בשר - אומללה. ולגבי האבות, אני לא חושבת שזה שיש אתר/פורום/קבוצת פייסבוק של אמהות אומר שהאבות לא מגדלים את הילדים ושאין שיוויון. זה בסה"כ אומר שאמהות יותר אוהבות לדבר על כל מיני דברים הקשורים בחינוך ילדים ואבות פחות. במקרה שלנו שנינו מגדלים את הילדים שלנו ושותפים למטלות הבית אבל אותי תמצאי בפורומי הורים ברשת ואותו לא. ומילה נוספת מאמא קצת יותר ותיקה ממך (מזל טוב, אגב :-)), אנחנו יכולים להשפיע על הילדים שלנו ולכוון אותם אבל בסיכומו של דבר הם אלו שיבחרו את נתיב החיים שלהם. יכול מאוד להיות שמישהי שגדלה כ"נסיכה" תחליט שהיא לא מעוניינת לגדל ככה את ילדיה, תצא לעבוד ותקנה רק עוגות מוכנות, ויכול גם להיות שהבת שלך תחליט שהיא לא רוצה קריירה אלא מעדיפה להיות אמא לא-עובדת ולגדל את הילדים בחינוך ביתי.

אני עובדת מאד קשה, וכשנולדו ילדיי החלטתי להשקיע בהם את מירב הזמן. אני אוספת אותם בצהריים מהגן ואיתם עד הערב, וממשיכה לעבוד בלילה (יתרון של עצמאית). ועדיין - הכיף הגדול שלי הוא להכין להם עוגות יפות לימי הולדת, ארוחות צהריים מקושטות ועוד. האמת - זה לא לוקח כל כך הרבה זמן, זה רק מצריך מחשבה ותכנון, ובשבילי זה הכיף שלי וזו התרפיה שלי. זה לא מתאים לכל אחד, אבל אני לא מבינה למה מי שלא מתאים לו יותא כנגד זה. אדרבא, אם החינוך שלכם כל כך יותר טוב אנחו נראה זאת בהמשך, לא? באופן אישי - מכירה כמה אנשים בוגרים שהיו להם אמהות סופר משקיעות, עם כל הבצק סוכר וכו׳, והים הם בוגרים מכונכים, בריאים ונחמדים. אין קשר בין אהבה ויצירתיות בימי הולדת לקריירה, לחינוך של הילד ולאופן גידולו. ילד יוצא כמו שהוא ממכלול של דברים, ובין אם האמא שלו חולת ספורט, או מקשטת עוגות, או אוהבת את הקריירה שלה.

המגדריים. המהפכה היחידה המוצלחת שמקורה במרד בקיים, הייתה יציאת העברים מעבדות מצריים. היום אנו יודעים כמעט בוודאות שזו פיקציה, אגדה. היחסים הבין מגדריים עוברים שינויים מהפכניים. בכל זאת זה תהליך אבולוציוני , הגם אם מואץ, הוא דורש זמן, התאמות, הן במישור הכלכלי, הן במישור החברתי וגם הפסיכולוגי. יש מקומות על הגלובוס שזה מתקדם יפה, ויש איפה שיש התנגדות עזה לשנויים - ראה העולם המוסלמי. לדרוש מהפכה, כאן ועכשיו, זה צחצוח החרבות המגדריות. זה להכנס לקונפליקט, ראש בראש, כפי שקורה בעולם הערבי , המוסלמי, ההודי. ואז עושי צעד אחד קדימה והריאקציה הלא מידתית יכולה להחזיר את הגלגל אחורה כמה צעדים. צריך לנהל דו שיח מגדרי , אפילו וויכוח לגיטימי, אבל מיליטנטיות יתר לא תורמת. בתחומים חברתיים, מנצחים עם ההתמדה אבל גם חוכמה דרושה.

אני אמא משקיעה עובדת המון שעות כל יום. אוכלים ארוחה משפחתית פעם-פעמיים בשבוע. הילדים שלי יזכו לחינוך גבוה, ולא פחות מכך- דוגמא אישית

כאחד שעבד קשה שנים לגדל לבד את הבן , את כ"כ צודקת שזה כואב . היינו מוקפים ב "אמהות משקיעות" שכל מה שהיה חשוב להן זה איך יראו הילדים , למי יהיה "הכי" טוב/גדול/יפה/מאאמם ... למי תהיה מסיבת המימולדת הכי מונפצת .. אבל ..מעבר לכל הרוח והצילצולים - כלום ! אין חינוך , אין כבוד בסיסי לחברים , לסביבה ואפילו להורים . אין טיפה של ערכיות . פינוק , תלותיות , השגיות בצורה הכי בוטה ומכוערת . כלום - בלון נפוח באויר חם . אז "אמהות משקיעות" - תמשיכו ל"השקיע " בנראות ולא במהות .. תמשיכו לגדל את הדור הבא של הכלום .

