כל מה שמתואר בכתבה הוא נכון ונפלא, כדאי לאמץ את המסקנות באופן גורף אבל עד שזה יקרה הרבה מים יזרמו בירקון (אם הוא לא ייתיבש עד אז) ולכן כל אחד צריך לעשות את השינוי בדלת אמותיו - אני ממליצה לכם לראות את 3 הפרקים החינמיים האלה שמדברים ונותנים עצות מעשיות לשינוי החשיבה בכדי להשיג כל דבר- כסף, זוגיות, הצלחה, משפחה  וגם זו כמובן גם דרך חשיבה שתעשיר את הילדים שלכם כי אתם בעצם מודל החיקוי שלהם ותוכלו ביחד לפרוץ את הגבולות- יחד עם זה מצורפת גם חוברת מעשית, וכל זה רק לימים הקרובים- הסדרה יורדת מהמסכים...בהצלחה לכולם! bit.ly/28W4xPb

במדינת היהודים שמעו רק על יונקי שחיתות וגזענות ובשיכרון לשלטון...

המצב טוב אין אבטלה  אין כלום אנשים לא חייבים כלום 

יאללה נקנה עוד חמקן מיותר ...

אתם חושבים שרק באום אל פאחם יש בעיה או בפריפריה ? אז אתם טועים ובגדול. גם בצפון תל אביב יש בעיה גם שם יש אימהות עובדות ועייפות והורים קרייריסטים שאין להם זמן וכוח לגדל ילדים. אז ילדיםגדלים שם עם מטפלות, פיליפיניות וסבתות עייפות, כי ההורים עובדים הרבה שעות, כדי לשלם את ההוצאות הגבוהות. רבים מהם גדלים ללא חום ואהבה אמיתיים בבית קר ומנוכר עם הורים נכים רגשית ואחר כך מטופלים אצל פסיכולוגים מגיל צעיר ומטפלים ריגשיים למיניהם, שאולי יפתחו להם קצת את הלב ויכניסו רגש אמיתי לחייהם

הוכחת כדאיות כלכלית היא משהו שאי אפשר להתווכח איתו. או שהרווחת או שלא. לעומת פרמטרים כמו אושר, הצלחה, הגשמה עצמית וכו'.  הם לא דיברו אך ורק על הכדאיות הכלכלית, אבל היא בעצם מהווה את הסיבה הטובה ביותר להשקעה הזאת מצד המדינה., שלא ממש אכפת לה אם אוהבים אותנו או לא.

לאמא מתל אביב- כנראה שלא קראת עד הסוף. הוא מדבר על פתרונות לפריפריה כי שם אין פתרונות שישנם אצלך בצפון ת"א- פיליפינית או מטפלת או בייביסיטר אחלה תחליף לשעת סיפור לילד- זה לא בדיוק קיים בפריפריה גם כששני הורים עובדים במקרה הטוב.

העבודה שהוא עושה מבורכת אבל ברגע שהוא אמר שהוא לא מסתכל על מעמד הביניים התעורר בי כעס מסויים. קודם כל ההערכה הסטטיסטית שהוא עושה ועבודת החקר זה כלי מצויין עשיתי את זה גם בצורה פרטנית יותר של מיקרו ולא מקרו כמו אצלו. לתת לאנשים כסף ישירות זה לא כדאי מהבחינה שלא נעשה לווי התנהגותי למי שמקבל את זה ולכן זה יזרום לאן שהוא כזה בלי תכלית ולצורך הראשון שיצוץ לבן אדם שיכול להיות גם צורך של סיפוק התמכרותי. אם הוא רוצה באמת להקטין את מימדי העוני דרושים משאבים ניהוליים פי 10 ממנו או לפחות 10 כמוהו עם יכולות מחקר ותקציבים רבים... מעבר לכך נדרשת עבודה רבה על מנת להבין הנהלות חברתית וניהול החברה. במקום שיש עוני בני אדם מתרבים כי מישהו צריך לשרוד את העוני הזה ולהמשיך את האנושות. אם הוא מבין את הנקודה הזאת הוא יכול להבין גם מדוע בארופה העשירה מעדיפים שלא להביא הרבה ילדים כדי לא להתמודד עם הירידה באיכות החיים וגם הייתה השקעה של חינוך וכל זה ואז אנשים מעדיפים שלא להתרבות. אצל דתיים ומוסלמים אין את ההשקעה והמשאבים ולכן ממצוקה יתרבו הרבה. לא עשו שום חישוב על כמות ההשקעה אופן הניהול והמשאבים הדרושים והכוחות הדרושים כדי ליצור שם שינוי וכמות הזמן שידרש להחזיק מעמד וכנגזרת את כמות המשאבים הדרושים ואפן ההתנהלות הנדרש מהבני אדם. זה כבר יותר מורכב עדיין. צריך לראות את זה בתמונה אחת גדולה.

