גדשגשד

שאלה - נניח שעבדת בשדה כל היום מזריחת השמש עד שקיעתה. יום אחר יום. בסוף העונה אספת את היבול ואתה מתפנה לנוח מעט. להפתעתך אתה מוצא מכתב בדלת הכניסה לביתך: "חקלאי יקר! אני מודה לך על העבודה הקשה בשנה האחרונה! כפי שאתה יודע, האדמה שאתה מעבד שייכת לי, אי לכך אנא סור לאחוזתי תוך 24 שעות כדי להפקיד בידי את כל היבול, ממנו תקבל שכר נדיב של 5%". ובכן, האם המוני אנשים שעוברים חודש חודש בחייהם הבוגרים תהליך כזה, אמורים לא לחוש שנאה למי שנוטל מהם את פרי עמלם? או שזה משהו שאתה צריך להיות יהודי בשבילו? עד כמה שידוע לי, מרידות במערכות כנ"ל קרו לאורך כל ההיסטוריה, ובכל מקום. האופן החד והחלק שבו הגיעה לקיצה המלוכה בצרפת, ההתקוממות שהתפתחה למלחמת העצמאות האמריקאית, סיומו של המשטר הצאריסטי ברוסיה - כל אלה קשורים רק ליהודים? נשמע לי שאתה פשוט רוצה לדכא את הרגשות האלה בדרך של לגרום לאנשים להתבייש במה שהם. כן כולנו יהודים, והערצת החירות היא הבסיס של האתוס הלאומי ההיסטורי שלנו.

אחלה פופיק, אלינור!

תכונה יהודית ידועה:אי פירגון שנאה הדדית,וקנאה כמובן....בלי 3 אלה אתה לא יהודי

אלינור, את לא מעניינת למס' 7 את קצה הביצה השמאלית. מה שמעניין אותו זה רק הכסף שלך. או ליתר דיוק - הכסף של אבא שלך....

את מגה בייב.. מה אכפת לי כמה יש לאחרים או כמה יש לך.. העיקר שאת רווקה ויש לנו עוד לנו עוד סיכוי ביחד.. ככה אני אוכל להיות מסודר בחיים! עוקב אחרייך קבוע באינסטגרם������������

יש פה אי הבנת העניין,לא שנאת מבוססים למיניהם ,אירוע שכזה נועד "להוציא את העניים",הבן של..... אנשים שנולדו עם כפית של זהב  , בshow

מה פתאום, למה שתהיה שנאת עשירים כשהמשפט הראשון שאנשים אומרים בראיון זה "סיימתי בהצטיינות תואר בNYU", איך זה רלוונטי לנושא הכתבה?

קבל לייק אדיר!!,כמה שאתה צודק

אזרחית, את נאיבית בצורה מחרידה, או מיתממת ברמה מזעזעת. מי שנמצאים ב-1% העליון של התפלגות הנכסים, לא עשו זאת בזכות חריצותם בלבד, ולרוב אפילו לא בעיקר חריצותם. האבות המייסדים של ארה"ב התלבטו אם לייסד אותה כדמוקרטיה, או כרפובליקה. הם חששו שבשלטון דמוקרטי, ההמונים יינצלו את עדיפותם המובהקת בקלפי כדי לקחת מהמיעוט העשיר את רכושו. ואכן, ארה"ב הוכרזה בסופו של דבר כרפובליקה פדרלית, לא כדמוקרטיה. המילה "דמוקרטיה" לא מוזכרת ולו פעם אחת בחוקה האמריקאית (גם האליטות השולטות בארה"ב דואגות לשווק אותה לעולם כפאר הדמוקרטיה). המאבק על הפיכתה של ארה"ב לדמוקרטיה נמשך עד עצם היום הזה. אז איך העשירים משמרים את עושרם במשטר דמוקרטי לכאורה? הרי המונים העניים יכולים לכאורה לחוקק בן לילה חוק שמטיל על העשירים מס של 99%, והקץ לאי-השיוויון בחברה. פשוט מאוד. העשירים משתמשים בהררי הכסף שלהם כדי לקנות את הפוליטיקאים, כדי לחסל (פיזית/פוליטית) פוליטיקאים שמסרבים ללכת בתלם (ע"ע סנדרס), כדי לשלוט במערכות החינוך והתקשורת, וכדי לעקור מהשורש כל התארגנות ציבורית המונית שתסכן את המשך שלטונם באירגון הכלכלה. ע"ע דיכוי הפגנות Occupy Wall Street ע"י ראש העיר בלומברג, דיכוי הפגנות שדרות רוטשילד ע"י ראש העיר חולדאי. אז זה לא שהעשירים הם תמימים. וזה לא שלהמונים יש באמת הרבה אלטרנטיבות מלבד הבלתי צפוי שהוא היסטורית הצפוי ביותר.

