אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

לא עשו שיעורי בית

35 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

35.
של זמן שכנראה אין לכל אחד. אדם יותר
של זמן שכנראה אין לכל אחד. אדם יותר מבוסס יכול לקחת לעצמו חופש מהעבודה לשבוע כדי לחרוש למבחנים ולכתוב עבודות נשים אולי עסוקות עם הילדים וגברים שחורים אולי עובדים יותר שעות ביום ולא נשאר להם זמן להשקיע בקורס. חייבים לעבוד בצורה אינטנסיבית כדי להצליח אי אפשר לעשות שיעור אחד ואז רק אחרי 3 שבועות עוד שיעור כי עובר יותר מידי זמן וכבר לא זוכרים מה היה..  בנוסף, יכול להיות ששחורים פחות מתמצאים בטכנולוגיה או אולי לא נחשפו לפרסום של האפשרות שיש או שלא האמינו בעצמם ולכן מלכתחילה לא נכנסו לאתר ולא נרשמו. 
Planet | 17.07.16
34.
טכניון - צבוע, סתם שתדעו
שם ליוטיוב את הקורסים הישנים, לא אומר שהם לא טובים. הם היו בשרת הטכניון כך שכל מישנמצא בקוטלי הטכניון היה יכול לראות אותם גם כך. ואת הקורסים החדשים הוא שם באתר פאנופטו - רק מי שיש לו סיסמא יש לו גישה לשם. וגם מי שיש לו - לא יודע איזה קורסים יש שם, זה לא מתפרסם. תכנס - תחפש, אולי יש את מה שאתה צריך מבחינתי זו צביעות
גרג | 18.04.16
32.
זה לא הגיוני, הצירוף הכל כך תקין של גברים לבנים עשירים
מה מונע מנשים לבנות עשירות להצליח שם? או שחורים עשירים? אם זה עניין של התמדה והתעקשות, אז אין קורס שבעולם שיעביר קורס מתימטיקה לנשים כאלה. זה לא חומר פשוט, ושום דבר לא יעזור אי אפשר לעשות אותו מיקי-מאוס, זה דורש תרגול ולמידה. אולי, רק אולי, יש משהו בחינוך ה"אשכנזי גברי", זה שלא מתקשר בחמודי וחיזוק חיובי על כל דבר, אלא דורש הקרבה והתמדה גם (בעיקר) כשקשה? אלה דברים שדור Y פחות יודע ליישם.
גל | 16.04.16
31.
אני לימדתי באוניברסיטאות ויש לי טיפונת להוסיף
עכשיו נרשמתי בעצמי לתוכנית מקוונת (שעולה מספיק כסף) והתאכזבתי קשות. הקורסים אינם רלבנטיים לנושא, היומרנות של המנחים והארגון מחרידה. הכסף ששולם הוא המוטיבציה היחידה שלי להמשיך, וגם זה כבר אינו מספיק. אין תחליף למגע האישי עם מרצה מכל הבחינות האפשריות.
הלומד מכל אדם | 16.04.16
30.
אני מזמין אותך לבקר בתיכון בחיפה
שם יושבים תלמידי י"א ולומדים בעצמם מוקים, לא כדי לקבל ציון חס וחלילה במקצוע הטכנולוגי, אלא על מנת ללמוד תכנות בשפה שהמורים שלהם לא יודעים (אוי. אז למה לא מפטרים את המורים האלו...??) זהו כלי אדיר ואכן "כיתה הפוכה" היא האמצעי שבו מוקים יכולים לקדם מאד הוראה של 2016 במקום להתקע על כיתות פרונטליות.
גלילי | 16.04.16
28.
