"לחברות שכבר הספיקו לאגור עודפי מזומנים המשבר עשוי להוות הזדמנות לעקוף מתחרים עניים יותר, לשכור מהנדסים טובים בעלות נמוכה יותר..." בזה זה הרי תמיד מסתכם, מי שקפץ על העגלה ראשון וידע להוציא יותר כסף מאחרים יצליח לשרוד יותר ממתחריו שמייצרים מוצר איכותי יותר, חכם יותר, טוב יותר, אבל, אעפס... עלו על העגלה כשהיא כבר התחילה לסוע ולכן דינם ליפול (ולהשאיר את הזירה למוצר הנחות, עם המנהלים השרלטנים). ומצד שני, בעוד שהמנהלים לוקחים לעצמם שכר מיליונים ישמעו העובדים ש"הזמנים קשים", חלקם יילך הביתה, אלו שיישארו ייאלצו ליטול על עצמם את העומס שיותירו אלו שהועזבו וכל זאת, כפי שהציטוט אומר, בשכר נמוך יותר. ואוי ואבוי למי שיעז להתלונן... באווירת משבר יש אפילו יותר אנשים שמתמודדים על כל משרה מאשר בבועה (וגם עכשיו השוק תחרותי ביותר). על העלאות, לעובדים הפשוטים כמובן, לא יהיה על מה לדבר. פאודליות פר-אקסלנס. לא יותר מדי זמן, במונחים היסטוריים, מאז שפאודל היה נצר לשושלת ביריונים ששלט בוסלים שלו בכוח הזרוע, האנושות חוזרת, במהירות מבהילה, לאותו מקום בדיוק. איפה זה ואיפה העולם שראו בעיני דימיונם ענקים כמו אייזק אסימוב שתאר עולם שבו הטכנולוגיה המתקדמת מביאה לשגשוג של כלל האנושות, של אין עוני, של מותרות לכל, של העמקת ידע למען הידע ולא למען האקזיט. גאון טכנולוגי ככל שהיה, בדיעבד כנראה לא הכיר את נפש האדם כלל וכלל. איזה עולם הולך ורוקם עור וגידים. אשכרה כיף לזקנים... הם אוטוטו עוזבים את העולם הזה לא כדי לחזור. להם כבר לא יהיו התמודדויות. (וזה בלי להתייחס לכך שלפחות באופן חלקי גם הם אחראים למצב כיום, אבל זה נושא לתגובה אחרת).