אתה משלם מיסים על ה"מזל" שהיה לך. מה זאת אומרת? מזל הוא לא דווקא לראות "7-7-7" במכונת הימורים. הפרופ' בכתבה נותן דוגמא למה הוא מזל: זמינות של מחשב בבית-הספר, בתקופה שבה מיחשוב החל להיות אלמנט מהותי בתולדות האנושות. היזמות של גייטס נבעה מהיכולת שלו להבין את הכיוון הזה: מיחשוב, אבל המזל שלו היה שבכלל נמצא ליד מחשב כדי להבין מהו הדבר המוזר הזה "מחשב". על אותו משקל, המזל שלך הוא שאתה עובד במקום שאליו יש לך נגישות תחבורתית, תשתיות תקינות של חשמל/מים/גז. המזל שלך הוא שאתה הגעת למקום בחיים שמאפשר לך להכיר אנשים שמספרים לך על הצרות הייחודיות שלהם בחיים, צרות שאותן הפיתוח שלך אמור לפתור (ושלולא הכרת את אותם אנשים, במזל, כלל לא היית חושב על הפתרון -- כי כלל לא היית יודע שקיימת בעיה!) בנוסף, באף מדינה לא מונהג מיסוי של 100% על הכנסה. אבל כן, ראוי שתתרום חלק מההכנסות שלך, ואם הן גבוהות משום שהרעיון שלך הצליח יש לך יותר הכנסות ולכן חלקך במיסוי יהיה גבוהה יותר, מפני שכמו שמוסבר במאמר, ההצלחה שלך היא לא באמת רק שלך. כן, הרעיון היה שלך, אבל הכסף? כנראה מגויס, כלומר לא שלך, העבודה... לא שמעתי מימי על סטרט-אפ מצליח שהיה מבוסס על בן-אדם אחד, גם לא שניים (גם גוגל התחילה כפרוייקט סיום דוקטורט של שני אנשים, אבל כשהם הפכו לחברה בע"מ כבר העסיקו 20 איש. ואותו כנ"ל אפל של ג'ובס וסטיב ווזינאק שהוקמה במחסן בית הוריו (המאמצים) של ג'ובס, אבל נדרשה להמון כוח-אדם מיומן כדי להפוך ל"אפל!!!"). וכאמור, תשתיות, הגנה בטחונית מטעם הצבא/משטרה, מערכת החינוך שמכשירה את הדור הבא של העובדים שלך, מערכת הבריאות ששומרת עלייך בריא כדי שתוכל להמשיך ליצור ולנהל... בקיצור, מזל זה לא רק שש-בש ופוקר. אם אתה רוצה להבין כמה בן-מזל אתה לעומת כ-50% משאר האוכלוסיה בעולם פשוט תקרא קצת, המידע זמין באינטרנט (שאליו יש לך גישה יומיומית), על איכות ואורך החיים הממוצעים באפריקה השחורה.

Inspiring כן ירבו.

מיסים במערב אינם מיסי גולגולת, המס מדורג. איפה שלא מרוויחים הרבה, לא משלמים יותר מדי מס. ככה זה צריך להיות, לפחות. הכי מצחיק אותי לראות מובטלים, חולים, נכים וכו' מתלוננים על מיסוי. זה בדיוק בשבילכם, חבר'ה.

ביל גייטס בא ממשפחה טובה שיכלה לשלוח אותו לבית ספר שבו היה מסוף מחשב - מה שלא היה בכמעט אף בית ספר אחר. אילו היו כאלה, היינו רואים עוד 'ביל גייטיסים'. בנוסף השנתון שלו התאפיין באנשים שהצליחו לפרוץ יותר משנתונים אחרים - בזכות תנאי מחייה טובים יותר ושילוב ייחודי. כמו שבארץ ילידי שנות החמישים הכפילו פי 3 ויותר את רמת החיים שלהם, וילידי שנות השמונים לרוב לא הכפילו - כי לא היו אז תנאי צמיחה דומים (ואלה שכן היו היטיבו רק עם אלפיון) . יש מקריות בעולם, אבל היא מועטה; לרוב התופעות יש הסבר, וחבל לוותר עליו.

