הגיע הזמן לחזור ולהעסיק עובדים מעל גיל 45-50 שיש להם נסיון עשיר ומוטיבציה לעבודה שכן הם צריכים את התעסוקה. למרות "הגיל" הם עדיין צעירים ויש להם מה לתרום והם כבר לא יוצאים למילואים או חופשות לידה.

אני מציע לשנות את ההתנהלות הקיימת כיום באופן הבא : 1. תוקם קרן בביטוח לאומי שתמומן ע"י גביית מס מכל המעסיקים      על בסיס חודשי 2. אישה מובטלת שנכנסה להריון תוכל לקבל מהקרן הנ"ל קיצבת קיום       עד לתום חופשת הריונה במקום לקבל כסף ממעביד שהסתירה ממנו        ממנו מידע בזמן הראיון. 3. במקביל ל-2 אותה אישה תחוייב בחוק להודיע בראיון עבודה שהיא בהריון.  אם המעסיק יבחר לקבל לעבודה אותה עובדת הוא יוכל לקבל מהקרן פיצוי מסויים על הנזק שבהעסקת עובדת שעוזבת אחרי מספר חודשים.  בצורה הזו נאזן בין הצורך והזכות של אישה לעבוד וללדת  והאינטרס של המעביד שלא לאבד עובדת שיוצאת לחופשה   אחרי שהשקיע בה מספר חודשים.   זה גם יעזור למעמד הנשים כי מעביד לא ייצטרך לפחד להעסיק    אישה צעירה מתוך פחד שתיכנס להריון.

בישראל חוסר איזון משווע בין חקיקה סוציאלית לנשיאה בנטל ( ע"י המעסיקים) יתרה מכך אחרי החקיקה קיימות מגבלות המוטלות על המעסיקים בלבד כיצד לא לעקוף או להתחמק מהנשיאה בנטל. ( תשלומים בחסר, תרגילי התפטרות/פיטורין וכיוצ"ב) עם זאת ענין כמו הריון ,שהמחוקק הטיל על המעסיק נשיאה כבדה בנטל המצב, אינו זוכה לסיוע הוגן מצד המועמדת לעבודה וגם כאן החוק מגן עליה. הדרכה, עקומת הלמידה, הגעה לשלב היעילות, תפקיד ללא חלופה זמינה בתוך האירגון או מחוצה לו, כל אלה הינן מעמסות נוספות שהמחוקק מתעלם מהן והמדינה אינה צד להן.  הריון איננו מחלה אך הוא דורש תשומת לב לבדיקות,מגבלות גופניות ולעיתים מנטליות, עיסוק מחשבתי/תחושתי קבוע שגם כך עלולים להשפיע על הריכוז והיעילות בעבודה כל זאת ללא התחשבות המדינה ( כספית) והמחוקק. בית הדין לצחוק מהעבודה אינו קשוב לקשיים אוביקטיביים של העסקה ועל כן המעסיקה נמצאת בנחיתות בהתמודדות מול הסתרה,מרמה וכל הקשור בהתנהלות העובדים. 

אל תגלה לכולם את הסוד...

הבעיה היא שלעסק קטן שמגרד כל שקל בשביל לשלם משכורת בסוף החודש ביזבוז הכסף בין יום העסקה לבין יום הגילוי באם תפוטר היה כמו לזרוק כסף לפח וזה משהו שנחמד אם היה אפשר להמנע ממנו

כמעסיק קטן אני בהחלט מבין את הדילמה של העובדת. מצד אחד אני כמעסיק רוצה שמועמד (לא משנה אם גבר או אישה) יהיו כנים במהלך ראיון העבודה (למרות שזה יותר חלומות באספמיה... האם יש מעסיק שנתקל אי פעם בעובד שבראיון העבודה סיפר שהוא פוטר ממקום העבודה הקודם כי הוא היה לא טוב?). מצד שני אני חייב לומר בכנות שבמידה ואישה תספר בראיון העבודה שהיא בחודש חמישי, אין סיכוי שאקבל אותה לעבודה. המשמעות מבחינתי היא קליטת עובד שלא ייתן כמעט שום תפוקה ויצא במקרה הטוב לחופשה של מספר חודשים. מעבר לפן הכספי המצוקה היותר גדולה היא מידת ההשפעה של כל יחידת עבודה בעסק קטן. האפשרות ברוב המקרים להביא עובד מחליף לתקופה קצרה מאוד, לא אפשרית עד לא קיימת (מבחינת הכשרה ו/או בעיית המשך העסקה של העובד המחליף).  אגב, לפחות מניסיוני בארגונים גדולים מאוד, המצב לא ממש שונה וכשיש חשד שמישהי בהריון או צפויה להיות בקרוב זה בהחלט משפיע על ההחלטה.

