תביעה הוגשה ב-2010 ורק עכשיו פסק דין? בושה ועינוי דין

סוף סוף קול משפטי שפוי שמפסיק את הזילות...

אפשר היה לקרוא לה מכוערת גם  העם זו הטרדה מינית ? ממתי משפטי החמאה ליופי נעשו הטרדה מינית  או נוצצת חחחחח אולי באמת עינה נצצו באותו יום ! ויש מצב שהבחור ראה כוכבים חחחח

מומחה יקר, כאשר בוס מדבר בצורה כה מפורשת על המראה החיצוני של עובדת שלו (בעיקר בפוזיציה של מזכירה - הנמצאת עימו זמן רב ממהלך יום עבודה, אמירות אילו גורמות לחוסר נחת ואי נעימות מצד המעסיק כלפיה. הדרך מאמירה כזו, החוזרת על עצמה, להצעות יותר מיניות -בעיקר כאשר המנהל מציין מפורשות כי הוא חושב עליה - אם אני הייתי העובדת והייתי אומרת זאת למנהל שלי, הוא לא היה מרגיש עם זה מוחמא , לא כל שכן במצב של קירבה תמידית מאולצת. בעקבות כל מה שקורה בחברה כיום - המחשבה שהנ׳ל יכול לגלוש לניסיון למגע או להצעות מפורשות יכול להיתפס כוודאי מצידה.

אין בנאדם שפוי במדינה הזאת

לא מבין למה להתעסק כל הזמן בשטויות

צודק. צריך גם שיהיה חוקי לאנוס. מדינה בושה

הנקודה הזו איננה פשוטה כלל ועיקר שכן הגבול בין מחמאה לבין גסות ו/או הטרדה הינו עדין מאוד וכמובן מי שקובע את תחילתו של הליך התלונה הוא הצד שכלפיו הופנו הדברים (הצד המרגיש מוטרד).  מחמאה יכולה להיות עדינה ואז היא מחמאה ונתפסת ככזו, מחמאה יכולה להיות גסה יותר כמו "וואללה את שווה".....שגם זו מחמאה אבל היא כבר בעייתית יותר שכן יכול והיא מביעה כוונה וכד'.  מנוסח הדברים שהובאו בכתבה נראה כי הכוונה הייתה למחמאה מהסוג העדין שאפילו אם התפספסה קצת - לא הייתה בה כל רמיזה מינית - בעיני המתבונן הסביר.  בסופו של יום, האינטרס הציבורי הכללי הוא לאפשר קיום יחסי עבודה תקינים במקומות עבודה מעורבים מתוך כוונה שכולם ירגישו בנוח ויוכלו להתנהג בצורה הטבעית ביותר האפשרית.  דבר זה מחייב אפשרות של מתן מחמאות כל עוד הצד השני לא הביע התנגדות לחלוקת מחמאות זו. ולכן, נדמה לי שטוב עשה השופט כאשר השאיר מקרה זה לשיקול דעתו של המעביד, המכיר את המגרש שבו מתחוללת הפרשה, מכיר את הנפשות הפועלות ויודע באילו אמצעים נכון וראוי לפעול על מנת לאפשר לכל הצדדים לחיות בשלום תחת אותה קורת גג שבאחריותו.  

 אבל אין קשר בין זה לבין הטרדה מינית. השופט לא רוצה שיהפכו כל דבר להטרדה מינית אלא רק מה שהוא באמת הטרדה מינית. רוצים לתבוע על משהו אחר? בבקשה תגישו תביעה על משהו אחר..

להפך. בלי קשר למקרה הזה (שרק חלק מהפרטים שלו ידועים - למשל טיב היחסים ביניהם, אם נגרמה לעובדת אי נוחות, האם התריעה על כך וכו') לא צריך לצמצם את החוק - צריך להרחיב אותו כך שגם התעמרות בעובדים שלא על רקע מגדרי או גזעי תהפוך פסולה. שגם מי שסתם משפיל ומכנה את העובדים שלו בשמות גנאי "רגילים" (אידיוט, מכוער, עבד) יידע שהוא חשוף לתביעה. ניצול מרות ליצירת סביבת עבודה עוינת ואי מתן כבוד בסיסי לעובד כאדם הם תופעות שרק החוקים נגד אפלייה מתחילים לדחוק החוצה מהמרחב הציבורי. כשלחברות יהיה ברור שנגרם להן נזק כלכלי ותדמיתי בהעסקה של מנהלים מתעללים, יתרחש השינוי האמיתי. 

סוף סוף שופט עם ניצוצות של יישוב דעת...

כל הכבוד לשופט  אורן שגב!

שופט שפוי במדינה הזאת ? אין מצב, איפה המצלמה ? זה הכל מבוים

בחזרה לשפיות ? נקווה

כל הכבוד! בתור פמיניסטית ואישה אני חושבת שלקחו את נושא ההורדות המיניות והפכו אותו לנבוט. לחבוט בראשים. הרי אם הבוס היה אומר לה שהיא מכוערת ומטומטמת, זה היה עניין מישמעתי, אז גם הפוך.

סוף סוף שופט נורמאלי במדינת ישראל

בעבודה צריך וחובה לאמר מלה טובה מלת שחוק זה החיים להיות סדום סתומים אבל גם יש גבול ויש בקורת והתנגדות לפני שמגיעים לבית משפט ולהשחיר פני אנשים .

פסיקת השופט אורן שגב מעידה על חוכמה ומצביעה על ניואנסים רגישים בתחום השיפוט לא אחת עקבתי אחרי פסיקותיו שהרשימו אותי מכורח אישיותו בתחום המשפט,אי אפשר לתת יחס של הטרדה למשפטים כמו את יפה,את ככוכב זוהר ,את נותנת טעם למקום העבודה,מה הפשע במשפטים כמו לתת חום ונוחות,והרגשת פירגון בעבודה,הרי אנו מחמיאים בין חברים לעבודה כמו כמה רזית,התספורת  שלך הולמת,הלבוש שלך מקסים,וכך הן לגבר או לאישה,בניואנסים כאשר תגיד העובדת ותעיר שמשפטים אלה גורמים לה לאי נוחות,והצד השני ימשיך,ולמרות בקשה חוזרת,אז זאת הטרדה ומקומה במגרת מקום העבודה כקריאה לשיחת משמעת לצד הפוגע, כלומר אם אחמיא למנהלת שלי על יופיה או חוכמתה,אז זאת תהיה עילה לבית משפט???איפה התקשורת ההוגנת בה אדם יחמיא לחברו  או בכל סוג של מחמאה הולמת בדרך של תרבות,והיה וצד נפגע מאמירה כזאת או אחרת הצד השני חייב לכבד, כבוד השופט נתת משפט חוכמה שראוי שיילמד 

טוב לא כל שופט צודק