הזעם של ההמונים לא יתפרץ במקום, בזמן, ובמיוחד לא באופן, שיהיה נוח לעשירים ולפוליטיקאים המשמשים כתיאטרון הבובות שלהם. "אבל אני הרווחתי את זה!" מצטדק העשיר. אין אדם, ולו המוכשר והמבריק ביותר, שיכול להגיע להספק של עשרה אנשים. אז איך בעצם אנשים מסויימים נהיו עשירים? מדוע הם משתכרים 8,000 פעם המשכורת של העובד הזוטר באירגון? האם הם עבדו 8,000 שעות ביממה? לא. זה פשוט מאוד. הם גילו את הסוד איך לארגן אנשים בעלי אופי פחות ערמומי, כך שהם יעבדו בשבילם. בלא מעט מניפולטיביות, מה שנקרא בשפה נקייה "חוש לעסקים", הם בנו היררכיה של שכירים שכל הרווח מעבודתם זורם למעלה אליהם, האדם שנמצא בראש הפירמידה. ואז בתור השליט היחיד של האירגון, הם מחליטים כמה מהרווח הולך לכל מי שמתחתם בהיררכיה (פחות או יותר כמה פירורים) - והיתר - הופה! היישר אליהם לכיס. הכרחי לקפיטליזם הוא קיומו של עוני כרוני בחברה. הנה ציטוט של ג'ורג' קרלין: You know how I define the economic and social classes in this country? The upper class keeps all of the money, pays none of the taxes. The middle class pays all of the taxes, does all of the work. The poor are there just to scare the shit out of the middle class. שלא לציטוט, העשירים יודעים שבלי פער כלכלי חד, ברור וכמעט בלתי ניתן לגישור בינם לבין הרוב שאינו עשיר - אין בהם עצמם שום ייחוד. אם לכל אחד מאיתנו היו מיליון דולר, מיליון דולר היו מאבדים את כוח המיקוח שלהם. אם כן, כדי להיות עשיר, אתה חייב לדאוג שכל השאר יהיו עניים. הנה כך השיטה עובדת: יוטיוב watch?v=6P97r9Ci5Kg

מעניין שפעמים רבות כל כך השנאה חובקת יד ביד עם האיגנורנטיות. הציטוט המדובר כביכול של מרי אנוטאנט- "אם אין להם לחם, שיאכלו עוגות", לא נאמר על ידה אלא התגלה כשקר הנועד להכפיש את שמה, לתלות בה את האשם למשבר הכלכלי שפקד את צרפת, ולהוביל למהפכה. אכן בחירת ציטוט מעניינית. במקום לצאת למסעות שנאה ונקם, נסה לנתב את האנרגיה למעשים קונסטרוקטיביים שיש בכוחם להוביל לשינוי מהותי.

תפסיקי לקשקש בשכל, כנראה שאת שייכת לאותה שכבת אוכלוסיה שנואה ואת ממשיכה לגלגל עיניים מעשה מארי אנטואנט ולא מבינה למה שונאים אותך. אז תני לי להסביר: אין לי (או לאף אחד אחר) תלונות נגד טדי שגיא או אודי ויינשטיין או כל מליאררדר אחר שעשה את הונו בלי למצוץ אותו מאלו שאין להם. את מר נוחי דנקנר ויצחק תשובה לעומתם שפוגעים בי אישית אני שונא ולא אפסיק לשנוא עד שלא אראה אותם חסרי כל ומתחננים שמישהו יעזור להם.

במקום ללבות את ״שנאת העשירים״ לכאורה, ולהעמיק את הפער הקיים והמדאיג דיו בין שכבות החברה הישראלית, תפקידה של התקשורת הוא להפנות אצבע מאשימה קונסטרוקטיבית כלפי הפונקציות הרלוונטיות בממשלה, שיש בכוחן (בתקווה) לצמצם את הפערים, להשקיע ברווחת כל אזרחיה ולהעניק תנאים סוציאליים מאפשרים לכל השכבות באוכלוסייה על מנת שיוכלו לצמוח. הצלחתו של אחד אינה גורעת או מעיבה על הצלחתו של אחר. על אחת כמה וכמה במציאות המצב הקיים, בו הקושי ניכר ונחווה על ידי כל. הבחירה לסגת לכתבות פומפוזיות הינה מצערת, מנציחה את המצב הקיים, מעמיקה את השסע ומסיתה את הפוקוס מעיקר לטפל. אם בשינוי עסקינן, יש להפנות אצבע ביקורתית כלפי קובעי המדיניות הקיימים, ולא כלפי אלו הנמצאים בקצה כזה או אחר של ההתפלגות.