אמנות ה'חיבוץ' בשוק ההון דוגמא אופיינית לפעולת 'חיבוץ' הינה כאשר מנהל התיקים רוכש עבור לקוחו מניות כלשהן, ולמחרת היום הוא מוכר את כל הכמות, ובאותו המחיר בדיוק. מבחינת הלקוח, הרווח הינו אפס. למעשה, לא אפס כי אם הפסד, הנובע מחיובו בעמלות קניה ומכירה, המשולמות למנהל התיקים. חיבוץ מתוחכם יותר הוא כזה שבמסגרתו מוכר מנהל התיקים את כל הכמות הנרכשת במספר שלבים, על מנת להקהות את הרושם של ביצוע פעולת-סרק. לעיתים קרובות, הנזק ללקוח גדול יותר, שכן פעולת המכירה נעשית בשער הנמוך יותר משער הקנייה. בתי המשפט בארה"ב קבעו כי על מנת להוכיח 'חיבוץ', יש צורך להראות התקיימותם של שלושה רכיבים: האחד - כי מנהל התיקים היה בעל השליטה בחשבון. השני - כי היקף, או נפח, הפעילות בתיק ני"ע היה מופרז ביחס לגודל התיק או למטרת ההשקעה, כפי שהוגדרה ע"י הלקוח. השלישי - כי מנהל התיקים פעל בכוונה להונות, או פעל בפזיזות תוך התעלמות מטובת הלקוח.

עיתונאית שמתעלה מעל הפופוליזם ואמורת את האמת הלא נעימה, הרגולציה גם מכבידה וחונקת ועוד 250 חברות לא יעזרו אם לא יפסיקו להטיל קשיים על מנהלי תיקים ובעיקר הקטנים!!! ייש כוח גבירתי.