לפי החוק מותר לפטר אישה בהריון במידה והיא עובדת פחות מחצי שנה . אז נניח ותשקר,  יגלו את זה בפחות מחצי שנה ויפטרו... וגם יצאם לה שם של שקרנית.  אם תספר את האמת יש לה פחות סיכוי... אבל גם לעשות ילדים צריך לתכנן , ואי אפשר גם ילד חדש וגם להחליף מקומות עבודה,  שלאחר כמה חודשים היא תצטרך לעזוב.  ילד זה גן לא הכרח המציאות , כמו טיול מסביב לעולם למשל... ואף אחד חוץ ממך לא אמור לשאת בכך..

הפרשות סוציאליות משלמים גם לגברים, אז מה? שמירת הריון - ביטוח לאומי משלם.  וודאי שיש את עניין ההחלפה של העובדים, צורך למצוא עובד זמני וכו', אבל עדיין זה לא לגיטימי לא להעסיק נשים בגלל זה.  ובאופן כללי - כל מעסיק שיעשה מה שטוב לו, רק שלא יתפלאו אחר כך אם עושים אותו הדבר לבנות/ נשים שלהם.  ואגב - אני לגמרי בעד לספר במעמד הריאון ואני חושבת שזה שיקול בקבלה לעבודה, בתנאי שהעבודה או המעסיק אינם מתנגדים באופן גורף להעסקת נשים. 

ביטוח לאומי משלם הפרשות סוציאליות? פרא לכך יש דברים שלא משתקפים בכסף מיידי- שמירת הריון, חוסר בכח אדם וצורך למצוא עובד זמני אחר, הכשרת אותו עובד, הפרעה להתנהלות השוטפת בעסק...  חברה גדולה יכולה עוד להתמודד עם זה, אבל עסק קטן?

פתרון מאוד פשוט אל תעסיקו נשים. ואז 90% מהשאלות ששואלים פה לא יהיהו בעיה בכלל

המעסיק לא משלם, ביטוח לאומי משלם 

הריון חלק מהחיים , אבל למה המעסיק צריך לשלם  אותו וגם לחפש פתרונות לחוסר כח אדם

לא לספר, משמע לשקר. האם נמצא מעביד שמעדיף שקרנים? - כן, בשיווק:-)

בניגוד למילואים, הריון זו בחירה חופשית של האישה בלבד אף אחד לא מכריח אותה להיות בהריון, כל אדם, כולל נשים, אמור לקחת אחריות אישית על בחירותיו החופשיות ולשאת במחיר הנובע מכך, לא מישהו אחר אמור לעשות זאת.  לפיכך החוקים להגנה על נשים בהריון מוגזמים ופוגעניים.

ברור שנשים צריכות לספר על המצב שלהן, על המגבלות שלהן, על היתרונות שלהן, על החסרונות, ובקיצור - הן צריכות למסור כל מידע רלוונטי למעסיק, כדי לאפשר לו את שיקול הדעת האם להעסיק אותן, או שלא. אגב - זה נכון גם לגבי גברים. מה משנה מין האדם לטובת העניין? אם אישה רוצה להתקבל לעבודה, ויודעת שיש לה מגבלה מסויימת [הריון, מחלה, עייפות כרונית, עבר פלילי, שבעה ילדים שצריכים טיפול צמוד או השד יודע מה] - שתספר את זה למעסיק ושהוא, זה שצריך לשלם את המשכורת שלה בסוף החודש - יוכל להחליט אם להעסיק אותה או לא. ושוב - זה נכון גם לגבי גברים. המעסיקים העצמאים שביננו - אין לנו אמצעים בלתי מוגבלים ואנחנו לא יכולים להעסיק עובדים שיתחילו היום לעבוד, עוד חודש יצאו לחצי שנה חופש, אנחנו נמתין להם, וכשיחזרו, יחזרו לחצי משרה מבחינת זמן פעילות, וכל שלושה ימים לא יגיעו לעבוד כי התינוק חולה. צר לי, אבל אין אף עסק קטן במדינת ישראל [קטן = כחמישה עובדים] שיכול לעמוד בתרחיש כזה. זה לא שהמדינה עוזרת לבעלי העסקים, זה לא שמישהו במדינה הזו מעודד בעלי עסקים לקלוט אליהם לעבודה נשים בהריון, נהפוך הוא. ונשים יקרות - משהו קטן לסוף - כולנו אוהבים אתכן מאוד, אנחנו לא יכולים בלעדיכן, אתן בטח יודעות את זה.  אבל עסק, כפי שידוע לכן, לא מתקיים מאהבה. אז.. תגשימו את עצמכן, תעשו ילדים כשזה יתאים לכן, תגדלו אותן באהבה, הכל טוב. אבל כשאתן באות לעבוד - בואו לעבוד. אוהבים אתכן הרבה. :)