מנכ״ל הוא ברוב המקרים סוג של חזיר יבלות תאוותן. ירקן לעומת זאת יכול לעזור לעניים ולשמש כעוגן קהילתי. הוא גם נהנה מרווחה כלכלית יחסית, שמאפשרת לו לתרום לקהילה מזמנו. גם מנכ״ל יכול את כל אלה, אבל בדרך כלל היא יבחר לפתח תחביב יקר בחברת חבריו המנכ״לים החזירים האחרים (מדובר במילייה שלי, אני יודע על מה אני מדבר).  המנכ״ל יעסיק בתנאי רעב עובדי קבלן ויסביר ש״זו השיטה״ וזה לא אישי.  אז אישית - מעדיף ירקנים

לד"ר סולימאני היקר!  קראתי את הכתבה ועיניי התמלאו דמעות של התרגשות. סוף סוף מצאתי התאמה לדרכי החינוכית וגישתי לחיים. יש בי אמונה שבאמצעות החיזוקים החיוביים וטיפוח הכשרונות הטמונים בילדים זו דרכנו הנכונה ללמד ולהוביל אותם להקניית מיומנויות, הצלחה ושמחה לחיים.  תודה רבה לך על הכתבה המעניינת ועשירת תוכן זו. 

חארטה - כל אלה פדופילים שמנסים ליצור רובוטים עבור התעשיה והצבא. תלמד, תשתוק, תשלם מסים, אל תשאל שאלות, תמות. הבא בתור.

היחידים שנכנסים היום לבתי הילדים/תלמידים ונמצאים בקשר בבתיה״ס וגם בשעות אחה״צ הם הקבסים.אבל מיעוט קבסים בעקבות תקנים בלתי מאויישים והסכם שכר פקידותי אינו מצליח למנף את המערך הזה.כח אדם אקדמאי +תעודת הוראה, נשמה יתרה ומיומנות פדגוגית וטיפולית . מדוע אינו מנוצל נכון? מדוע אינו מתוגמל ורק לאחרונה עלה עניינם על שולחן הדיונים של הכנסת.

במאמר הזה ישנה סתירה: מצד אחד שני הפרופסורים מתארים את הדור הקודם ככזה שהעניק להם אהבה ועודד אותם לאהבת ידע כערכים בפני עצמם, ומצד שני לכאורה בדור הנוכחי הצדקת הגישה הזו לפתע מותנית ברווחיות כלכלית של האדם בעתיד. כלומר פתאום הצדקת האהבה לילד ואהבת הידע שלו הן לגיטימיות כי הוא יעשה מזה כסף. ראוי להדגיש, כי מהיותם פרופסורים לחינוך יתכן מאד שהיו אנשים בחייהם שטענו שעיסוקם "לא כלכלי" ובכ"ז הם הלכו כל אחד בדרכו האינטלקטואלית והמקצועית וגם התפרנסו ממנה. אז מה שתמוה פה הוא המצב שבו לוקחים ערכים אנושיים ראויים ומשתמשים בפנייה למכנה המשותף הנמוך ביותר, כדי להצדיק את קיומם, כלומר ראיית האדם כמכונה למטרת רווח לפני הכל. אמנם זה עיתוםן כלכלי, אבל מדובר כאן בירידה למקום נמוך מאד.