אבל דרך הסקת המסקנות לא מאד ברורה. בנוסף לתגובות למטה, אפשר להעיר גם כן שהמזל דופק אצל כולם בדלת, רוב האוכלוסייה פשוט לא פותחת את הדלת. אין ספק שלגייטס היה מזל אבל אותו מזל היה לעוד מאות אנשים שפשוט לא ניצלו אותו. ואגב, ייתכן ולגיטס לא היה מזל אבל גם אז הוא כנראה לא היה מיליארדר אבל כן מיליונר.. סיפור חיי האישי כולל חוסר מזל למרבית האנשים כי נולדתי למשפחה חרדית אדוקה אבל גם אני יכול להצביע על מזל שהיה לי בדרך. מרבית חברי זכו להרבה יותר מזל אבל פשוט לא נצלו אותו..

כלום, ברור שהמצליחנים חוששים מתיאבונם האינסופי.

דווקא הדוגמא של ביל גייטס ממחישה את טענתי: הוא לא היה היחיד בבית הספר שלו שלמד והשתמש בכשרון במחשבים. הוא עלה על מידע וידע למקסם אותו. גם יכול להיות שהיה אקטיבי בחיפושיו אחרי מידע.

טבעו של האדם הוא שכאשר אין לו כלום הוא מוכן להתפשר על מעט, כאשר יש לו מעט הוא כבר רוצה שיהיה לו הרבה, כאשר יש לו הרבה הוא רוצה שיהיה לו עוד, כאשר יש לו המון הוא רוצה שיהיה לו יותר מלאחרים, וכאשר יש לו יותר מלאחרים הוא רוצה להיות היחיד שיש לו.

מרנטות, מכרזים תפורים, עליית ערך נדלן, ירושות, מונופולים, קשרי הון שלטון, שוק הון... רק מעטים עושים כסף גדול מעבודה קשה והימורים נוסח סטארטאפים.

נניח ואני מהנדס תוכנה שמשתכר משכורת יפה מאד אבל יש לי רעיון לסטארטאפ. אחרי מחקר אני מגלה שאחוז ההצלחות מבין המספר הכולל של הסטארטאפים הוא נמוך ביותר, עם זאת אני לוקח את הסיכון מקים את העסק ועם הרבה עבודה קשה ולא פחות מזל העסק מצליח ואני מתעשר, ברגע זה מתחילים לשאוב ממני את הכסף שלי, לעומת זאת אם הסטארטאפ היה נכשל אף אחד לא היה מחזיר לי את ההון והזמן האבוד. דווקא בשל אלמנת המזל, התגמול הכלכלי הופך לרלוונטי הרבה יותר. אם נחליט לקנוס על מזל, איזה אינטרס יהיה לבן אדם מוכשר לעזוב הכל ולבנות משהו חדש? זה שקול למס שיש על רווחי הגרלות, שאמנם אכן קיים בארץ, אבל לדעתי הוא אבסורדי לחלוטין.

גם ה"לא מוצלחים" לא אוהבים לשלם מסים. צריך יהיה להמציא דרך לשלם מסים בצורה פשוטה, ללא רדיפת הציבור באופן תמידי. למשל הטלת מס של 25% על כל קנייה ובזה מסתיימים תשלומי המס. כמובן שישי להתחשב בחלשים בחברה ולהתאים את המערכת למצבים שונים.

בלי שום קשר למידת המזל שיש לו/לה

, "שיחק מזלו" והוא היום איש עשיר, ומי שפחד להתמודד עם קשיים והעדיף להצטופף בעיר ליד המשפחה והעדה, היה אולי "פחות נדל"ן". מי שהגיע ראשון למדינה, קנה נכס שהיום שווה הרבה הרבה יותר, אבל מי שבא ראשון היה בדרך כלל זה שהעיז ראשון לבוא למדינה רחוקה וחמה, ולעזוב השכונה בה התגורר (=ולכן נשאר באירופה, והתקשה להפרד מנכסיו הפיזים והאחרים). ומסתבר שהעניים, ממש כמו העשירים...בטוחים ש"מגיע להם" לקבל מהמדינה הטבות למיניהן. כך שהכל טמון בדרך החינוך של אנשים (=ובארץ רבים משוכנעים שרק דרך קשרים פוליטים ו/או בעזרת טריקים וקומבינות אפשר להתקדם". ונכון, לא כולם קבלו הזדמנות וטיפים כמו שקיבל ביל גייטס (אבל הוא הבין הראשון שתוכנה חשובה יותר מקופסת המתכת ואילו IBM היו בטוחים שהמותג שלהם יעשה את ההבדל.