ה, המציאות מורכבת גם מבניאדם. יש כאלו מטומטמים ויש פחות. לא משנה כמה כסף אתה תשפוך על הבבון בן ה15 שצופה בפורנו בשיעור ואח"כ מרביץ בהפסקות, לא רק שהתועלת השולית תהיה זניחה כלפיו, אלא גם כלפי התלמידים הנורמלים ישנה נקודה מסוימת שאחריה הכסף הוא סתם לדאווינים ובלינג בלינג מוסדי- "טאבלט לכל תלמיד", "שינייים מזהב לכל מורה". בסופו של יום הכל מסתכם בבית ואנשים בד"כ מתעצבים לכדי אותה האיכות כמו ההורים שלהם. וזה ללא קשר במה הם עובדים, אבל לרוב גם שם יש קורלציה.

ממליץ ברוח הכתבה על פורטל הדרושים החינמי של התאחדות התעשיינים בצפון, מאוד נגיש וקל לשימוש.

ושוב מציב פרופ' בן דוד מראה לא מחמיאה לנגד עינינו. אם תדע הממשלה להציב יעדים ראויים ולהשקיע בחינוך?

מי שמכיר קצת את בן דוד יודע שמדובר בדמגוג המתבסס על קשרים סטטיסטיים לא מובהקים של סיבה ותוצאה ולא יותר מזה. המספרים שציין נכונים כמו המספר אפס או כל מספר אחר. ישנה בעיה במערכת החינוך שלא ניתן לפתור בגלל ועד העובדים שנוח לו המצב הקיים (ניסיונות עוד מתקופת פרופ' יולי תמיר). מה שמחליש עוד את טענתו-היום הצלחה מבוססת יותר על כשרון אישי-ילד בן 15 שמוכר רעיון במיליוני דולר- לא קשור למערכת החינוך. בקיצור כותרת ריקה

לפקידים ולתוספות שכר למורים הגרועים הותיקים שממילא מרוויחים הרבה. בלי שינוי של חוקי העבודה והפחתת הכוח המופרז של ארגוני העובדים אין מה לעשות.