אין דבר העומד בפני הרצון...נתינת הזדמנות גם לחלש תוביל לעולם של אנשים טובים יותר ועולם טובמיותר

ראויים להערצה.

תעשה טובה ותרחיב קצת מעבר לכותרת הסתומה מעט "כלכלה אינה אלא הזנייה" בשביל אלה שאינם כלכלנים או לא יקראו את המאמר שהבאת.

כבוד, לרמי, לאשלים, לקרייה :)

רמי סולימני ו'אשלים' עושים עבודת קודש במקצועיות רבה. כל הכבוד להם. זו זכות למדינת ישראל!

כל הכבוד. תיקון קל: איפסילנטי במערב התיכון ולא בצפון ארצות הברית.

הנה המאמר המקורי שכתב עמיתו של קיינס (ואו!): Sir Dennis H. Robertson, "What Does the Economist Economize?" (1954) מראה-מקום כזה חיוני לכלכלנים: הם מאמינים שאם כלכלן ידוע אמר משהו - זו אמת מדעית בהתגלמותה (ראה "כשל לוגי / פניה לסמכות" בויקיפדיה). מי שאינו כלכלן יסתפק בתמצית: כלכלה אינה אלא הזנייה.

ממתי אמא שלוקחת את ילדה על הגב לכל מקום מביעה המון אהבה? ילד על הגב זה כמו תיק תלוי על הגב, אין לה ברירה אלא לשאת אותו על גבה כי אין לה מסגרת טובה יותר לשים אותו, ואין לה ברירה אחרת כי היא צריכה לפרנס אותו. השאלה היא לא האם היא נושאת אותו על גבה או לא, אלא האם הילד חווה אינטראקציה עם אנשים- האם מקריאים לו סיפור, מלטפים ומחבקים אותו, מדברים ושרים לו שירים, משחקים איתו במשחקי חשיבה בהתאם לגילו ונותנים לו לשחק לפתח את הקורדינציה שלו. אם הוא תלוי כמו "נטל" כל היום, אפילו אם אימו (ואביו) אוהבת אותו מאוד, הוא יהיה בפיגור רציני מול שאר הילדים. וזאת עובדה! אפילו אם הוריו רופאים או מהנדסים- ילד שלא השקיעו בו, לא דיברו איתו ולא שיחקו איתו משחקים, יהיה ילד פחות מפותח שיצטרך בעתיד להשלים פערים. 

אבל זה העניין. במשפחה שלך אלו היו ערכים עליונים. ומה עם אלו שהיו אצלם ערכים עליונים אחרים? איך יידעו אחרת? מי יראה להם אחרת? והמנכ"ל הזה שאת מדברת עליו, מי הוא בתור בן אדם ומה הוא נותן לחברה, לאחרים, למוחלשים

"בלעדיך,בלי היד החמה שהושטת לי,...כל זה לא היה קורה" כתב הסופר אלבר קאמי למורה שלו כאשר התבשר על זכייתו בפרס נובל. אותו מורה מופלא,"מר ז"רמן היקר", "גילה" את קאמי כילד קטן יתום מאב,בן לאם אנאלפבתית ענייה.הנוסח המלא של המכתב המרגש למורה התפרסם בספרו של קאמי  "האדם הראשון".

מעורר השראה

איש מדהים

אמא שלוקחת ילד על הגב כל היום תהפוך אותו לירקן מצוין שרגיש ללקוחות שלו.לא למנכ"ל. סןרי. צר לי לאכזב אבל במשפחה שלי השכלה ובית ספר טוב היו ערכים עליונים. ורואים את ההבדל- לאן אנחנו הגענו, ולאן אלו שגדלו איתנו בשכונה הגיעו... 

תודה על הכתבה המעניינת

לא מדובר באהבה. מדובר בחינוך לערכים של החברה המערבית, ששמה את האדם במרכז. אמא שלוקחת איתה את הילד על הגב לכל מקום מביעה המון אהבה, גם אם היא לא מקריאה לו סיפור כל יום.