12. ינעל רבאק לא יכולת לחשוב על משתלבות משיש בלי בליטות יותר סטייל וגם לנשים זקנות עם הליכון יהיה יותר פשוט ללכת ;) סקייטר | 12.03.16 (ל"ת)
9. גיורא גאון מחק את החברה מהבורסה בשנות השפל. אז היו מניות 1 ו 5 ( כמו מטעי הדר היום ). קנה וקנה. מחק אותן בגרושים . דן | 12.03.16 (ל"ת)
6. ריצוף האבנים הקטנות מכוער ולא שטוח, תמיד עדיף משטחי בטון, גם אם זה עולה כנראה יותר ביוקר. התחזוקה של מדרכה עם לוחות בטון זולה לעומת מדרכה בריצוף אקרשטיין. אזרח רגיל | 12.03.16 (ל"ת)
5. אין ספק, המהלך גאוני אבני אקרשטיין, הפכו עד מהרה ללהיט ומוצר מבוקש בטירוף. שבילים, מדרכות, גנים ורחובות של ערים שלמות, מקושטים במרצפות אקרשטיין. ההליכה על אבני אקרשטיין מהנה יותר, מכל מרצפות אחרות. סמי | 12.03.16 (ל"ת)
4. זהו ככה הסתיימה כתבה עם גיורא אקרשטיין ? שם דבר על עתיד, חזון ,על ענף הבנייה חלילה. זה עיתון כלכלי או רכילותי? ליאור | 11.03.16 (ל"ת)
2. משפחת אקרשטיין ואני בשנות השלושים של האלף הקודם, אבא של סבי, שהיה שען, שקלו האם לעלות לארץ מפולין. סבי היה חולה במחלת נשימה והרופאים המליצו על האוויר של ארץ ישראל כמרפא. הם שלחו למכר שלהם שעלה מאותה העיר בפולין שאלה, האם יש לשענים פרנסה בישראל? ונענו כי יש זהב על הרצפה. רק צריך להתכופף ולאסוף. משפחתו של סבי עלתה לארץ ומסתבר כי אין ביקוש לשענים. למעטים היה שעון יד, וכבר היה שען שטיפל בהם. אביו של סבי ביצע "הסבה" לתיקון אופניים וזה היה העסק המשפחתי שנים רבות. בתחילה היה כעס רב על אותו מכר שהטעה את המשפחה וגרם לה לחיות בעוני ודלות. אולם בתוך מספר שנים התרחשה השואה וכל שאר המשפחה נספתה. אז ברכה אמו של סבי את אותו אקרשטיין כי היא מאכלת לו שאכן הזהב יהיה מונח עבורו על הרצפה כפי שטען. לימים, הוא הקים את המפעל המוצלח אשר באמת הופך בשבילו את הרצפה לזהב. ספי | 11.03.16 (ל"ת)
1. אקרשטיין האבא נראה כמו קרי גרנט איש מרשים מאד. נראה שהבן לא נפל רחוק מאביו אריק מניו יורק | 11.03.16 (ל"ת)
כשהוספתי קו ייצור לאבנים משתלבות אבי הזהיר: "עם המוצר החדש שלך עוד תהרוס לנו את העסק"
12 תגובות לכתיבת תגובה