לעומת העולם. תע"א, כביכול החברה התעשייתית הגדולה בארץ, בקושי מתחרה בתחומים אזרחים (ביניהם תחום החלל שצומח מדי שנה בקצב מסחרר). בגלל עודף ביורוקרטיה ושחיתות, כל שאיפה להקים גוף תעשייתי חדש ואמיתי (תוצרת הארץ!) נופלת מהר יותר ממטאור. אני לא מדבר על חברת מזון או חברה לייצור דברים בשנקל שמייבאים מסין בחצי מחיר - אני מתכוון על תעשייה איכותית שיש לנו יתרון בה, כמו רכב, חלל, אנרגיה ירוקה, ביוטק - תחומים שאנחנו יכולים לספק בהם ידע ותחרות שיגמדו חברות ענק עולמיות ולהקים אצלנו בארץ חברות בקנה מידה עולמי. אין עידוד ממשלתי אלא רק הרמת קשיים. דבר זה יוצר שגם אדם עם חזון, רצון וכסף (והיו לא מעט כאלה במהלך השנים) לא יכול להקים פה משהו רציני. מקסימום שתראו פה זה איזה סטארט-אפ תוכנה שיימכר ויעלם. יש את הנדירים האלו, כמו טבע ו-CHECKPOINT, אבל אין עוד חברות יצרניות בקנה מידה שמתאים למה שישראל מסוגלת להוציא לעולם (ולא הוקמו ע"י הממשלה במקור). הכל פה בקטן, בשו-שו. יש את המשאבים הכספיים גם בממשלה וגם בסקטור הפרטי, אבל עודף הביורוקרטיה, התקנות, חוסר אכיפת אותן תקנות והשחיתות גורמים לכל מיזם ליפול. לסיום, אני רוצה לספר על כתבה שקראתי על מיזם של בחור מחדרה שרצה להקים כאן מפעל רכב. הוא ידוע בעולם ה-4X4 והמירוצים, אדם עם ידי זהב ומוח שופע רעיונות. הוא נאבק ונלחם ובסוף הצליח לתכנן רכב שטח עם יכולות מטורפות שהוא רצה לשווק לצבא ולשוק האזרחי וגם לייצרו בארץ. בסוף מה? עודף הביורוקרטיה הפיל אותו. הוא עדיין מייצר את הרכב, אבל משווק אותו לחו"ל כי צה"ל לא רוצה לקנות אותו ויקר לו מדי לקבל תקינה בשביל השוק האזרחי (בגלל ההגבלות חסרות ההיגיון של הממשלה). הוא גם רצה להקים מפעל, אבל שוב, עודף הביורוקרטיה והאטימות המוסדית הפילו אותו.

כשמשכורת מינימום הופכת למשכורת מקסימום עבור רוב השכירים, אין סיבה להתאמץ. כשימי העבודה ארוכים מכל מה שמקובל במערב, אין סיבה להתאמץ. רוצים פיריון? קצרו את שבוע העבודה ושלמו שכר הוגן. שכר שאפשר לחיות ממנו ובכבוד.

כולם חיים על הכסף של ההורים, אבל מה יעשו הילדים שלי

1 - בועת נדל"ן עם עודף כוח לבנקים מגובים ע"י המדינה - כל ההון זורם לשם כי שם הרווחים יותר גדולים ולכן אין אינטרסים לגופים פיננסיים להשקיע כסף בתעשיה או פטנטים עולמיים. 2 - שוק תקוע - אין לנו את היכולת להרים מוצרים מורכבים להתחרות בעולם, יש יכולות ייצור גבוהות לאלמנטים אבל התחרות היא מול המזרח וזה קשה 3 - מיסים אדירים של המדינה - פוגע בכל תחומי החיים ובצריכה . הצריכה היא המנוע גדילה של המשק ולנו אין 4 - קרטלים מונופולים קבוצות לחץ ואי אכיפה מתאימים יוצרים מצב של תחרות כמעט בלתי אפשרית של הקטנים ואפשרויות צמיחה שכמעט לא קיימות 5 - שוק חופשי לכאורה שבה חברות ענק גלובליות קונות חברות ומשתלטות על השוק המקומי ( יוניליוור לדוגמא נסטלה וכ"ו ) 6 - שכר מגוחך כבר אמרנו ? עבדות מודרנית ואי יכולת לבזבז את הכסף כי אין עודפים ? שצריך 2 עובדים למשפחה כדי להחזיק משפחה וזה לא מספיק אמרנו ? שהכל הולך לבעלי שליטה שגוזרים קופונים אמרנו ? שכל המשק כמעט מתעסק בשיווק ? שוק קטן וסגור אמרנו ? מדינה שלא מבינה כלכלה ומנסה להחיל כאן כללים שנגמרו לפני 20 שנה בעולם ומתאימים למדינות גדולות ? גופי אכיפה כמו בתי משפט שנותנים קנסות מגוחכים לבעלי שליטה שגונבים את הציבור במליונים אמרנו ? שכל המדינה משחקת כיסאות מוזיקליים על הנדל"ן אמרנו - כולם ממונפים ואין אפשרות להעלות את הריבית אמרנו ?

