א. כשנותנים דוגמה כגון החלטה לצאת למבצע צבאי או מבצע שיווק וכו' לא מתכוונים למקרה פרטי אלא מתכוונים למה שמקובל, שגרתי, יומיומי ולא למבצע צבאי הזוי של התאבדות מכוונת. ב. גם אם תווצרנה נסיבות (כמעט בלתי אפשריות מבחינת הסבירות) שכח צבאי יצא למשימת התאבדות, זה יקרה רק כשכלו כל הקיצים ושמבצע ההתאבדות הזה הוא הסיכוי היחידי להשרדות של יתר הקהילה ממנה יצא הכח. (אבל אני חושש שלא תבין את ההגיון שבהסבר לאור הטענה שלך) . ג) לדאוג לציבור זה לתת מכלול אופטימלי של פתרונות ולא מודדים דאגה לציבור ע"י התייחסות לבעיה בודדת. ולא אכנס לסעיפים נוספים בהבהרת המבוכה שמותירה תגובה רדודה ובלתי חכמה כמו שלך

האוצר יודע יפה לעצור כספים כשצריך.

הדוגמה היא מטופשת: אם תכננת מבצע צבאי שהוא משימת התאבדות, כל החיילים נהרגו וגם לא השגת את המטרה של המבצע, אז כן, אל תתכנן יותר מבצעים צבאיים, כי אתה ממש גרוע בזה. טעות נוספת היא שהנושא הוא לא קשה יותר, אלא בלתי אפשרי: אין מישהו שיודע היום מה יהיה ב-2018 בכלכלה ולכן כל התחזיות שוות כקליפת השום. זו בושה וחרפה כי שליחי הציבור דואגים רק לכיסא שלהם במקום לדאוג לציבור. אני מקווה שבמידה והגרוע מכל יתממש, יהיה מי שידע להעמיד לדין את המנכ"ל המכובד ביחד עם רוה"מ ולגרום להם לשלם על הנזק שהם גרמו.

לא צריך תקציב כולם שודדים את הקופה ואז הפתעה מוצאים עוד ועוד תקצבים ישראל והחרין המדינות היחידות בעולם עם תקציב דו שנתי ביבי לא יודע מה יהיה מחר אז נהפך לנביא רואה עם מהשקפת מה יהיה בעוד שנתיים ושר האוצר שותק