בהתאם לנוהלי ההוצל"פ, פקיד הפותח תיק צריך לוודא כי קיימת התאמה בין שיעור הריבית שמבקש הזוכה (הנושה) והריבית על פי חוק או חוזה. למרות זאת, המבקר מצא שברבע מהתיקים נקבעה עם פתיחתם ריבית שגויה. דוגמה: באפריל 2015 תבע בנק לקוח בגין חוב של 40 אלף שקל בריבית שנתית של כ-10 אחוז (10.392%). ההוצל"פ פתחה את התיק בשיעור ריבית של 10,392%, ותוך חצי שנה תפח החוב ל-2.3 מיליון שקל והזוכה ביצע 13 עיקולים על חשבונות החייב. שגיאה מקוממת אף יותר שמצא המבקר: מתברר שפקידי ההוצל"פ הזינו בטעות כריביות בתיקים מספרים סידוריים אקראיים של טבלאות ריבית שעומדות לעיונם במערכת הממוחשבת. למשל, ביוני 2015 הגישה חברה ממשלתית תביעה נגד לקוח. בבקשת פתיחת התיק ציינה החברה כי הריבית הסטטוטורית בגין החוב היא ריבית הפיגורים שנקבעה על ידי החשב הכללי "לפי טבלה 195". פקיד ההוצל"פ פתח את התיק לפי שיעור ריבית של 195 אחוז במקום 8.1 אחוז. במתגובת ההוצאה לפועל למבקר שפירא, נמסר כי לאחר קבלת טיוטת הביקורת, הופק במערכת דו"ח הכולל כ-8,800 תיקים המתנהלים בריבית שגבוהה מ-20 אחוז. תיקים אלו הועברו לבדיקה פרטנית. ריביות בניגוד לחוק תקרת ריבית הפיגורים שרשאים הבנקים לגבות על חובות משכנתה מתעדכנת מעת לעת על פי צו של החשב הכללי באוצר ועומדת כיום על 8.1 אחוז לשנה. המבקר גילה מאות תיקים שנוהלו בריבית לא מעודכנת. למשל, 35 תיקים שנפתחו לבקשת בנק מסוים מנוהלים בריבית של 18.7% לשנה – כפול מהמותר. ההוצל"פ מסרה בתגובתה למבקר כי ערכה בדיקה וגילתה שכ-10,000 מתוך 40,000 תיקים בגין חובות משכנתה הם "תיקים החשודים כשגויים" שהתנהלו בריבית גבוהה מזו הקבועה בצו. אי סדרים קיימים גם בגביית חובות ארנונה על ידי העיריות: תקרת הריבית הניתנת לגבייה על פי חוק הרשויות המקומיות עודכנה ביוני 2014 והופחתה מ-9 אחוז שנתי ל-6 אחוז. עם זאת, רשויות רבות ביקשו להמשיך לפתוח תיקים על פי שיעור הריבית הישן - וההוצל"פ ביצעה. מבדיקת המבקר עולה כי בינואר 2015 נוהלו 156 אלף תיקים של חייבים לרשויות מקומיות בריבית גבוהה מזו המירבית הקבועה בחוק. ניפוח שכר טרחה חוק ההוצאה לפועל מאפשר לפתוח תיק בגין כל סכום חוב, ומנתוני המערכת עולה כי מחצית מהתיקים, מיליון ורבע, נפתחו בגין חובות של עד 5,000 שקל (קרן). בשנת 2014 נפתחו כ-5,000 תיקים בגין חובות של מאות שקלים. לדברי המבקר, חוב של 50 שקל יגדל כבר ביום הפתיחה פי תשעה בערך. לאחר נקיטת הליך נוסף (למשל, בקשה לעיקול כספים בחשבון הבנק) ייזקף שכר טרחה שני, אשר יגדיל את החוב פי 20. בנובמבר 2008 הוקם מסלול מקוצר בהוצל"פ לגביית חובות עד 10,000 שקל. במסלול זה הוצאות הגבייה נמוכות ב-50 אחוז מההוצאות במסלול רגיל, וכפועל יוצא החוב הנדרש מהחייבים "שפוי" יותר. אולם המחוקק לא חִייב את הנושים לפתוח תיקי הוצל"פ במסלול המקוצר, וכך קורה שרק 17 אחוז מהתיקים שיכול להיות מטופלים במסלול זה מנוהלים בו. מרבית הנושים, שרובם כאמור מיוצגים, מעדיפים לנהל תיקים במסלול רגיל אשר יקנה להם את מלוא שכר הטרחה המופקע והשמן, המגולגל אל החייבים. המבקר קורא לסגור את הפירצה החוקית בעניין זה.

כן זו הזדמנות, אבל למה המוסדיים משקיעים את כספי החסכונות שלנו בפרוייקטים שיכולים להיות מניבים אבל באותה מידה מסוכנים מאד????

"אחרי הדיווח הייתי צריך לצאת מחדר העסקאות כי התקשרו עלי הנציגים שלי מהארץ עם משקיעים זועמים על הקו" כבר אין הגהה לשונית בכלכליסט?

הרעיון פשוט: באמצעות בנייה מודולרית ניתן לבנות במהירות "מתחמי צעירים" שיכילו דירות סטודיו להשכרה לצעירים, כמה עשרות מתחמים שכאלה בכל רחבי הארץ יכולים להכיל אלפי דירות סטודיו להשכרה. כל אותם צעירים שבלית ברירה נאלצים לגור עם שותפים סביר שיעדיפו לשכור דירת סטודיו לבד, ללא קפריזות של שותפים. באופן זה יתפנו דירות רגילות לשימושן של משפחות:  כל שני צעירים שעוברים לדירות סטודיו משחררים לשוק דירת שלושה חדרים. כל שלושה צעירים שעוברים לדירות סטודיו משחררים לשוק דירת ארבעה חדרים.   היתרון הגדול הוא מהירות הבנייה, אין צורך לחכות שנים, מתחם שמכיל כמה מאות דירות סטודיו מוקם בתוך חודשים בודדים.   למתעניינים, חפשו בגוגל tempohousing products professor

Morningside 30  drive or avenue ?

With almost zero percent money in the US,why does he have to come all the way to little Israel