לא התכוונתי להשוות טורה וארטטה על אותה עמדה, אלא להראות כמה ארסנל קבוצה רכה. הכדורגל אצל הענקיות מראה לנו שחייבים קצת קשיחות, אם אלה בוסקטס או חאבי מרטינז (היה ענק בעונת הטרבל ועד הפציעות) וידאל או פוגבה. בכל קבוצה גדולה יש גם את הקשוחים האלה. יחסית לשחקנים של ארסנל, דארן פלטשר נחשב קשוח. יותר מזה, אפילו הבלמים של ארסנל חסרים קשיחות. אגב, חוסר הקילריות הוא גם בהתקפה לפעמים. הם לא קבוצה הורגת כמו שהיו הקבוצות של פרגוסון או מוריניו. בדיוק מה שלסטר עושה במחזורים האחרונים עם כל ה-1-0.

ואתה יודע מה? אפילו הרבה לא במקום. שחקנים קטנים מטורה לא רואים אותו ממטר ,מה שנקרא, בליגת האלופות על בסיס קבוע. כדורגל אנגלי זה עניין פיזי זה נכון. כדורגל במקומות אחרים משחקים גם עם שכל. ארטטה הוא קורבן של הליגה הנאגלית. כל כך הרבה שנים שם הרסו אותו. דרך אגב, באברטון הוא היה יותר טוב. עוד משהו: מישהו שם לב כבר שלארסן וונקר (להלן: wanker) אין תוכנית משחק שעובדת בשלבים המכריעים של העונה כבר יותר מ 10 שנים (ואולי יותר).

אבל אתה גם מגזים מעט. התחרות באנגליה היא עצומה כשעד סביבות 2011 ארסנל לא יכלה להוציא הרבה כסף בגלל עלויות האיצטדיון ע"ש התורכים. פרגוסון יכל להוציא 30 מיליון על כישרון כמו נאני שונגר לא יכל להרשות לעצמו. או קח לדוגמה 17 מיליון על שחקן סופר מוגבל (ועובד) כמו ולנסיה. הליגה נשלטה על ידי יונייטד שנים ועד שכבר לארסנל התפנה כסף- באו סיטי, כשיחד עם צ'לסי ויונייטד עשירות מארסנל הרבה יותר. אגב, בעניין הסקאוטינג הוא עדיין הטוב בפרמיירליג. הוא מביא שחקנים ספרדים, צרפתים ועוד שרואים שיגדלו להיות שחקנים גדולים. אכן ונגר עקשן, ודווקא בעניין ההוצאות הוא מתחיל להתגמש. הבעיה הגדולה של ארסנל זה שלאורך שנים, מאז תם עידן ויירה פירס ושות', הקבוצות שלו פשוט רכות. כשארטטה צריך להתמודד מול טורה זו בדיחה.