אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

בחירה זה מדע ואמנות

7 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

7.
"נתון נוסף ומעורר מחשבה מגלה כי 89% מבין
"נתון נוסף ומעורר מחשבה מגלה כי 89% מבין השחקנים שלא הצליחו להסתגל לליגה הטובה בעולם (מיעטו לשחק או לא שיחקו כלל) סיימו שלוש או ארבע שנות קולג'" - הופך סיבה ותוצאה.  הסיבה לחוסר ההצלחה היא לא שהם היו יותר מדי במכללות, אלא להיפך. הם נשארו במכללות ארבע שנים כי הם לא היו מספיק טובים לצאת. היום השחקנים בעלי הפוטנציאל הגדול ביותר יוצאים אחרי שנה בלבד מהקולג'. אלו שלא יודעים האם מישהו יבחר בהם נשארים עוד כדי לצבור ניסיון ולהשתפשף כדי שמישהו יסתכל לכיוונם. 
Sushi | 31.07.16
5.
נראה לי שיש לך עוד לאן להתפתח בתחום
נראה לי שיש לך עוד לאן להתפתח בתחום הסטטיסטי (לדוגמה, אתה לא יכול לנתח עשרות מדדים על מדגם כל כך קטן. זאת טעות בסיסית שמבטיחה טעויות מקריות) אבל כמו שציינת זאת רק עבודת מאסטר וכנראה שגם עבודה טובה. יש משהו קצת צורם בכותרת המתארת מודל שישנה את האופן בו בוחרים בדראפט בעוד שברור לכולנו שכלים כאלו נמצאים כבר בשימוש במשך שנים רבות, ולכן לדעתי אתה גם מקבל ביקורת מחלק מהמגיבים. בכל מקרה, זאת בטח לא אשמתך, שיהיה בהצלחה בהמשך! 
Wheel | 28.07.16
4.
כמו שאתה בטח יכול להבין, מדובר על עבודה
כמו שאתה בטח יכול להבין, מדובר על עבודה יותר נרחבת מאשר מאמר של עמוד וקצת. המחקר עצמו , שאגב יש בו התייחסות לדוגמא שהבאת, בנוי משני שלבים: השלב הראשון היה מורכב מאיסוף נתונים על 8 דראפטים (479 שחקנים), בניית מודל הערכת שחקן על סמך סטטיסטיקה, הרצת רגרסיות וחלוקה לקבוצות יעילות שונות. השלב השני היה אכן אוסף של קורלציות, שמחלקן ניתן ללמוד מספר דברים ומחלקן לא לומדים כלום... בסופו של דבר, כמו שציינת, אכן מדובר רק בתזת מאסטר. גם מבחינתי היא מהווה בסיס למחקר נרחב יותר שבו ניתן יהיה להפיק מסקנות מאוד ישימות. לא יודע אם האנשים יותר רציניים, מבטיח שאני משתדל, אבל בהחלט יכול להיות שהעבודה שהם עושים היא רצינית יותר. כך או כך, האקדמיה דלה במחקרים בנושא, וגם אלו שנעשו הם בהיקף של 3-5 עונות בלבד.
Cone | 27.07.16
3.
בקיצור, אוסף של קורלציות שלא לומדים מהן הרבה.
בקיצור, אוסף של קורלציות שלא לומדים מהן הרבה. לדוגמא, הקורלציות בין אכזבה בנבא וותק מאמן: הסבר אפשרי אחד הוא שמאמנים ותיקים מאמנים קבוצות טובות מהממוצע, ושלשחקנים בקבוצות טובות מהממוצע קל יותר לבלוט (יש יותר כיסוי תקשורתי), ואז הם נבחרים במקומות גבוהים יותר ממה שהם באמת שווים בדראפט, ולבסוף מאכזבים. הדבר הזה יכול לקרות גם אם מבחינת יכולות השחקן הוא מתפתח יותר תחת מאמן מסוג זה ובקבוצה כזו: הוא אמנם נעשה טוב יותר, אבל התדמית שלו נעשית טובה אפילו יותר. כדי לבדוק היפותזות כאלו צריך לעשות קצת יותר מאשר אוסף רגרסיות ולהשתמש בכלים סטטיסטיים יותר כבדים, אבל בסדר, בסופו של דבר מדובר רק בתזת מאסטר בשווייץ. עם כל הכבוד, יש אנשים הרבה יותר רציניים שמתעסקים בזה, גם באקדמיה וגם בקבוצות.
Lobster | 27.07.16
1.
מאניבול זה קשקוש שהופרך כבר והוא בטח לא
מאניבול זה קשקוש שהופרך כבר והוא בטח לא תופס על נבא. בטוח שהעבודה של הבחור מעניינת, אבל הוא לא המציא את הגלגל. בארה"ב מומחים יותר גדולים יושבים על הדראפט בצורה סופר מעמיקה שכוללת גם פרופילים פסיכולוגיים של מועמדים. זה שהוא עשה ניתוח היסטורי של הדראפט לא נותנת למודל שלו יכולת יישומית בעתיד. 
Anchor | 26.07.16
תודה, קיבלנו את תגובתך ונשתדל לפרסמה, בכפוף לשיקולי המערכת