מי שטוען שהאמון בשופטי ישראל גדול מאמון של השופטים בארה"ב לא יודע על מה הוא מדבר. "השיטה" הישראלית בבחירת שופטים היא לא פחות ממאפיה מאורגנת של חבר מביא חבר ובן משפחה מביא בן משפחה וזו התוצאה

אדון גורלי זה נחמד שאתה מנסה להגן על ההחלטה ולהציג צד נוסף, אבל מה שאני למד כאן הוא שגם השופט לא נהג כשורה וגם רשות המיסים לא נהגה כשורה. שורה תחתונה לא יכול להיות ששופט שייצג לקוח גם אם זו חברה בשרשור ידון בעניינו זה בלתי מתקבל על הדעת. מי שחושב ששופט יכול להתנתק מהעובדה שבמשך שנים השופט ומשרדו קיבלו שכר טרחה נכבד מאדון בירן ולשפוט ללא משוא פנים, הוא תמים במקרה הטוב.

לשופט יש קודם כל חובות מוסריות והן מעל פילפולים משפטיים כאלה או אחרים. מוסר לא היה כאן אנטי-מוסר בעליל בהחלט צועק מהמקרה המתואר.

הו, תודה. סוף סוף מישהו שמצליח לצלוח את חומות הדמגוגיה ולהבין במה מדובר. 

מישהו פה באמת מופתע ? זה הכל במסגרת שמור לי ואשמור לך 

איך אומרים" מדינה קטנה"

מר גורלי היקר, אתה שוכח אלמנט בסיסי וחשוב בחוק הישראלי: חובת הגילוי. חובת הגילוי הרחבה שזורה לכל אורכה ורוחבה בחקיקה הישראלית. גם אם לא הייתה הצדקה ממשית לפסילה יבשה על פי החוק הכתוב, הרי שההלכה הפסוקה מצריכה בנסיבות אלו גילוי על המצב.

גילוי למי? הרי נאמר שרשות המיסים ידעה על המצב ולא ביקשה פסילת השופט....! שאר הנוגעים בודאי ידעו ולא חשבו שצריכים להיות יותר צדיקים מ........ התביעה

שופט בעל שכל ישר חייב לפסול את עצמו. השופט אמור לדעת כי המשרד קיבל את ייצוג חברות שרגא בירן, עקב העובדה כי אחיינו של שרגא איתן שמואלי שותף במשרד. במקרים של אנשי ציבור הממנים במצב של קרבה מעין זאת, הם היו מרשעים בבית משפט בגין ניגודי עניינים.