ל 4- הפוך גוטה הפוך:
כמובן שהכתבת צודקת. המוקים שהתחילו מתוך האוניברסיטאות הם היום בבעלות חברות פרטיות. ללא תזרים מזומנים וללא מודל שמראה שאנשים מתחילים ומסיימים את הקורסים גורל החברות האילו נחרץ. לא מאמין, תקרא את המאמר בHBR על קורסרה, אחת משתי החברות הגדולות בתחום. עכשיו ביאושם, הם מנסים לחבור לאוניברסיטאות מדרג נמוך ולהציע להם שותפות תמורת מזומנים. לא יקח הרבה זמן עד שהאוניברסיטאות המובילות יאסרו על חברי הסגל שלהם לספק חומר למטרה שכזאת. אל תיתן לעובדות לבלבל אותך
וורן בפלה | 16.04.16
27.
לא ברור מה הסיפור של ה-"הנגשה" ל-"עניים"
אין פה עניין של כסף. יש פה עניין של רצון. מי שרוצה ללמוד, יכול להתקבל גם לאוניברסיטה. אין היום (לפחות בישראל) שום חסם כלכלי לבעל יכולת למידה להתקבל למוסד אקדמי. אבל אי אפשר לבוא ולטעון שאנשים בני 18 ומעלה, שלא עסקו בלמידה כל החיים שלהם, פתאום יהפכו לסטודנטים מן המניין ויצליחו בקורסים אקדמיים. המדינה, כמדינה, צריכה להשקיע בחינוך בפריפריה כבר מגיל טרום-חובה. אבל השקעה בחינוך זה לא רק בתוך מוסדות החינוך, כי זה לא יעזור אם "העגל לא רוצה לינוק". יש "לחנך" את ההורים להשקיע בהשכלה, אחרת המעגל הזה לא ישבר.
דורון | 16.04.16
26.
מניסיוני כמרצה במכללה בארץ
רבים מהלומדים בכיתתי סובלים מלקויות למידה/קשב, אחרי חצי שעה נגמרה להם הסוללה, רבים מתקשים בהבנת חומר מופשט ובשפה, ונדרשים לחונכות צמודה אחרת ילכו לאיבוד. בעיות משמעת עד אין סוף. הם זקוקים להוראה פרונטאלית וחניכה אישית ולא יחזיקו מעמד במוקים. גם אני למדתי במוק נושא במדעי הרוח, ואחר כך הלכתי לשמוע הרצאה בנושא וראיתי שלא הבנתי הרבה מהרעיונות שחשבתי שהבנתי. לטעמי- אין תחליף לאינטראקציה אישית, דיון כיתתי, הובלה על ידי מורה שממקד ומעורר עניין וקשב.
יוסי | 16.04.16
25.
חוליה מקשרת - מרכזי הנחיה
קיבלתי תעודה מקורסרה ולקחתי קורס נוסף. המוקים זה דבר נהדר. אכן נאיבי היה לחשוב שנגישות לקורסים אונליין תשנה את חייהם של אלפים מבין אוכלוסיות מוחלשות. אנשים חסרי כל רקע אקדמי והרגלי למידה מתקשים לסגור את הפער לבדם מול המחשב. על מנת להשלים את המהפכה דרושה חוליה מקשרת : מרכזי הנחיה בהם יועבר החומר על ידי מנחה ושייצרו מסגרת תומכת. לא מדובר באוניברסיטה אלא במרכזי השכלה שאכן יכולים להשתמש בחומר מהאוניברסיטאות המתקדמות בעולם, גם במקומות נידחים. אלה יכולים להיתמך על ידי ממשלות/ על ידי האו"ם או על ידי שלל ה NGO ששופכים כסף ברחבי העולם בנושא השכלה, ומנסיוני עושים זאת לעיתים קרובות באופן מבולבל ולא מקצועי.
חצי מהפכה | 16.04.16
24.