כבר קיימים בפועל ומשתמשים בהם), אבל ההשקעה היא אדירה באמת. בצפון, במרכז ובדרום.

ימין שמאל - הולכים לאבדון

אחרי יוקר המחייה

אנשים דיברו על "הדוד מאמריקה", שם לא היה צנע וכו'. סה"כ השתפרנו, והרבה מזה הודות לעלייה מרוסיה... לא צריך להיות כל כך פסימיים. אבל כן צריך לעבוד על העניינים

א. המדינה לא משקיעה בחינוך, החל בלימוד מדעים ושפות בחינוך הממלכתי, וכלה במינימום לימודים כלליים בחינוך החרדי. ענף היצוא המרכזי של ישראל הוא הכישורים של עובדים בתחום ההייטק, ואם שם השקעות, אין שם תוצאות. ב. המדינה לא משקיעה בתשתיות שהופכות את המדינה ליעילה ולאטרקציה למשקיעים. כאן זה נפרט להמוני פרטים קטנים - פרוייקט הסיבים האופטיים על העמודים של חברת החשמל, יעול של מערכות המחשב של משרדי הממשלה (שמפגרות בטירוף כי המדינה בוחרת להזניח אותן), תחבורה ציבורית, (שהמדינה מזניחה כדי לגבות מיסים מרכב פרטי), וכך הלאה. ג. השקעות פח, כולל בהתנחלויות ובחרדים. כל שקל שהולך על אברך או מתנחל הוא כסף שהיה יכול ללכת לחינוך, תשתיות, והורדות מיסים.

במשק. אנשים יתנו תפוקה הרבה יותר גדולה מאשר היום. כמה כסף יכנס ממיסים כשיום ראשון יוכרז כיום שופינג? איזה כיף כשהאדם העובד ידע שיש לו זמן לעצמו ולמשפחה. קצת היגיון בריא ופחות חזירות ויהיה פה הרבה יותר טוב.

ןמקבלים שכר ופנסייה שערורייתיים על חשבון הצעירים והמשכילים... ל הסכמי השכר הקיבוציים שחתמו כולללם מבן כוריון דרך רבין ברק ופרס ועד הקיסרית שרה הראשונה. גם החרדים והערבים לא עוזרים מי שצעיר, שינסה להביא 2 ילדים במרכז (היכן שיש לפחות עבודה, גם אם בשכר נמוך) ויבין שאין כאן עתיד ללא פתיחת כל ההסכמים הקיבוציים למיניהם. הם מרוששים אותנו

איך יהיה פריון אם יש גידול עצום מידי שנה בכמות עובדי המדינה. ואיך יהיה פריון אם כולם רוצים להיות עובדי מדינה שמקבלים שכר בלי קשר לתפוקה?

איך הם עומדים בהוצאות איך מביאים יותר מילד אחד ? ואיזה אושר יש בחיים כאלה שברובם אנו דואגים וסובלים ?

או: אין השקעה בתשתיות מצד המדינה שכן לוקחת יותר מיסים (ביטוח לאומי זה מס) אבל לא מחזירה את זה לאזרחים בצורה של השקעה בתשתיות (אז לאן הכסף כן הולך? רמז: לא לנו).

למדינה יותר ויותר ערבית. זה לא עניין גזעני, זה תרבותי. התחרותיות, העבודה הקשה, הערכה להשקעה, השכלה ועתיד הופכים לנחלתם של היוצאי דופן ולא של הכלל, כמו שהיה בישראל עד שנות השמונים. נהננו מהפירות האלו עד שנות האלפיים (הרבה יותר מאוחר ממה שהיינו אמורים בזכות העליה הרוסית) ובעשור האחרון החלה דעיכה. מה שמתואר כאן זה סימפטומים מוסתרים בפוליטיקלי קורקט. צריך להסתכל בראי בלי מסכות וקשקושים ולעשות שינויים עמוקים שיחלחלו לכל בית ועד אפילו לשפה אנו משתמשים ולגישה שלנו כלפי האחר, הסביבה והעולם. בסופו של יום, אנשים מתרבויות שונות עם גישות שונות לחלוטין שדואגים רק לעצמם ולקרוביהם לא יצרו חברה פורחת ומצליחה. הדעיכה הזו רק החלה

אין שום קשר בין השכר של הבכירים (בבנקים/חברות ציבוריות/ביטוח) לשכר של שאר העובדים, או לביצועי החברות. לא הא בהא תליא זה נראה כמו ניסיון לתקוף את חוק שכר הבכירים ניסיון לא מוצלח.

