אני אעזור לך, תחזור אחרי - בנין - חפץ דומם. אישה - אדם חי. ההבחנה קשה, אני יודע. זה מבלבל. לפעמים נשים ישנות או עוצמות עיניים וקשה להבחין, אבל אני מאמין בך. תתאמן. 

במדינה נורמלית אנשים לא מתבטאים כמוך

יש פתרונות, בואו נפתור לעצמנו את הבעיות, ונפסיק לצקצק בלשוננו עם כל מני תגובות מתחמקות כמו "פה זה לא ציריך". עובדה שבכל מני מקומות בעולם, עם תנאי שוק יותר קשים, וממשלה יותר עויינת משלנו, אנשים הצליחו להקים פרוייקטים מדהימים של דיור קואופרטיבי. לכו קצת לגוגל, לויקיפדיה, ותחפרו. affordable cohousing אולי יהיה חיפוש טוב להתחיל ממנו

אי אפשר להשוות את ישראל לציריך בתיאוריה הכל עובד

מעונות עובדים היו קיימים עוד לפני שהפלצן מציריך נולד.. הקפיטליזם החזירי , או שמא אופי האדם, הרס את השיתופיות.

במדינה נורמלית כמו שוויץ היו שמים את שרת המשפטים שסירסה את חוק השכירות בתוך מיכל אשפה

לא מתאים לישראל בראשות ביבי שהצליח להחדיר שראשי נתיניו את המושג 'איש איש לנפשו' ולגרום לאנשים להלחם בכל ייום כאילו היו גלדיאטורים בזירה . אולי אחרי חורבן בית שלישי והקמת בית רביעי שתנה משהו

לא ברורים מספר פרטים חשובים: מה ערך המניה? אם יוצאים מהדירה אחרי 10 שנים האם מקבלים תשואה על המניה ומהי? מה קורה כשיש צורך בתיקון כלשהו בדירה כמו רטיבות בקירות, בויילר, חשמל וכולי? למי פונים? אם זה כמו מול חברות אחזקה בניין, אז אין עם מי לדבר והם לא מרגישים צורך לתת שירות טוב ואין מי שיכפה עליהם, אלא אם פונים לבית משפט, וזה כבר דיון ארוך ולא פתרון אפקטיבי. איפה המוטיבציה של הקואופרטיב לתת שירות ויחס טוב? אין לו תחרות כלשהי ואם המחיר נמוך תמיד יהיה מי שיכנס במקום משפחה שעזבה. זה נשמע כמו רעיון שטוב כרעיון בלבד, כמו קיבוץ, אבל לא ישים לישראלים שרק מחפשים לתת פחות ממה ששלמו להם ולא בטווח זמן ראוי.

הבעיה בישראל היא מחיר הקרקע והמיסים. כולם הרי רוכשים דירות עם משכנתא וכולם רוצים בעלות מלאה. לא מניה. אז למה לרכוש מניה באותו מחיר?? איפה היתרון הכלכלי?

בישראל היו אגודות שיתופיות למגורים. בשנות ה-50 קמו מאות אגודות שיתופיות שכל חבר בהן (בדרך כלל החבר היה זוג נשוי) רכש מניה. כל מנהי שקפה זכות לדירה וכל הדירות היו זהות. האגודה השיתופית חכרה קרקע מאת קרן קיימת או הסוכנות היהודית ובנתה בנין. הדירות בבנין הוגרלו בין בעלי המניות, שהפכו לחוכרי משנה של הקרקע. עם השנים בטלו האגודות השיתופיות הללו.  חכירות המשנה הפכו בשנות ה-90 לחכירות ראשיות ישירות מאת קק"ל ונרשמו בלשכות רישום מקרקעין. רעיון זה אפשר לבעלי אמצעים מוגבלים, לפועלים ולשכירים בעלי הכנסות נמוכות להגיע לדירות מגורים צנועות ויעילות של 2-2.5 חדרים. בגלל המרווחים הגדולים בין הבניינים, ברוב המקומות התאפשרה עם השנים תוספת בניה הצדה ולמעלה.

מר הופר , מה אתה מתפלא ? לכם אין ביבי 

רווחים המגיעים כמובן משיווק קרקעות וגזירת קופון שמן על כל דירה חדשה שנמכרת

בישראל הייתה מסורת רבת שנים של קואופרטיבים והיא איננה עוד. יש לכך מגוון של סיבות ולא ראינו בכתבה אף שאלה או תשובה לסיבות האלה. אחת מהבעיות בקואופרטיב היא הטבע האנושי שגורם לשחיתות מנהלים העדפת מקורבים והשתלטות המיעוט על הנהלת הקואופרטיב. גם בספרד ישנם קואופרטיבים חקלאיים שמנסים לתת לחברי האיגוד מחירי מזון נמוכים ממחירי השוק וזו איננה הצלחה ברורה. כדי שפרוייקט כזה יצליח כאן צריך ראשית לכל לתת ביטחון למי שמצטרף למיזם שההשקעה שלו תישמר בערכה הריאלי, שיוכל לפרוש ולקבלה בקלות ובמהירות . לפתור בעיות ירושה, תחזוקת המבנה, שקיפות והוגנות בניהול ולהבטיח קבלת החלטות באופן דמוקרטי.