איך הפשפש עלה למעלה

פוגל וחבריו שהתמנו בעצמם על ידי בנק לאומי (פיננסי ראלי??! שכבה נוספת בחוק הריכוזיות??!) חושבים שברגע שאין גרעין שליטה הם עצמם ישלטו לעולם ועד בחברה ולא מוכנים לנטוש את הבאר הזאת ממנה הם שותים מים .

רק שסניק יכול להציע שכמה בעלי מניות שיחברו יחד יצליחו להשתלט על החברה. בסוג חברה כזה שאין בו שליטה חייבים ליצור רוב קבוע לדירקטורים חיצונים ובלתי תלויים. דירקטורים אלו ימונו על ידי ועדת איתור שתנוהל על ידי דחצים

שליטה בדירקטוריון בלי הגדרת שליטה. זהר לוי. או שהוא גאון ויודע מה לעשות עם זה, או שהוא תקוע. או שיממש ורווח קטן וימשיך הלאה. אני מהמר על השלישי

לפי השיטה שלו, למעשה אלה שיש להם 10% ישתלטו על החברה, כי רק הם (במישרין ועל ידי נציגיהם בדירקטוריון) ימנו דירקטורים. במצב היום למשל, לסאמט יש 20% (2דירקטורים) ולאלשולר 1 ויאלה, רק הם ממנים. זו שיטה שבה מעט מניות משתלטות על החברה. אסור לקבל, כדי שתמיד יהיו ציפיות למשקיעים לארגן השתלטות גם עם פחות מניות (מלחמת פרוקסי, בה גם 1% יכול לחבור לכאלה שכמותו ולעשות קואליציה שתמנה דירקטורים מטעמם). מאבקי שליטה טובים למשקיע הקטן. לא ברור מה האינטרס שלו, כשיש לו רק 5% (בינתיים)