1. ערבוב של עובדות והשערות מאמר הדעה המצוין של ד"ר ענת בן-דוד חוטא לצערי בכמה מקרים או בהצבת דעה כעובדה או בטענות בעלמא ללא ניסיון להוכיח אותן. כך למשל ההתייחסות לדרישתו של השר ארדן לאחריות משותפת של פייסבוק כעל "הפניית האצבע המאשימה אל הרשתות החברתיות כאל הגורם העיקרי המחולל את גל הפיגועים האחרון" הנה דוגמה מובהקת של בלבול שכזה. לאיש אין ספק כי איננו נמצאים במצב עימות עם פייסבוק, ושאין היא צד בסכסוך. ועל כן להצביע עליה כגורם לטרור הוא מגוחך, אך בה בעת לא ניתן לפטור אותה מאחריות בהיותה המדיום המתווך. כך נאשים את הטלוויזיה אם תציג לנו תועבה ללא רצוננו, וזאת בנוסף להפניית אצבע מאשימה כלפי מקור המסר. דווקא ההפגנה של פייסבוק כי יש לה אחריות כזו- בדמות יצירת הצנזורה הפנימית, היא המניחה בסיס לדרישה כי תפעל אל מול תכנים בעייתיים אחרים, אל אף הקושי הטכני. נעם רבלין | 10.07.16 (ל"ת)
לייק עם עלה של זית
1 תגובות לכתיבת תגובה