גם אני באותו מצב. אמנם אין ילדים, אבל כשפיטרו אותי מהעבודה - הבנתי שלא רק שלא היה לי טוב, אין מצב שאני אהיה מאושרת במקצוע הזה שבחרתי ולמדתי במשך 4 שנים. שלא לדבר על זה שלמרות התואר ושעות העבודה המוגזמות - בקושי הצלחתי לסגור את החודש.

עובד נמל דור ב  מפעם היום דור  ב מסכנים

מפעם

בטח פנסיונר של בנק ישראל או רשות ממשלתית כלשהי כמו רשות נמלים, חב' חשמל, בזק, מישרד הביטחון וכו'

ספר לנו איך ?

גם אני עשיתי כמוהן פתאום הבנתי שהחיים שלי חולפים על אוטמט, בלי שאני באמת חיה את החיים ורק מחכה לפנסיה, שספק אם אגיע אליה ומה יהיה מצבי הבריאותי בגיל 70. מה הטעם לעבוד כל כך הרבה ולהתפגר בגיל 70 ? וגם לא סבלתי את מקום העבודה ולא הצלחתי למצוא מקום עבודה שפוי. ובשביל מה מביאים ילדים לעולם אם הם גדלים בקבלנות חוץ מגיל שלושה חודשים. לא הייתי מסוגלת להפקיד תינוק כה קטן במעון עם עוד 10 תינוקות שצריכים על הידיים ועוד לא למדו ללכת. נצרב לי על הלב מהמחשבה הזו, הרגשתי כאילו אני מפקידה אותו בבית יתומים. גם כך המשכורת שלי לא היתה גבוהה אז העדפתי לחסוך בדברים אחרים. גם אין לי סבתות או עזרה בטיפול ולא הבנתי את העניין הזה של להביא ילדים ואז לתת למישהו אחר לטפל בהם. הרי גידול ילדים זו עבודה בפני עצמה וגם לתחזק להם בית נורמלי זו עבודה במשרה מלאה. ירדנו ברמת החיים, ויתרנו על דברים מסוימים הישארות בבית גם חוסכת מחירים גבוהים של מעונות ומטפלות וכן הוצאות שנגרמות כתוצאה מזה שאת עובדת כמו אוכל בחוץ או רכישת אוכל מוכן, העסקת מטפלת, בייביסיטר, העסקת מנקה וכו' החיים חולפים מהר וכשלא טוב במקום העבודה זה פשוט גיהנום לחזור על הסרט הזה כל יום. לפעמים עצם ההישארות באותו חדר קטן במשרד במשך 10 שעות כל יום , פשוט מטמטמת את המוח.

דנה צודקת ואתה כנראה רפה שכל ומזה בכלל השם "טקס"?

מדינת אליטות. רק עשירים יכולים להרשות לעצמם לראות את ילדיהם.

קנאית מגעילה. איכס. ואם מחר תשברי את המפרקת ותגלגלי כל החיים על כיסא גלגלים? ואם בעלך יעזוב אותך? ואם ואם ואם... פחדנית. תמשיכי להסתתר מאחורי התירוצים שלך.

קל לדבר על שינוי חקיקה ושמישהו אחר ישלם את החשבון קרי המעסיק

בואי נתחתןן

בלי כלום השכלה בלי שום דבר מרוויח 40 אלף

מבין לגמרי. אם יש רמת הכנסה שמאפשרת לחיות בסבבה, אין יותר טוב מזה. אבל מה עם העובד הפשוט, ולא מנהל או הייטקיסט. ? כאן רק שינוי חקיקה יעזור להורים לבלות עם הילדים. למשל שבוע עבודה של 5 ימים. או החלפת ימי חופשה בין ההורים. או פיצול משמרות

ומה יקרה אם הנשים "החוכמולוגיות " הללו יתגרשו? מתי תבינו שאם לא תעבדו ובלי תירוצים לא תהיה לכן פנסיה ולא חסכונות ולא עצמאות כלכלית ואז מה? לסמוך על הבעל, על האבא? הכל סיפורי בלונים, מי שלא עובדת או "פורשת" מטעמי ילדים היא לא אחראית ובעצמה קוברת קבר לאי עצמאות כלכליתף די לתרוצי ילדים וזמן איכות. צאו לעבוד , זה מה יש. אמא שלי עבדה כל החיים משרה מלאה והשקיעה ולא חסר לי כלום ודאגה שהמשפחה מסודרת כלכלית, זה לא פחות חשוב. אמא שלי עזתה את הכל לי ולאחותי, העבודה היתה לה מאוד חשובה ואנחנו הפנמנו שעצמאות כלכלית היא לא פחות חשובה מכל דבר אחר, כל הדירים שך הנשים בכתבה הם בבל"ת

בפרספקטיבה לאחור, אני לא יודע אם ההורים המבלים עם הילדים בבית, היא לטובת הילד. רוב ההורים סובלים מנורבוזה מסוימת, המשפיעה לרעה על הילד.