אכן ביקור ביד ושם הרבה יותר אפקטיבי מאשר ביקור באושוויץ. אושוויץ הפך לתעשיית תיירות עבור פולין, הצד היהודי מוצג כמינורי. אילו הכסף הרב המושקע בנסיעות הנוער לפולין (טיסות, נסיעות, לינות, אירוח, מדריכים, מלווים ...) היה מושקע בחינוך על השואה כאן התמורה הייתה הרבה יותר גדולה. אבל זה הרבה פחות משתלם לגופים מארגנים.

ה"התחזקות" האמיתית אינה ההתקרבות לדת כי אם ההתרחקות ממנה

הייתי באושוויץ עם בעלי. שנינו דור שני. הורי מטרנסילבניה אני ילידת גרמניה במחנה עקורים בת 69. מאוד התאכזבת כי אכן הכל סטירילי ,ומטילה ספק באפקטיביות המסע לפולין. לא דיברו איתנו . לא ידענו ולא העזנו לשאול שאלות ,אך חיינו בצל השואה עם תמונות ברקע של ניספים סבים סבתות דודים דודות ואף אחים שלי שמעולם לא זכיתי להכיר. הלחץ המתמיד בנוגע לאוכל. אסור לקלף קליפה עבה מתפוחי אדמה , גזר, פרוזיליה ועוד. אבל כאשר באו חברי ילדות ו/או בוגרי אושוויץ הם ישבו והעלו "זיכרונות" ואני כילדה שמעתי "בסתר" וה"חוויות" ששמעתי ציירו תמונה שונה לחלוטין ממה שראיתי שם. יד ושם מעביר ומשקף בצורה הרבה יותר מוחשית את העבר העגום. לעניות דעתי. תפקידינו הוא להעביר לדורות הבאים לנו ולא למשכתבים. ושוב עושים הון על חשבון היהודים. לזכור ולא לשכוח!!!!

ל-1 : זה ממש לא הזמן והמקום ל-3 : אתה צודק בהחלט ליונה: הכיפה בכלל לא קשורה לשואה

במחנה העבודה שלו באשדוד משלם 9000 שקל. יפה, למד מהטובים ביותר. סליחה על הפוליטקלי קורקט אבל האמת צריכה להיאמר.

משפחתי קיבלה את רחל כשהגיעה לארץ אחרי השואה. עקבנו מקרוב איך שהסתגלה לארץ חדשה. שתינו את סיפור השואה שעברה בצמאון והשתאות. בכח רצון בלתי נלאה הגיעה להשגים מרשימים והקימה משפחה מיוחדת. כל זאת למרות הזכרון הנורא שלא עזב אותה ולו ליום אחד. הספר שכתבה הוא תעודה אמיתית היסטורית לקורות כל משפחתנו שרובה נכחדה. תגובתו של מספר אחד לא ראויה אפילו לתגובה. תגובת אדם ממורמר שלא משכיל להבין את עיקר הכתבה.

מכיר אותי מתקופתי בבנק לאומי ויש לי הערכה רבה לאיש. אל תשמיצו מי שאינכם מכירים

דוד פרידמן מנכ"ל בנק לאומי לשעבר נולד בסיגט

להיות יותר אנושי לעובדים במקום לחפש רק איפה להוריד להם ......פשוט בושה ....לא למד כלום....פשוט אחד החזירים......תנסה לחיות עם 5000 או 6000 שח......העיקר הפוזזה....