אז השאלה היא בעצם :  האם מותר או כדאי לשקר למעסיק הפוטנציאלי שלך? ואם מדובר בשקר לגבי עבר פלילי ? זה בסדר ? ולגבי הנסיון שלך לתפקיד? והזמינות לדרישות מיוחדות כמו נסיעות או שעות חריגות בתשלום ? כלומר - זה בסדר שהמעסיק לא ימצא עובד מתאים וייסתבך בהעסקת עובד שלא יכול לתת לו 100% כפי שהתחייב ועלול לגרום בפגיעה בבית העסק שלפעמים הינה מאוד מאוד משמעותית במיוחד בעסקים קטנים. ומה מגן על המעסיק ? כלום ? אפשר לתחמן אותו בסבבה, לקבוע משכורת של 9000 שח נניח, לקבל הכשרה שעולה למעסיקים כסף , לחמם בנתיים כסא חודשיים ולצאת לחופשת לידה לחצי שנה ושהמדינה תשלם את ה 9000 שח ? שהמעסיק? לא היה כדאי להתפרנס בנתיים ממשהו אחר יותר גמיש כמו מוקד תמיכה או משהו זמני קליל ולצמצם מעט הוצאות, לצאת לחופשת לידה בלי שאף אחד אכל אותה ()הלא יש לגייס מחליפה בנתיים!!!) ומבלי לבזבז זמן וכסף על ההכשרה שלך. מה יקרה אם תגלי שקשה לך פתאום לחזור? הלא עכשיו אשור לפטר אותך... מה אז ?(ראיתי את זה קורה - מצב של מרמור ותסכול ובסוף יש תינוק ןאין עבודה ואין המלצה) אם את יודעת שאת לא יכולה בשנה הקרובה לתת את כולך לתפקיד וללמוד ולהתאמץ עד שתיכנסי לעיניינים - פשוט אך תתמודדי על התפקידץ יש מלא עבודה בשוק שלא דורשת ממך לשקר לאף אחד. היי הוגנת ועמדי על שלך כשזכויותייך מגיעות לך. שיהיה בהצלחה!

מועמדת לא סיפרה שהיא בהריון, למרות שידעתי. קלטתי אותה למרות זאת וכאשר היא סיפרה לי (כעבור חודשיים), הודעתי לה שידעתי מראש. היא לא ידעה איפה לקבור את עצמה, אבל הבינה לאן הגיעה. נקווה שתתקן את דרכיה.

מי שלא תספר תמיד תחשב כשקרנית שאין לסמוך עליה

אי גילוי זו הסתרה מהותית ולא לגיטימית של מידע שיפגע במעסיק בעתיד. אם יש חוק שמגן על נשים בהריון ומקנה להן זכויות יתר המעסיק אמור להכניס את זה לשיקולים של קבלה או אי קבלה לעבודה. דבר ידוע הוא שחלק נכבד מהנשים הללו מרגע שאי אפשר לפטר אותן הופכות לנטל ונזק מתמשך לארגון. בעבודה נורמלית לוקח כמה חודשים עד שעובד מתחיל לתת תפוקה, אז אחרי כמה חודשים היא תצא לחופשה, סתם עשתה סיבוב של שנה על המעסיק - סופר לא תקין

זו באמת שאלה אתית ומוסרית, אבל ברור שאסור לפגוע באישה בהריון בהתקבלות לעבודה