אני נרשמתי ולא סיימתי. למה? מפני שבשורה התחתונה
לא קיבלתי את מה שמקבלים סטודנטים באוניברסיטה. נכון שזה לא יקר, אבל מפרסמים שזה בחינם. אני באה להירשם ומגלה שההשתתפות בחינם אבל אם אני רוצה תעודה זה יעלה לי. נכון. לא הרבה. אבל מספיק. ובטח לא בחינם כמו שמפרסמים. אשליה ראשונה. גם נושא התעודה הוא בעייתי. פעמים רבות יש תעודת גמר (בדרך כלל, בתשלום) ואפילו תעודה זו, אינה מעניקה נקודות זיכוי אקדמיות. וכך, המוטיבציה יורדת... אני התחלתי 2 קורסים שהיו ממש מרתקים והייתי מספרת עליהם לכל העולם ואשתו. אבל השקר וחוסר בקרדיט אקדמי הורידו לי את המוטיבציה וגרמו לי להרגיש סטודנטית סוג ג'... אז אם רוצים לאפשר לכל אדם להגיע להשכלה (שגם שכרה בצידה כי במקומות עבודה לא איכפת להם אם למדת אלא אם קיבלת תואר) בחינם אז עשו זאת. אל תפרסמו את הפילנטרופיה החלקית שלכם!!!!!!
רוזי גולדברג | 15.04.16
23.
הידע מספיק במקרים רבים
לאחרונה לקחתי קורס בכתיבת שירים. גם בלי לעשות את השיעורי בית או הבחנים, רק מצפייה בסרטונים כבר למדתי המון, והשירים שלי הרבה יותר מרשימים. וכן, זה נכון שחייבים מוטיבציה. הייתי צריך לעשות אותו פעמיים, כי פרשתי באמצע בפעם הראשונה. אני ממש ממליץ עליו: https://www.coursera.org/learn/songwriting
 | 15.04.16
21.
אני לקחתי מספר קורסים ב-EDX
מדובר בפלטפורמה מצויינת למי שרוצה לקבל ידע מסוים, אבל לי אישית לא הייתה שום סיבה לבצע מטלות תמורת תעודת גמר כי אף מעסיק בארץ לא יסתכל על זה. אני מניח שבחו"ל המצב זהה. ביום שתואר מ-EDX יהיה שווה ערך לתואר מקולג' כמות האנשים שיסיימו את הקורסים יעלה דרסטית. חוץ מזה אני לא מבין איך בכלל אפשר להתייאש משיטת לימוד כל כך מהפכנית רק אחרי ארבע שנים.
 | 15.04.16
20.
ממליץ לכותבת לקחת את המוקים בסטטיסטיקה של קורסרה
תגובות #3 #4 פגעו בדיוק לעניין. יש בכתבה הזו שימוש לרעה בסטטיסטיקה באופן ממש מקומם. המבחן היחיד הרלוונטי שמוזכר כאן הוא מול הקורס, בתשלום, של פרופסור גליל. בקורס הזה אין הבדל ברמת הנשירה. שימו לב במיוחד למה שאומרת דפנה קולר, ותראו שיש אוכלוסיות שלמות, מיליונים של אנשים, שפתאום יכולים לכוון את החיים שלהם בכיוןן של עבודה שלא היא יכולים לחשוב עליה קודם. קשה לקרוא לזה כשלון. גם לגיוס של 146 מיליון דולר בינתיים של קורסרה קשה לקרוא כשלון. בקרוב זה אפילו יהיה הצלחה. המזל של udacity כנראה הוא שבית ההשקעות ברטלסמן (170 מיליארד בהשקעות) לא קורא כלכליסט כי אולי לא היה נותן את ההשקעה הכי עדכנית מתוך ה 160 מיליון דולר שהושקעו.
סתם אחד, כרגע ב MIT | 15.04.16
18.
צבי גליל צודק
המדידה לא רלוונטית. חלק ניכר מהאנשים בכלל לא התכוונו "להצליח" במובן שהכתבה מגדירה הצלחה. לי אין שום צורך בתעודות האלה, ואני רק צופה בהרצאות שמעניינות אותי ועושה את המטלות שבא לי לעשות. אולי הרווח שלי מהקורסים הוא לא מה שהוגי הרעיון התכוונו להשיג, אבל אי אפשר לומר שנכשלתי.
 | 15.04.16
17.
