מאחר ורוכשי הדירות נקנסים משמעותית בעת ביטול העיסקה הסבירות לביטול עיסקה , לאחר שנגבה בה 15% מהתמורה , מאוד נמוכה. התקן חשבונאות הישראלי היה ער לכך ואיפשר הכרה לפי התקדמות הנדסית לכל הדירות שנמכרו - אני חושב שהתקן הזה הוא בהחלט מידתי ומשקף נכון את קצב ההכרה הרצוי.

בנדל"ן מה שקובע זה מזומן. החשבונאות זה לצרכים משפטיים ולא מעניין משקיעים.

כל החברות הקבלניות-יזמיות מחויובות לתיקונים ב"תקופת הבדק", לראיה מהיום בו הקונה קנה דירה, במהלך השנה הראשונה יש ביקורת ליקוי בנייה, העלויות לתיקונים נאמדים באובדן בין 100,000 אלף ל200,000 אלף ש"ח. בעסקאות קומבינציה(תמ"א 38) המצב חמור יותר, דו"ח האפס מקבל מקדם הגנה סכום המוקצב בסעיף בצ"מ ו/או לדרישת בעלי הדירות הקיימים לערבות בדק בגובה 5% מעלויות הפרויקט. לכן, צריך להיות סייגים לתיקון תקן IFRS 15. החברות חייבות לספק מטריה ליום גשום, כשיפלו כאשר יתבעו מהם לספק תיקונים לליקוים באומדנים גבוהים. זרמי השוק יוצרים מצב חדש: מצב בו בעלי דירות בבניינים המיועדים לתמ"א 38 מצמצמים את א-סימטריה במידע, בכך שהם מתעמקים במונחי העולם הבנייה. ולכן הדרישות מול היזמים הופכות לחריפות יותר גם בדיוק וגם בהיקף התביעות שבעלי דירות יתבעו בעתיד. נחשול התביעות מול יזמים וקבלנים נמצא בפתח, כתוצאה מטכנולוגיה מתקדמת ורשתות חברתיות, המידע מופץ לכל עבר. ויזמים יפסידו את התחתונים שלהם. אם יעברו לעשות שימוש בתקן 15 IFRS. עד היום "הדיליי"-(דיווח על הון העצמי בדו"חות של החברות)יצר מנגנון הגנה לטובת החברות הקבלניות -יזמיות. בלי הזה, החברות ימנפו את עצמם ולא יהיו מסוגלות לשמור על רזרבות כספיות ליום גשום. ואם חשבנו שיהיו התרסקויות ופשיטות רגל של חברות קבלניות-יזמיות כמו שקורה בשנתיים האחרונות. זה היה "היורה", חכו חכו, המבול עוד לפנינו!!!