לכן אין שם גברים מה אכפת לך מנשים שלא יצאו מהילדות שלהן?

כולה 5 חודשים אימא, מדפדפת בדף של המשקיעניות כי משעמם לך בחיים ומגיעה לעיתון לכתוב על זה... מי כבודה בכלל ולמה זה אמור לעניין אותנו? לא קראתי את הכתבה בכלל. זה נראה לי מטופש כי אני לא אימא. אבל עוד יותר מטופש שאת מוצאת את הזמן בין ניהול השוק לניהול הספקים לשבת ולכתוב מאמר דיעה לוחמני על כמה אימהות משקיעניות שמוציאות אותך מהמילייה של אותה הגדרה כ"משקיעה". אם את קרייריסטית על מה כי תליני? מה חסר לך בחיים שמצאת את הזמן, החשק, הפנאי והרצון להתלונן על אותן אימהות? הפייסכלוב הזה דפק לכל הדור שלנו (גילאי 30 פלוס) ובטח שלדור שאחרינו את הקופסה.

אני אמא 16 שנים ומזדהה עם כל מילה. רוצות להתנשא גם עליי?

כולן משוויצות ומנסות להוציא אחת לשנייה את העיניים עם ה"יצירות" המטופשות האלה. שלא לדבר על כך שלכל אחת מהן יש בבית "נסיך" ו"נסיכה" מה שאומר שהן בעצם מלכות... ולכולן יש ילדים מדהימים ומהממים ומושלמים. מדובר בנשים רדודות וחסרות אישיות שחיות דרך הילדים שלהן. עדיף לרחם עליהן.

מה זה עניין שלך? מה רגשי הנחיתות האלו? מול גברים? מול אמהות משקיעות? למה את מחפשת את ההפך מ"אמא משקיעה"? (ולמה זה חייב "אמא מזניחה"?). קיצר, לא חשבת עד הסוף! תשבי תכתבי עוד פעם.

וּאוּ אני מהוּפנט. כלֹ מילֹה בסלֹע

והאמת הטעות האישית הכי גדולה היא להביא ילדים.

כשאת לא מהווה דמות משמעותית בחיי הילדים שלך, מבחינה חינוכית / ריגשית , את מחפשת דרך אחרת להיות ״משמעותית״ עבורם, לגרום להם (ולעצמך) להרגיש שיש לך תפקיד בבית ובחיים שלהם, לקבל מהם הכרה שאת אמא טובה, לעשות עוגות מפוארות, שיגרמו לילד לחייך עשר שניות, זו הדרך שלהן

הטבע של האישה הוא לדאוג לילדים ולבית. המודרניזציה נותנת להן עוד אפשרויות (וכל הכבוד שכך), אבל כל אישה שיולדת מרגישה מיד את היצר להיות עם הילד ולדאוג לו כל רגע. מצד שני, הקריירה חשובה, ברור. אבל פתאום היא מרגישה "אמא רעה", ואין קשר לקבוצת הפייסבוק, כי היצרים אומרים לה להיות עם הילד, אבל היא רוצה את הקריירה שלה גם. בעיה רצינית, האמת.

מי רוצה אישה כזו?

אני יכולה להבין אותך מאוד על התסכול שאת חשה כלפי החברה שמפנה אותך כל הזמן אל "התפקיד החשוב והבלעדי שלך". אבל - אני לא רואה סיבה לבקר את הקבוצה הנ"ל באופן כל כך קשה. אני מניחה שמנהלות הדף מתחברות מאוד לתחום בו הן מתמקדות בדף. אולי הן מבטאות כשרון זה רק בדף, ואולי זה גם המקצוע שלהן, אבל זו הנחה מאוד מזלזלת להגיד ש"מאוד מטופש להכין גזר בצורת כוכבים" וכו'. בתור פמיניסטית - כבדי את סדר העדיפויות שהן הציבו לעצמן ואת הבחירות שלהן בחיים. סמכי עליהן שהן יודעות מה טוב בשבילן. העולם יהיה שמח יותר אם גברים ונשים יוכלו לבחור אם לפתח קריירה או לשבת בבית או שניהם לפני נטיות לבם ולא לפי הבניה חברתית כזו או אחרת. לא בהכרח צריך להסתכל על זה בכיוון של תחרות. הן טובות בזה, והן בוחרות לעשות זאת. ללא שום ביקורת עליך ועל הבחירות שלך.