עשיתי קורס בUDACITY וזה היה הרבה יותר נח מאוניברסיטה
נכון אני אומנם גבר לבן בעל השכלה אקדמאית אפילו טכנולוגית מאוניברסיטת (עילית) בישראל אבל כמובטל בחיים לא הייתי לוקח קורס תכנות באנדרואיד בעלות של כ20 אלף שקל שלקחתי ב Udacity בפחות מ5,000 שקל. בסוף הקורס אני יודע לתכנת אפליקציות וזאת מבלי שהיה לי כל ניסיון בתחום קודם לכן. זה שעבודה לא יוצאת לי מזה... (בשעה שהמעסיקים בישראל מתלוננים על מחסור במתכנתי מובייל) זו כבר בעיה אחרת.
יואב | 15.04.16
16.
המוק חינם מצליח מעבר למצופה ועכשיו רוצים כסף
אם נפשפש במדיה העולמית כנראה שנגלה עוד כתבות ברוח הכתבה הזו. מסע יחצנות עולמי להצדיק את דרישת התשלום עבור הקורסים ומניעת תעודה ממי שלא משלם. הצדקנות וההתנשאות שמוצגת בסטטיסטקה של נרשמים ומסיימים הינה הביטוי הבולט ביותר לכך. כל-כך קל לתמרן עם סטטיסטיקה. עצם העובדה, שבאופן כוחני מונעים תעודה, ממי שלא משלם ניתן להבין כי המטרה הלתנטית הראשונית הייתה למשוך סטודנטים/לומדים, ולאחר שיטעמו להשית תשלום. זה היה נחמד ונעלה לעטוף את המוצר באריזה של מתן אפשרות ללימודים בחינם. כי אם זה הרצון הרי שכמות נרשמים מול כמות מסיימים אינה רלוונטית. תקראו את תגובות #3 ו - #4 שוב. כנראה שהאקדמיה המסורתית הממסוגרת בתוך קמפוס, כיתה, דשא - נבהלה מההענות וההשתפות בקורסים (שהיו חינמיים באמת) הללו. מוזר שהאיחוד האירופאי אינו מסגל להקים פלטפורמה כזו, שהרי הלימודים באירופה (למעט אנגליה) כמעט על גבול החינם.
 | 15.04.16
14.
היום לומדים קודם כל איך לעשות כסף ורק אחר כך עוברים לתיאוריות
מי שלומד בקורסים וירטואליים סגורים של "הפקולטה" (www.hafakulta.com) לומד קודם כל איך מייצרים הכנסות, לא איך מתפלפלים על נושאים תיאורטיים שלא עושים שום שינוי בחיים ברמה המיידית. נסו את הפקולטה דוט קום בחינם.
הפקולטה למדעי הבוכטה | 15.04.16
13.
MIT היו מהראשונים לפני יותר מעשור
ה MIT לקחו את כל ההרצאות של המון מהקורסים שלהם, חיברו את שיעורי הבית ואת הבחינות, הוסיפו לינק לספר הלימוד ופרסמו את הכל באתר שקראו לו OCW רש"ת של "חומר קורסים פתוח". הידע זמין וזול לכל מי שיש לו אינטרנט ותמיד היה כך. אבל המאמץ הדרוש, הזמן והשכל לא נמצאים אצל כולם. זה פשוט לא מעניין את רוב האוכלוסייה. לא קרה שום דבר לקורסים אונליין, אנשים שלא מכירים מנסים, מגלים שזה לא בשבילם ופורשים. זה תהליך שיקח המון זמן עד שהאיש האחרון בהודו יבין שאלגברה לינארית זה נושא ממש לא טריוויאלי ובלעדיו, בצורה רישמית או לא, אין איך להמשיך בגרפיקה ממוחשבת או כל דבר שכשור לניתוח מידע מספרי. אנשים יבינו וימשיכו בדרכים, אבל זה באמת כלי חשוב למי שיש לו את היכולת ואת הדרייב ולאו דווקא את הכסף. אפשר ללמוד לרמת בגרות ב khan academy אפשר ללמוד ל 10 תארים שונים באינטרנט. האדם הזה יגיע רחוק.
