ולא רק כדי למונע מקרים כדוגמת פרשת רמדיה.. ביכולתה של הוועדה למנוע את אותן כפל של צווים ותקנות שקיימות כיום מצד משרדי הממשלה השונים, שקשורים לאופן הכנת המזון, שיווקם, שינועם ועוד.. הבעיה היא לא בעודף הרגולציה כי אם במספר מוקדים חשובים שבהם יש כפל של חוקים ותקנות.. רגולציה לכשעצמה בתחום המזון צריכה וראויה שתהיה - וטוב שהיא קיימת - בכדי להבטיח לנו איכות מזון טובה וללא סכנה לבריאותנו - אך אם זאת כפי שכבר הזכרתי קודם - יש מספר כשלים נקודתיים - אמנם הם גדולים, משמעותיים וחשובים - אך עדיין - נקודתיים - שמשפיעים על מחירי המזון שאנו צורכים - ושנובעים בין היתר מאותן כפילויות של חוקים שנגרמים כתוצאה מכך שהסמכויות השונות בתחום המזון, מפוזרות ומבוזרות בין מספר משרדים שונים.. נטל מיותר על יצרניות המזון - נטל כספי על הציבור שמשלם אותו בצורה ישירה על כמעט כל מוצר שהוא רוכש.. ולכן הפחתת הרגולציה לא נחוצה כאן - כי אם לאחד ו/או לנסח מחדש חוקים ותקנות - כך שיהיו "מאוחדים".. לצערי כל הדבר מתמסמס - כי אף משרד איננו מוכן לוותר על סמכויותיו - וחשובים לו יותר הג'ובים וחימום הכיסא (שיהיה לו מה לעשות בתחום משרדו שעליו הוא אמון - כאילו שבאמת לשרים אין מה לעשות מלבד הטיפול באותם הנושאים).. כמעט בכל ממשלה - הצעה בסגנון זה עולה לכנסת - ותמיד היא התמסמסה - מימי בן גוריון ועד היום - והכל מסיבות פוליטיות ולא ענייניות.. ממשיכים לעשות קופה על חשבון הציבור - והציבור סתם יוצא מכך נפסד.. תופעה בזויה זאת כי אם בבחינת אוויל משריש - הייתה צריכה כבר מזמן להיפטר מהעולם.. עצם זה שהשרים גורמים לעליית המחירים - גורם לכך שהם לא משחקים במגרש על הציבור - אלא בינם לבין עצמם.. הציבור לא אמור להשתתף בחגיגה על חשבונו - כאשר הוא יוצא ממנה נפסד - בצורה ישירה וברורה ביותר!!