מה הפלא? התעשייה בישראל נמחקת. לא מדובר על ציוד הנדסי כבד או משהו מתוחכם. אפילו תעשיית המזון נעלמת וברובה מיובאת. בכל מקום בעולם אין מכסים על מזון כי העלות של שינוע מחו"ל מייקרת את המוצר. בישראל בגלל הפריון הנמוך (השבתת המפעל בשבת וחגים), חוקי עבודה נוקשים, קרטל של מונופולים, רשתות שיווק דורסניות וכו' גורמות לחוסר יעילות ולכן גם מוצרי צריכה בסיסיים מיובאים מחו"ל. אנחנו נשארים רק עם יועצים, עורכי דין, מלצרים, מאבטחים וכו'

אם חברה שמעסיקה 137 עובדים נחשבת בעיניכם לאחד המעסיקים הגדולים בארץ, משהו פגום מאד בשיטה שלכם. אבל סחתיין על הצייר החדש - שיפור משמעותי.

אז אל תספרו לי על פריוןץ..כ אילוש בצרפת ובגרמניה או איטלהי עובדים יותר והפריון עצום....במדינות בהן ימי ההיעדרות ושעות העבודה כבר בשפל חסר תקדים אז פתום אתם מתחילים להטיף לנו על פריון???? וכמה השכר עלה בכלכליסט בשנתיים שלוש האחרונות?

זה שבלי שיפור בשכר של הדיירים באותה עיר, לא ניתן להוציא מהם יותר כסף. בעלי הבתים תמיד רוצים מקסימום אבל אם הדייר נשבר הוא יעבור לעיר אחרת, או ימשיך לגור עם שותפים במקום לקחת דירה לבד, מה שיקטין את הביקושים ויעצור את עליית המחירים. לכן בסופו של דבר המחירים עולים אבל רק בקצב עליית השכר.

תורידו את שעות העבודה ל 7 שעות ביום כמו באירופה ותראו איך הפריון מזנק. כולם יודעים ש 99% מהמשק מסוגל לעשות את אותה עבודה ב 7 שעות. חוץ מזה להגיד שיש קשר בין המשכורת לפריון? על איזה נתונים בדיוק זה מבוסס? על חברות הייטק שלא מרוויחות אגורה, שורפות מיליונים, ובינתיים משלמות עשרות אלפי שקלים לעובד? או אולי על חברת טבע שמרוויחה עשרות מיליארדים אבל העובדים שלה מרוויחים קרוב לשכר המינימום?

שמעודד עבודה בחברות גדולות ומקטין את הריווחיות של חברות קטנות.

שיש גופים שעושקים את הציבור ...בנקים , רשתות מזון ושולטות ללא תחרות הכל יקר ואין להם שום אינטרס שמישהו יהנה מהפירות חוץ מהם.

כשאני אומר פרזיטים אני מתכוון גם לאנשים שעובדים בכאילו, ויש כמות עצומה של כאלה, בעיריות, בכנסת במוסדות ציבור, ואיפלו במגזר פרטי, פשוט עובדים בכאילו בלי שום תרומה למשק.. סידוריי עבודה

כל מי שעובד במקום פרטי, כמוני, לא הייטק ושמייטק אלא במגזר הפרטי, רואה איך המעסיקים שלו מתעשרים משנה לשנה אך ממשיכים להתקמצן על העובדים. אצלי לדוגמא, המעסיקים הספיקו בחמש השנים האחרונות לקנות כל אחד דירה נוספת ורכב לקסוס חדש + נסיעות נופש לחו"ל פעם בכמה חודשים, אך בכל פעם שאני בא לבקש העלאה קטנה של 500 ש"ח בחודש בסה"כ התשובה היא "המצב הכלכלי קשה מאוד ואין לנו יכולת". אז נגמר לנו הכסף ונגמר לנו הכח ואין לנו כח לפריון ולא להון-שלטון.

משקיעים ב"סייבר", "היי-טק", וכל מיני ענפים שהשכר שם גבוהה אך מגיע לאוכלוסיה מצומצמת. משקיעים הון בחברות הגדולות כמו אינטל וטבע במיליארדים אבל לא מעודדים הקמת מפעלים חדשים או תעשיות חדשות ההשקעה במחקר ופיתוח מעוותת לחלוטין ונובעת בעיקר ממקורות פרטיים כשהממשלה נותנת פחות ופחות בכל שנה צריך להשקיע בקלין טק, אגרו-טק, פארמה, ביוטק, חלל - והשקעה משמעה הקמת תעשיות חדשות, הקלת חסמי ייצוא וייבוא (לחסל את מכון התקנים) בקיצור, לתמוך בתעשיה ולא בכוללים או בהתנחלויות.