דב | 15.04.16
11.
השוואה מוטעית מיסודה
ההשוואה שהכתבה עושה בין שיעור המסיימים קורסי מוק לבין שיעור המסיימים קורס אקדמי פרונטלי מוטעית מיסודה. רבים מהנרשמים לקורסי מוק כלל אינם מתכוונים לסיים את הקורס, אלא נרשמים לקורס מתוך סקרנות, רצון לצפות בהרצאות בלבד, או מתוך מטרה לחזק מיומנות מסויימת אשר נלמדת באחת מיחידות הלימוד בקורס. כך שלא ניתן להשוות קורסי מוק עם קורס אקדמי פרונטלי בו תלמידים משלמים עבור הלימודים, ובאים עם מטרה מוגדרת של להשלים את הלימודים ולזכות בתואר הנכסף. השוואה יותר נכונה הינה בין תלמידי מוק אשר שילמו עבור הקורס והגדירו מראש כי הם לומדים במטרה לקבל תעודה לבין תלמידים בקורס אקדמי פרונטלי. דו"ח בנושא שפורסם לאחרונה מראה כי שיעור מסיימי קורסי מוק אשר שילמו עבור הקורס, זהה לשיעור הבוגרים אשר מסיימים בהצלחה לימודים פרונטליים במוסדות להשכלה גבוהה בארצות-הברית.
דני | 15.04.16
9.
כמה צפוי!
הוראה אינה העברת חומר ולמידה אינה שינונו. הוראה טובה כורכת קודם כל מורה טוב שלא רק מעביר חומר (את זה מחשב עושה הרבה יותר טוב!) אלא מייצר עניין, מעורבות ואימוץ והפנמה של ידע. מאות מחקרים - בעולם כולו ואף בארץ - הראו שוב ושוב שקורסים מתוקשבים אינם מוצלחים כפי ששיערו וקיוו חכמים אלא, לכל היותר, חוסכים כסף (וגם זה לא בטוח). אין תחליף למורה טוב ע"מ להביא ללמידה אמיתית ואיכותית!
עוז | 15.04.16
7.
הרבה טמון במשפט אחד
מתוך הכתבה - "אז עכשיו אנחנו בנקודת השפל, שמי שישרוד אותה יצטרך להשתנות ולהתאים את עצמו". מי שקצת מכיר את החסם הפסיכולוגי בהתנגדות לשינוי יכול לראות שאם מרצה מחונן מגיע עם אג'נדה משלו, קורס מעוצב משלו, וחלום משלו - בונה לעצמו בועה שבתוכה הוא יספר לעצמו סיפור מדהים, יקבל על הסיפור פרסים, אבל מהר מאוד יגלה שזה בועה וסיפור אבל לא מציאות. ומדוע? כי התנאי הבסיסי בשינוי הרגלים (לשבת לבד 4 שעות בשבוע למשך 4 שבועות, לא כולל פורומים ומבחנים), בדיוק כמו שלמדו במכוני כושר, זה להתאים את האג'נדה שלך למציאות. במילים אחרות - הקמת החלום שלך זו חצי עבודה, החצי השני הוא להכיר את הלקוחות שלך ואת הצרכים שלהם. ובעולם ששואף להפעיל דברים בלחיצה אחת, ומהר וכאן ועכשיו, קשה ביותר להתאים את המציאות לאוניברסיטה, מכובדת וכבדה ככל שתהיה. צאו מהאגו טריפ של שינוי העולם, תתחילו בשינוי עצמי לטובת העולם.
יודע משהו וחצי | 15.04.16
6.