95% מהאמהות רוצות לקחת את כל התפקידים המסורתיים של האמהות (שהיו מאז ומעולם). הן לא רוצות לשנות את זה. שאר ה -5% לא אוהבות את האמהוּת, ומתרצות את זה בתירוצים עלובים.

קבוצת האמהות המשקיעות בפייסבוק לא נפתחה כדי להגיד שהן טובות יותר מאמהות אחרות, או כדי להגיד שלאבא אין אחריות על גידול הילדים. זו קבוצת פאן לנשים, פאן שטחי וכיפי. את משום מה ראית בקבוצה הזו אמירה מאוד עמוקה ונוקבת, ייתכן מתוך רגשות אשמה אישיים שיש לך בנושא. כפי שנאמר, הפוסל במומו פוסל.

תחרות מיותרת ומביכה

maybe you are right... maybe the over indulging mother that makes certain all her child's foods are cartoonized... is infantile and a time burner... but here is a quick story... a couple of years after my divorce i was preparing my youngest son's sandwich and lunch bag for school... he was 14 and chose to live with me... my eldest son, 22, who very seldomly showed emotions... we were standing in the kitchen talking while i prepared the sandwich... all of a sudden he broke down crying... when i asked him why he was so upset he said mom never prepared his sandwiches with such care and attention... it was only a corned beef sandwich with lettuce tomato a pickle and mustard... but was more than a pita with some shachar spread around... so yeah...cut the damn stars on her carrots... make sure that her favorite food in the world is made by you... a simple primal instinct that we are wired into for millenium... providing food for our for our offspring... then after you finished spreading some fine mustard on the sandwich... continue your ego build with your carrer

תשקיעו בחינוך ובטיפוח הילדים שלכם, עזבו אתכם מעוגות ודברים כאלה, כי כשהילד יגדל ויהיה צריך שיהיה לו אופי כדי לעבור את מכשולי החיים - אף עוגה מפוארת לא תעזור לו. אני דווקא חושב שצריך להשקיע יותר זמן עם הילדים בטיפוחם וחינוכם, בינינו , המצב בארץ בנושא החינוך בכי רע וזה מתחיל מההזנחה שבבית, במיוחד בעידן הסלולר והפייס

אי אפשר גם וגם. מצטער. לא מחייב שהאם תעצור את הקריירה , זה יכול גם להיות האב , אבל מישהו חייב. כששני בני הזוג לא מעטים אז מי שמגדל בסוף את הילדים זה כל המעגלים הנוספים , סבא וסבתא , דודים , בייביסיטרים וכו'. וזה עצוב ומלא רגשות אשם מאוחרים. אז תחסכי את השכנוע העצמי והפומבי ולכי תתכנני ותנהלי את הדבר החשוב באמת - המשפחה.

אישור על היותך אמא טובה ? תחליטי את בעצמך אם כן או לא. מדוע את צריכה אישורים מהסביבה ? מה, בתור פמיניסטית דעתנית שכמוך את לא יכולה להיות עצמאית גם מבחינה מחשבתית ?

ושוב אנחנו מגלים שהצלחה עסקית לא הופכת אשה לפמיניסטית ואפילו לא מעצימה אותה מספיק כדי לאבחן אם היא פועלת נכון כאם לילדיה.

מה את רוצה, שיעודדו אבות להנקה??! אני בהחלט לא מהאמהות המשקיעניות בבצק סוכר וכמובן לא בקבוצה הזו, אבל ממרום נסיונך של 5 חודשים להתלונן על משהו, זה ממש מצחיק חכי קצת לגילאי הגן, בית הספר ותראי מה זה קשיי הורות

כל הכבוד לך על זה שאת עצמאית בנית עסק שעובד (ברצינות, לא בציניות), אבל מה הבעיה שלך? מפריע לך שיש נשים שלא חושבות כמוך ומוצאות הנאה בדאגה מופרזת לילדים שלהם? נכון, גזר בצורת כוכבים הינו חסר ערך מבחינה תזונתית, אבל חשבת על זה שהכנתו אולי נותנת לאותן אמהות תחושה טובה? פמיניזם לא אומר שכולן צריכות להיות עצמאיות ולשאוף להישגים מקצועיים שמוגדרים במקרה הטוב ע"י שוק העבודה (ובמקרה הפחות טוב ע"י ניסיון חסר טעם להוכיח לגברים שנשים יכולות להצליח במישור התעסוקתי/מקצועי/עסקי לא פחות מגברים), אלא שלאישה יש זכות לבחור מה היא רוצה לעשות ללא קשר למגדר והתניות חברתיות. אם מישהי רוצה להתמקד בגידול ילדים והכנת סנדביצ'ים לילדים שיהיה לה לבריאות, ולא ברור למה זה מפריע לך...