שיטת המכרז - Bid
כשלמדתי באוניברסיטת תל אביב לפני מליון שנה בערך ההרשמה לקורסים היתה ללא מגבלה. וכך נוצר מצב בו יכולת להרשם לאינסוף קורסים. האוניברסיטה הבינה כי נוצר מצב אנומלי והוחלט כי תקבל 100 נקודות רישום ותוכל ״להשקיע״ לפי חשיבות הקורס. כל ממצב של קידום אינסופי עברו למצב קרוב לאמת. וכל קורס עלה בדמי רישום. זה פתר את הבעיה.
דני ידעני | 15.04.16
5.
כתבה מלאה בשטויות ורק את הדבר הכי חשוב ונכון בקושי הזכירו
מה שמעניין את רוב האנשים זה השורה התחתונה - מה יוצא לי מזה, הסיבה שהרוב נושרים היא כי גם הם יסיימו את הקורס אז לא יצא להם כלום מחומר הלימוד הסופר לא רלוונטי (למרבית האנשים) של האוניברסיטה. אם נמשל היו לוקחים 100 אנשים שנשרו והיו אומרים להם שאם יסיימו את 20 הקורסים אונליין הכי קשים הם יקבלו משכורת שנתית של מיליון דולר, אז נראה לי שמרביתם היו מקיזים דם ומסיימים בהצלחה. הסיבה שאנשים עושים תואר היא כי לצערי אנחנו חיים במודל מעוות שבו להרבה מקצועות בכלל לא צריך את כל הידע הסופר לא רלוונטי של התואר, והוא משמש רק כחותמת "איכות"
איש עקרונות | 15.04.16
4.
חושבים הפוך כרגיל
הגדרת למוקים מטרה מטופשת שאף אחד לא רוצה להשיג ומדדי הצלחה לא מעניינים ולא רלוונטים ואז מילאת חצי כתבה בפליאה איך זה שהמוקים לא מצליחים במדדים הלא מעניינים ולא מקדמים את המטרה המטופשת. ובחצי השני קטעים מקוצצים מניסיונות של אנשים רציניים להסביר לך את המציאות. זה לחלוטין לא משנה כמה אנשים נרשמו לקורס. ולכן גם לא משנה אם סיימו אותו בהצלחה ארבעה אחוזים או תשעים אחוזים מהנרשמים. יש בדיוק שני מספרים חשובים בכל קורס - הראשון הוא כמה אנשים סיימו אותו בהצלחה והשני הוא כמה אנשים נהנו או למדו משהו מהקורס. המספר הראשון חשוב כי אלף מסיימים בהצלחה הם לא רק פי עשרה ממספר המסיימים באוניברסיטה. בניגוד למסיימים באוניברסיטה התלמידים במוק לא לומדים כי זה קורס חובה, ולא למען נקודות לתואר, ולא כי זה הקורס הכי טוב שהצליחו להשיג בסמסטר הזה, ולא כי גילו אחרי שלושה שיעורים שזה קורס לא טוב אבל הם כבר רשומים ומשלמים. הם לומדים אך ורק למען הלימוד. כמה סטודנטים כאלה יש בכל מחזור באוניברסיטה? מרצה שיש לו עשרה סטודנטים כאלה בשנה הוא חריג מאד לטובה. המספר השני חשוב כי כל אחד מעשרות אלפי הצופים למד משהו שלא היה לומד בלי המוקים. והמרצה הצליח להגיע לעשרות אלפי אנשים שלא היו מגיעים אליו.
גבר לבן ועשיר מה-OECD | 14.04.16
2.
חומר הלימוד באוניברסיטאות צריך לעבור רפורמה
אדם לומד רק כאשר חומר הלימוד מענין אותו או חשוב לו. לעשירים שלומדים באוניברסיטאות היוקרה יש מוטיבציה ללמוד ולסיים את הלימודים כי לאחריהם צפוי להם שכר התחלתי גבוה. לאלה שלומדים חינם אין מספיק מוטיבציה כי חומר הלימוד לא מענין מספיק/לא חשוב מספיק.
יוסי יעלי | 14.04.16
תודה, קיבלנו את תגובתך ונשתדל לפרסמה, בכפוף לשיקולי המערכת