במקום להרשים אמהות אחרות שלא מעניינות אותי. מכינה פתיתים ושניצל ומשוחחת עם הילדים במקום להעיף אותם כי אני עסוקה בלפסל את אלזה. אמא רעה ומזניחה. מי קורא לקדמן?

את ובן/בת זוגך צריכים לדאוג לילדיכם כפי שאתם רואים לנכון. שיתפצצו כולם עם סנדוויצים מלחם קסטן בצורת דורה. מה שחשוב זה שהילדים יקבלו את מה שהם צריכים (כולל תשומת לב ותחושה שאוהבים אותם)

האמא הקרייריסטית היא לא בהכרח אמא מזניחה... אבל הבעיה האמיתית פה במדינה היא המעמד של האמא הלא עובדת, שצריכה להתנצל כל הזמן מול העולם על זה שהיא לא "תורמת"... זה נכון שהיא מזיקה: היא מזיקה לתעשיית האוכל המוכן, היא מזיקה לחברות התרופות (כי הילדים מחלימים בבית בלי לחץ עם תרופות סבתא), היא מזיקה לקפיטליסם כי צורכת פחות ומנהלת אורך חיים מינימליסטי. ונוסף לכך יש לה זמן לנוח (בבית, לא בחוג יוגה), להינות מהילדים שגודלים כל כך מהר ולא מנסה להיות סופרוומן בכל מחיר - בטח לא במחיר הבריאות והאושר שלה. פחות טיסות לחול, פחות קוסמטיקה, פחות צריכה מיותרת ויותר השלמה כאן ועכשיו...

כל השיח הזה מיותר ומגוחך. כל אחת משקיעה בדרך שלה. יש נשים שלא אוהבות לבלות הרבה במטבח ובמקום להכין בעצמן קונות עוגות מושקעות וטעימות מכאלו שמומחים בהכנת עוגות. גם זו השקעה.

ו 100 שנם של ילדים שאינם יודעים מה זה אימא.

אין שום פגם בלעשות אוכל בצורת כוכב או לתפור תחפושת פורים מאפס. אבל יש לזה יותר ערך לאם מאשר לילד. זה בעצם שואו שלה. וזה לא שאמי לא הייתה "משקיענית": למשל בהצגת סוף שנה בכיתה ד ("דירה להשכיר"), היא הכינה לי את התלבושת הכי מוצלחת. אבל ההשקעה שלה התמקדה בצרכי הילדים ולא בהתבלטות מעבר לשאר ההורים. כשאני הייתי ילדה, ידעתי שאמא שלי לא אופה עוגות בשוטף, או מארגנת מסיבות, בניגוד להרבה אמהות אחרות. אבל זה לא משהו שגרם לי לקנא בילדים אחרים. מה שהכי היה חשוב לי זה שההורים איתי. מה שעשה לי טוב זה למשל להכין יחד עם אמא מתכון מ"ילדים מבשלים" של רות סירקיס (שהוא ספר הבישול הכי מקסים ולא מתיימר), או כמה הייתי מרוצה כשאבא שלי התלווה לטיול כיתתי לירושלים. מה שעוד חשוב להדגיש פה, הוא שהגישה שדוחקת את האבות החוצה לא עושה טובה לאבות. רוב האבות היום לא באמת מעוניינים שגידול הילדים יפול על האשה, או יהיה נחלתה הבלעדית של האישה, כך שה"אמהות המשקיעות" מנציחות חלוקת תפקידים מסורתית שבעצם לא פוטרת את הגברים מעול, אלא מונעת מהם זכות.

בתור אמא קרייריסטית לילדה בת חודש, כולי גאווה ואושר לקרוא כתבה כזו.

כשמגיעים לגיל בית הספר - הן אובדות עצות. הן עצמן לא השקיעו ולא השקיעו בהן, אז הן לא יודעות כיצד להשקיע בילד כדי שילמד טוב.